על המתות חסד בישראל
בעיקרון, הפוסט הזה היה אמור להיות קצר במיוחד, מסיבה פשוטה: אין כזה דבר. אין המתות חסד בישראל. אם מדברים דה-פקטו, הממסד הרפואי/רבני (שאותי תמיד מעניין איפה זה מתחיל והשני נגמר – הגבול נעשה מטושטש יותר ויותר, ובאופן פרדוקסלי לתקופה שבה אנו חיים) מסרב להכיר במונח הזה שנקרא המתת חסד. אתה בן 90 וסובל ללא סיבה? […]
על הנכות
רוני גלבפיש כתבה פוסט לפני כמה ימים, שרק עתה הגעתי אליו, תחת הכותרת "אין חניה לנכים". והפוסט הזה נגע מאוד לליבי. אין יום שאני לא רואה אנשים, שאין להם ולנכות שום קשר, החונים במקומות חניה המיועדים לאנשים בעלי מוגבלויות, רק כדי לחסוך עוד 30 מטר של הליכה. הפוסט המדובר, מספר את סיפורו של אבא שלה, […]
מקל הליכה
לאחרונה לא יצא לי לכתוב כמעט. זה לא שאין על מה לכתוב. להיפך – יש הרבה מאוד. חלו לא מעט התפתחויות לאחרונה – חלקם טובים יותר, ובעיקר חלקם טובים פחות. חודשיים עבור מאז החתונה, ולצערי המצב הבריאותי שלי, לא רק שאינו משתפר, אלא אף הצליח להחמיר. אחד הדברים שהרופאים השונים "הבטיחו לי" לפני שלוש שנים […]
מחקר חדש על פיברומיאלגיה
חברים וחברות יקרים/ות, היום קיבלתי מחברה מאוד טובה מייל, לגבי מחקר חדש שמנסים להרים פה בארץ, בנושא פיברומיאלגיה. וזו לשונה: כחלק ממטרותיי המוצהרות (עוד כשהקמתי את הבלוג הזה לפני שנתיים וחצי), אני מעוניין להביא את נושא הפיברומיאלגיה (FMS) למודעות. אם אתם מכירים או אתן מכירות נשים אשר מאובחנות במחלה, אנא עיזרו ופנו לעפרה ריבר. כל […]
חברות התרופות ומריחואנה
והנה משהו קצת אחר: למרות שהסרט נראה ערוך, ויש קפיצות לא קטנות, שמחשידות קצת את כל העניין, נראה שהמסר אמיתי לחלוטין. הדובר הוא ד"ר ג'ון רנגן וירפן, בחור בעל מבטא כבד, שהיה מנכ"ל איליי-לילי בשבדיה – חברת התרופות הגדולה ביותר בעולם. לומר שהעניין הזה זעזע אותי? לא ממש.
לא זז (הרהורים על כאב)
בשבועיים האחרונים אני לא מצליח להביא את עצמי לזוז. וזה לא שאני לא רוצה. מחר יש לי מבחן. עוד פחות משבועיים אני מתחתן עם הבחורה המושלמת ביותר בעולם (לפחות מושלמת בשבילי). אבל אני לא מסוגל לזוז. וכן – זה עוד פוסט על כאבים. בזמן האחרון הימים שלי נראים אותו הדבר: אני קם בבוקר לתוך התקף […]
תגלית ותקווה חדשה
חזרתי מאיטליה אתמול. וכן – היה פשוט נפלא. אבל לפני שאני אתחיל לספר לכם את כל מה שעבר עלינו בעשרת הימים האחרונים (ותאמינו או לא – יש הרבה מה לספר), אני רוצה לחלוק משה ודחוף יותר עם מי שקורא אצלי בנושא ה-FMS. בפוסט הקודם שלי, שהתפרסם "דרך פלא" בזמן שהותי בחו"ל, כתבתי על תקוותי להצליח […]
קלישאה טובה והכח לקום..
לפעמים אני צריך להשתמש בקלישאה טובה, כדי לתאר את המצב בו אני נמצא. לפעמים אני מרחם קצת על המצב הזה, הבריאותי. זה שגורם לי לחשוש כל כך מהרבה דברים, כמו הטיול הזה שאני עכשיו חולק עם זוגתי. עם כל השמחה שבדבר – יש גם את החשש הזה, שאני לא אוכל ללכת הרבה, שלא "נספיק" לראות […]
