פיברומיאלגיה – סוף לגוזמאות ועוד תקווה חדשה

עבור חולי פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), הסיפור הזה לא חדש:
במשך שנים ארוכות סירב הממסד הרפואי להתייחס לפיברומיאלגיה כאל מחלה אמיתית, רק בגלל שהיא לא מופיעה בדגימות דם או בצילומים וסריקות למיניהן. הרופאים טוענים שמדובר בערימת תסמינים (עייפות כרונית, כאבי רקמות עמוקות, רגישות בגפיים ורגישות יתרה לשינויי מזג האוויר) שאינה מתאגדת לכדי דיאגנוזה ייחודית המהווה מחלה בפני עצמה, וכי המחלה היא, במקרה הטוב – פסיכוסומטית. כמובן, עדויות של עשרות מיליוני חולים במחלה אומרות אחרת. כעת מתברר, שככל הנראה החולים צדקו כל הזמן, ויש לכך סוף-סוף גם תימוכין מחקרי.

במחקר שנחשף ביוני השנה (המאמר פורסם בכתב העת PAIN ותקצירו פורסם גם ב-PubMed), מומן ע"י חברות התרופות Eli Lilly ומעבדות Forest, ונערך ע"י Integrated Tissue Dynamics LLC (Intidyn), נמצאה תופעה פיזיולוגית, שעשויה להסביר מדוע לא מצאו תוצאות חד משמעיות בבדיקות דם, בסריקות מוח או בסריקות אחרות (כגון CT, MRI וכו'). הסיבה היא די 'פשוטה': מקורה של המחלה הוא בעור.

החוקרים של Intidyn (ד"ר רייס, ד"ר אלברכט, ד"ר האו ואחרים), מצאו פתולוגיה עצבית ייחודית, אחרי שבחנו בעזרת טכנולוגיית הדמיה מתקדמת, ביופסיות מעורן של 24 נשים החולות בפיברומיאלגיה (ו-14 נשים נוספות בריאות, כקבוצת ביקורת). הממצאים החדשים מראים כי מקור הבעיה הוא לא במוח, כפי שחשבו בממסד הרפואי – כי אם בכף היד, בצורת צברי עצב גדולים מהרגיל (המכונים Cutaneous Arteriole-Venule Shunts), המתרכזים סביב כלי הדם (ראו תרשים בהמשך). הצברים נוצרים סביב שסתומים זעירים המווסתים את מעבר הדם בין העורקים לוורידים. בנוסף לבקרה על תנועת החמצן בדם, שסתומים אלה מאפשרים גם לווסת את טמפרטורת הגוף. כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה – השסתומים נסגרים בכדי לאלץ את הדם לעבור לנימים הקרובים ביותר לשטח פני העור במטרה לנדף חום, מה שבסופו של דבר גורם להזעה. כשהסביבה קרה – מתרחש תהליך הפוך, שנועד לשמר חום – כף היד מתקררת, ואנו מחפשים מקור חום חיצוני.

החוקרים משערים, שהקשר בין הפתולוגיה העצבית וויסות זרימת הדם המוגבר בכף היד, הם העומדים מאחורי תסמיני הפיברומיאלגיה: פגיעה בזרימה תקינה של דם לשרירים עשויה לגרום לכאבי שרירים, שבתורם גוררים עלייה בריכוז חומצת החלב ולתגובה דלקתית היוצרים עייפות מתמשכת. העומס הזה עלול להוביל לפעילות מוגברת במוח.

מהי השורה התחתונה?
ובכן, התגלית הזו מאפשרת כעת לבצע מחקרים נוספים (למשל על קבוצות גדולות ומגוונות יותר באוכלוסיה – למשל להכליל גם גברים) ואבחון אמיתי של פיברומיאלגיה, ופותחת הזדמנות לפיתוח עתידי של תרופה ייעודית למחלה.

הסתייגות חשובה:
קחו בחשבון, כמובן – שלא תהיה תרופה מחר בבוקר, ואני לא בטוח שאפילו בשנתיים-שלוש הקרובות. זהו מחקר ראשוני בלבד, מצומצם בגודלו ובהיקפו, ואני בטוח שעוד יהיו מחקרים נוספים בהמשך, הנוגעים לתופעה זו, שיפריכו או יחזקו את הטענה שהעלו החוקרים (וכבר היו טענות שונות שהופרכו בעבר).

כשכל זה נאמר, ההישג הגדול הוא, שפיברומיאלגיה מוכרזת סוף-כל-סוף כמחלה אמיתית, עם סימוכין מדעי-מחקרי – שלצערי כמות האנשים החולים בה הולכת וגדלה מדי שנה. היום מדובר כבר בעשרות (אם לא מאות) מיליוני חולים – וחברות התרופות הגדולות כבר לא יכולות להתעלם מקיומם. עכשיו מתברר – שגם הרופאים לא יכולים להתעלם מכך. ואינשאללה – בקרוב גם בביטוח הלאומי הקרוב לביתיכם.

מתברר שכל המדע הזה – זה דבר נהדר, הא?

למי שמעוניין בפרטים מעמיקים יותר – הנה שני מקורות נוספים:
1. קובץ PDF שמסביר את כל המושגים ההכרחיים ואת המחקר שנעשה, כולל סריקות ותרשימים.
2. אתר Intidyn, ובו פרטים גם על החוקרים ודרך להשיג פרטים נוספים.

Fibromyaligia


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות