הצעת חוק: הגבלת כהונת ראש ממשלת ישראל

לפני מס' ימים, קיבלתי מייל מחבר טוב בשם אסף שקרל, עורך דין במקצועו ובהכשרתו, ובו הצעת חוק מעניינת שהוא יזם, שלעניות דעתי עשויה לסייע למדינת ישראל, בכל הנוגע לשמירה על אופייה הדמוקרטי בעתיד. הצעת החוק נוגעת בהגבלת מס' השנים במצטבר, בהן יוכל לכהן ראש ממשלה בישראל. ומכיוון שהצעת החוק של אסף מאוד דיברה אליי, החלטתי לסייע לו בהפצתה בין קהל קוראיי וחבריי.

זה המקום להדגיש: הצעת החוק היא א-פוליטית במהותה, ואינה נוגעת רק לראש הממשלה הנוכחי. באותה מידה, הדברים היו נכונים אם הרצוג או כל נציג אחר היה נבחר לראשות הממשלה. המקרה שאנו רואים היום בהחלט מהווה מקרה בוחן, שעל פיו נכתבה הצעת החוק, אך היא אינה עוסקת בצד זה או אחר של המפה הפוליטית.

אסף כבר העביר את הצעת החוק למס' ח"כים נבחרים משני צידי המפה הפוליטית, וכבר זכה למענה מחלקם.

מכיוון שאני רואה בהצעת החוק הזו ובדמוקרטיה הישראלית חשיבות עליונה להמשך קיומה של המדינה כמדינה חופשית, ביקשתי מאסף רשות לצטט את הצעת החוק כלשונה בבלוג זה (ניתן להוריד את ההצעה בתור קובץ PDF), ולנסות לסייע לו לקדם אותה במשורה ובצינורות המקובלים.

אם הצעת החוק הנ"ל מדברת גם אליכם/ן, וברצונכם/ן לסייע לקידומה בעתיד הקרוב, אשמח אם תפנו אליי באמצעות הבלוג או במייל, ואני אקשר אתכם/ן עם אסף שקרל. יש לציין, שהמטרה כעת היא לא "להפציץ" את חברי הכנסת במסרים אלו, אלא לתכנן בקפידה ובמשורה את קידום הצעת החוק החשובה הזו.

[הערה: הקובץ שצורף לעיל הינו גרסתה הנוכחית של הצעת החוק, וייתכן כי תעודכן בסעיפים רלוונטיים אילו או אחרים בעתיד הקרוב. אני מבטיח לעדכן את הקובץ במידת הצורך].

וזוהי לשון ההצעה (כל ההדגשות ועיצובי הטקסט הועתקו מהמקור):

==================================

חבר כנסת נכבד,

הנדון: יוזמת חוק – קיצוב כהונת ראש ממשלה

אני פונה אלייך עם יוזמת חוק, שלעניות דעתי, תשרת היטב את הדמוקרטיה בישראל.
במהלך השבועות האחרונים נבחר מר נתניהו לקדנציה רביעית כראש ממשלה בישראל. בחירה להמשך כהונה כראש ממשלה בפעם הרביעית הנה אירוע חריג בדמוקרטיות מערביות.

א. רקע:

המצב הקיים:
ההיסטוריה מלמדת, כמעט ללא סייג, שהחזקת כוח משחיתה עם הזמן; בטח כאשר בתפקיד מרוכז כוח כה רב, כמו בתפקיד ראש הממשלה בישראל.

הבעיה המהותית היא שראש ממשלה שמכהן זמן רב מדיי, יכול להוות איום על הדמוקרטיה ומוסדותיה, בעיקר עקב ריכוזיות יתר, שרק הולכת ומתעצמת עם השנים, כשאדם נשאר במרכז הכוח של המערכת הפוליטית. הוא אחראי על מינוי דורות שלמים של בעלי תפקידים. ומשפיע בצורה ניכרת על החלטות רבות במדינה, אף מעבר לסמכות הרשמית של תפקידו. הכוח הרב נצבר עד כדי גימוד כוחותיהם של רשויות אחרות במדינה, לעומת כוחו של רה"מ.

מעבר לכך, זוהי תופעה שמשרישה קבעון מחשבתי, ומונעת פיתוח מנהיגות צעירה ואלטרנטיבית.

ברצוני להדגיש היטב, ומראש – היוזמה לחוק לא נובעת מתוך רצון לנגח באופן אישי את מר נתניהו. עם זאת, אין ספק שהמצב הלא רגיל שנוצר כעת מעלה שאלות שונות, לגבי תפקיד רה"מ והגבלות עליו במשטר דמוקרטי. שאלות אלו הן שהובילו ליוזמת החוק הנ"ל.

