פיברומיאלגיה – סוף לגוזמאות ועוד תקווה חדשה
עבור חולי פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), הסיפור הזה לא חדש: במשך שנים ארוכות סירב הממסד הרפואי להתייחס לפיברומיאלגיה כאל מחלה אמיתית, רק בגלל שהיא לא מופיעה בדגימות דם או בצילומים וסריקות למיניהן. הרופאים טוענים שמדובר בערימת תסמינים (עייפות כרונית, כאבי רקמות עמוקות, רגישות בגפיים ורגישות יתרה לשינויי מזג האוויר) שאינה מתאגדת לכדי דיאגנוזה ייחודית המהווה מחלה בפני […]
על מחאה חברתית ומספרים
לפני כמה ימים כתב שלמה קראוס טור דעה בטמקא, שזכה לתהודה רבה ברשת, בו הוא מקונן על המצב בישראל, ועל המקום הרגשי שממנו הוא הגיע ומגיע למחאה. אני דווקא מאוד התחברתי לטור הזה, הרגשתי כאילו הוא יוצא מגרוני, לפחות בחלקו, לפחות בתמציתו. ואז הגיעה תגובתו של אורי כץ בחורימבה. תגובה ארוכה, מעניינת ושווה קריאה (למרות […]
עוד מחקר, עוד תקווה
לפני שנתיים בדיוק, כתבתי כאן על מחקר שנערך באונ' גלזגו שבסקוטלנד, שבו הצליחו לבודד נגיף מסוים בשם XMRV, שנתן תקווה לחולי CFS (או מה שמכונה "מחלת היאפים", עייפות כרונית וכו'). למי שלא יודע, מחלת ה-CFS, בהיעדר הגדרות אחרות, דומה מאוד למחלת ה-FMS ממנה אני סובל – או בשמה המלא – פיברומיאלגיה (יש אפילו כאלו המגדירים […]
תרופות פסיכיאטריות
הקדמה ודיסקליימר: השימוש בתרופות פסיכיאטריות הוא נושא עדין ורגיש. עד לפני כמה שנים, פסלתי את הרעיון של השימוש האישי שלי בזה על הסף, אך בשנים האחרונות, מאז פרוץ הפיברו, התחלתי לקבל טיפולים שונים בתרופות פסיכיאטריות שונות. חשוב לי לציין, שעל אף מה שאני אכתוב בפוסט הזה, אני לא פסיכיאטר ולא סיינטולוג, אינני בר-סמכא בתחום, וכל […]
מחשבות לשנה חדשה
אז הנה – עוד שנה עברה. 2010 נסגרת לה, לקראת עוד שנה שלצערי הולכת להיות עוד מאותו הדבר. איך אפשר לסכם את השנה האחרונה, מבלי להכנס לקלישאות מיותרות? זו היתה שנה לא פשוטה כמעט לכל העולם – מלחמות, אסונות, כלכלה דפוקה ומה לא. גם ברמה האישית, זו היתה שנה די קשה. אני מסיים את השנה […]
לא זז (הרהורים על כאב)
בשבועיים האחרונים אני לא מצליח להביא את עצמי לזוז. וזה לא שאני לא רוצה. מחר יש לי מבחן. עוד פחות משבועיים אני מתחתן עם הבחורה המושלמת ביותר בעולם (לפחות מושלמת בשבילי). אבל אני לא מסוגל לזוז. וכן – זה עוד פוסט על כאבים. בזמן האחרון הימים שלי נראים אותו הדבר: אני קם בבוקר לתוך התקף […]