והרי בכל מקרה, בתום הקדנציה הנוכחית, ובהתאם לאורכה, יהיה נתניהו ראש הממשלה הישראלי בעל תקופת הכהונה הארוכה בהיסטוריה, או שני רק לבן גוריון. לאחר החלת החוק, ראש ממשלה עתידי אחר לא יוכל לכהן בתפקיד מעבר לזמן בו כיהן ויכהן נתניהו. כבודו של נתניהו במקומו; ומקומו בהיסטוריה מובטח יהיה.

המצב במדינות אחרות. ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, כולל הדמוקרטיות המובילות המוכרות לנו. להלן מספר דוגמאות:
ארה"ב: בארה"ב השתרש נוהג עוד מימי כהונתו של וושינגטון – גם מתוך עקרונות דמוקרטיים של הפרדת רשויות – שנשיא מכהן רק שתי קדנציות. עם זאת, רוזוולט, במהלך מלחמת העולם השנייה נבחר לכהונה שלישית ואף רביעית (המלחמה נחשבת כאחת מהסיבות העיקריות לניצחונותיו; הוא נפטר שלושה חודשים לאחר תחילת הכהונה האחרונה). לאחר המלחמה, ב-1947 הרגיש המחוקק האמריקני צורך לעגן את נוהג הגבלת כהונת הנשיא, והעביר את התיקון ה-22 לחוקה, שאושר ע"י מרבית מדינות הברית. תומאס דיואי – המועמד הרפובליקני המוביל ב- 1944 טען שכהונה רביעית היא "האיום הכי מסוכן לחופש שלנו, שהוצע אי פעם".

בריטניה: בבריטניה – הדמוקרטיה המודרנית הוותיקה בעולם – אין אמנם הגבלה על מספר הקדנציות, אך עם זאת המנגנון המפלגתי יציב וחזק דיו בכדי ללחוץ ולדחוף לפרישתו של ראש ממשלה מכהן, גם אם הוא מאוד חזק, כפי שהיה בתום כהונתם של תאצ'ר במפלגת השמרנים וגם של בלייר במפלגת הלייבור. תאצ'ר מחזיקה בשיא הכהונה הארוכה ביותר מאז תחילת המאה העשרים, ובלייר מחזיק במקום השני (11 שנים ו-10 שנים בהתאם). בישראל, על פי רוב, מנגנוני המפלגה אינם חזקים דיים בכדי לסיים כהונת ראש ממשלה מכהן, בטח אם צבר כוח לאורך זמן רב.

סין: גם במשטרים שאינם דמוקרטים יש חוקים דומים שמגבילים את כהונת ראש המערכת הפוליטית. לדוגמה בסין בעלת המשטר האוטוריטרי-קומוניסטי כהונת יו"ר המפלגה (שהוא גם נשיא הרפובליקה העממית) מוגבלת ל-10 שנים – מחשש לסיאוב שלטוני וריכוז כוח רב מדיי בידיו של אדם אחד, לאור הניסיון המר עם מאו דזה-דונג.

כאמור, במרבית הדמוקרטיות המערביות, נדירים המקרים בהם מנהיג מדינה נשאר בתפקידו, זמן כה רב. אף בר דעת אינו רוצה שישתרש מצב בישראל כדוגמת משטריהם של פוטין או רוברט מוגבה ובעבר הלא רחוק גם של מובארק, צ'אבז וקסטרו, בהם ראשי המדינה צוברים כוח כה רב, עד שלא ניתן להוציאם ממקומם, ומשתמשים בבחירות (דמוקרטיות יותר או פחות) כבכסות, בכדי להתקבע בשלטון.

איני טוען שהמצב בישראל קיצוני עד כדי שנדמה לאותם משטרים, אפלים ברובם. אולם, אני סבור שיש מן המשותף בצבירת כוח רב מדיי ע"י ראשי מדינות, ויש סכנה, שבאופן מזדחל, אנו רוכשים סגנונות התנהלות קלוקלים שמחבלים בדמוקרטיה.

ב. הצעת החוק:

נוסח החוק המוצע [הנוסח עצמו אינו מחייב, אך אם הוא ישונה, אני מקווה שתשמר המהות והרוח שלו. ניתן לקדמו כתוספת לחוק יסוד הממשלה או כחוק עצמאי]:
1. כהונת ראש ממשלה בישראל תהיה קצובה ל- 10 שנים, במצטבר.

2. חריגים לחוק: עקב מצב חירום שהוכרז על פי חוק (כמצוין ברשימה בסעיף 4) ניתן להאריך כהונת ראש ממשלה פעמיים – בתנאים הבאים:
א. הארכה ראשונה למשך 9 חודשים, בהצבעה ברוב רגיל.
ב. הארכה שניה למשך 9 חודשים, בהצבעה ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת.

3. תוקף החוק: החוק יכנס לתוקפו, החל מיום הכרזת הבחירות לכנסת ה- 21.

4. רשימה [סגורה] של חריגים לחוק: מצב חירום שהוכרז כחוק; מצב לחימה, ללא הכרזה על מצב חירום כחוק; מצב חירום אחר, גם אם לא הוכרז כחוק כדוגמת אסון טבע מרובה קורבנות (רעידת אדמה, סופה קשה); עקב שיקולים מדיניים חריגים כגון עיצומו של משא ומתן מדיני (כל עוד שלא חלו בו הפסקות מעבר ל-60 יום בששת החודשים שקדמו לביקוש ההארכה).

מטרות החוק – אני סבור שהחוק המוצע, יתן את היתרונות הבאים על פני המצב הקיים:
• הגבלת צבירת כוח רב מדיי לאורך זמן, ושמירה על איזון טוב יותר בין הרשויות השונות: המבצעת, המחוקקת והשופטת, כמו גם מול המנהל הציבורי.
• הזמן הקצוב והמוגבל יעודד ויאיץ בראש הממשלה להשאיר חותם ברור לתקופת כהונתו, באמצעות עשייה.
• אפשר שהזמן הקצוב יגרום להתנהלות המונעת פחות משיקולי הישרדות פוליטיים במהלך הקדנציה האחרונה, ותעודד תכנון מהלכים ארוכי טווח, כפי שמשפיע הדבר על הנשיאים בארה"ב.
• ידחוף את ראש הממשלה, בשנים האחרונות לכהונתו, להימנע מבחירות מיותרות ולהגביר יציבות שלטונית.
• זמן הכהונה יהיה קצוב, אך יאפשר גמישות בהתאם למציאות בישראל, במצבי חירום.
• מהווה תזכורת לראשי ממשלה, שהם נבחרים ומקבלים מנדט, לתפקיד קצוב בזמן, ושמהות תפקידם הוא מתן שירות לאותו ציבור שבחר בם.
יקל על חילופי שלטון והעברת כוח מסודרת בצמרת מפלגת השלטון, אף לפני תום כהונת הכנסת ובחירות כלליות. בכך יחזק את הפוליטיקה המפלגתית (כפי שזה עובד בבריטניה).
הזרמת דם חדש לשורות המנהיגות הפוליטית: יעודד את ראש הממשלה למצוא ולטפח במפלגתו ובציבור בכלל, דור הנהגה חליפי שימשיך את דרכו. ויאלץ אותו להבליט ולקדם מנהיגים פוליטיים אחרים ממנו לקדמת הבמה הפוליטית, לפחות במהלך הקדנציה האחרונה. בכך תתאפשר תחלופה בריאה יותר ומתן הזדמנות לאנשים נוספים להשפיע לטובה על עתיד המדינה.

ג. שיקולים פוליטיים ותיזמון נוכחי:

שיקולים פוליטיים לתיזמון יוזמת החוק, בעת זו:
עם תום הבחירות והחזרה לשגרת החיים, ניתן להתייחס שוב לערכי הדמוקרטיה מבלי שהדבר יחשב בציניות כמייצג אינטרס פוליטי מסוים. אין לי ספק שיש אנשים שערכי הדמוקרטיה חשובים להם, מכל קצוות הקשת הפוליטית. בהתאם לכך, התגובה ליוזמה זו ראויה וצריכה להיות מאוזנת ועניינית.

אם זהו חוק שמועיל, כפי שאני סובר, הרי שניתן לנצל את המומנטום הנוכחי – במהלך הרכבת הקואליציה והממשלה – ע"מ לקדמו.

זו הזדמנות נדירה, מחד, מר נתניהו בשיא כוחו הפוליטי לאחר הניצחון בבחירות, מקומו מובטח לשנים הבאות ואין עליו איום פוליטי ספציפי; ומאידך – הוא צריך לשאת ולתת על הממשלה שהוא מרכיב, וזהו הזמן (היחיד כנראה), בו הוא חייב להתפשר.

בהנחה שיוזמת החוק תזכה לתמיכה מצדך, ואם יש לך השפעה, בקרב מפלגות שמנהלות מו"מ על הכניסה לקואליציה, ניתן לדרוש בעת זו את העברת החוק בהקדם האפשרי, כתנאי להצטרפות לקואליציה. ובכל מקרה וכמינימום – לדרוש חופש בחירה בהצבעה על החוק לכל מפלגות הקואליציה.

אודותיי: אני אדם שחרד לגורל הדמוקרטיה הישראלית, לאור הכרסום שחל בה בעשורים האחרונים. אני אזרח המדינה ועורך דין בהכשרתי, בעל ידע במדעי המדינה. אני בעל עמדות ממרכז המפה הפוליטית, אך איני משויך למחנה פוליטי או מפלגה מסוימים.

לסיום, הבסיס לחיי החופש במדינת ישראל הוא המשטר הדמוקרטי. בסיס זה הוא מה שהביאנו עד הלום. לצערי, רבים מדיי מקרבנו מתייחסים למוסדות הדמוקרטיה כמובנים מאליהם. אני סובר שלאור הדינמיקה והשינויים המתמידים במציאות הפוליטית, שמכרסמים לעיתים בדמוקרטיה – אנו צריכים להגן עליה, ובאופן מתמיד.

המסמך הזה נשלח למספר חברי כנסת ופעילים במערכת הפוליטית, שבחרתי בקפידה ממבחר מפלגות. אני סבור שזו סוגיה בעלת חשיבות עליונה, חוצת מפלגות, שאינה צריכה להיות מוגבלת ע"י יריבות מפלגתית או פוליטית.

שלחתי אותו לך ספציפית, מכיוון שסברתי שהנך אדם שחשובים לו ערכי הדמוקרטיה ומבנה המשטר במדינה – ותוכל לקדם את היוזמה בצורה עניינית. אני מקווה שזהו המצב ותראה לנכון לקדמו.

בכבוד רב,
אסף שקרל


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

10 תגובות לפוסט “הצעת חוק: הגבלת כהונת ראש ממשלת ישראל”

post_author." -->\n"; ?>
  1. נועה הגיב:

    כבר שנים אני מחכה שמישהו ירים יוזמה כזו (מודה שאני לא מספיק אקטיביסטית כדי להרים אותה בעצמי), ואף שבמהותה ההצעה היא א-פוליטית, אני מודה שאני כל פעם מחדש מתפוצצת מזה שביבי יכול פשוט להיבחר שוב ושוב כשבכל כך הרבה מדינות מתוקנות כולל ארה"ב הנשיא/רה"מ (לפי התפקיד החשוב ביותר) אינו רשאי לכהן למשך יותר משתי קדנציות.

    יוזמה מבורכת ואני מקוה שתצליח. אהיה מוכנה לחתום על כל עצומה שתקדם אותה.

    • גיא הגיב:

      @נועה – דבר ראשון – ברוכה הבאה לבלוג (וסליחה על התגובה המאוחרת).
      שנית – אם תרצי – אשמח לקשר אותך עם אסף. אני הטוח שהוא ישמח לקבל סיוע בעניין.

      • נועה הגיב:

        הי, תודה 🙂

        אני לא חושבת שיש לי איך לסייע לאסף בשלב הזה, אבל אעקוב אחרי הפעילות שלו ברשתות החברתיות וארתם כפי שאוכל.

    • אור הגיב:

      (1) ראש לא יכהן יותר משמונה שנים במצטבר בתפקידו.
      (2) ראש ממשלה בפועל שכיהן יותר משנתיים כראש ממשלה השנים ששירת יחשבו במניין השנים.
      (3) הכנסת רשאית בהחלטה ברוב מוחלט להאריך את תקופת כהונת ראש הממשלה בלא יותר משבעה חודשים וזה יהיה במצב חירום לאחר תום שבעה חודשים הללו או לפני הכנסת רשאית להחליט ברוב שמונים ח"כים שהיא מאריכה את תקופת הכהונה בעוד לא יותר משבעה חודשים נוספים ואם ברצונה היא רשאית להאריך שוב את תקופת הכהונה שוב בשבעה חודשים באותו רוב וכל הנאמר בסעיף זה יוחלט במסגרת מצב חירום או מלחמה .

      • גיא הגיב:

        @אור – זה המשך למה שאסף כתב. למעשה, בכתבה שפורסמה אתמול, בקיץ הקרוב אמורה להיות מוגשת הצעת חוק בעניין (אלא אם ביבי יפיל שוב את הממשלה על הדבר הזה, ויפזר את הכנסת – וזה ממש לא יפתיע אותי).

        עם זאת, ההצעה שלך להאריך 3 פעמים את כהונת ראש הממשלה בעת חירום היא בעייתית, מכיוון שזה מעודד את ראש הממשלה להמשיך בהכרזה על מצב חירום, ואם יש לו קואליציה של 80 ח"כים (וכבר היו דברים מעולם, גם אם לעיתים רחוקות) – זה למעשה יעודד את הישארותו של רה"מ לאורך זמן. כלומר זו פרצה שקוראת לגנב.

        אני חושב, שבדומה למה שאסף כתב, ניתן יהיה להסתפק לכל היותר בשתי תקופות קצרות יותר של הארכה לכל היותר. 21 חודשי הארכה הם כמעט שנתיים, וזה זמן רב מדי.

  2. אליעזר דודי הגיב:

    שלום גיא !
    האם בעבר היה כבר חוק שהגביל את כהונת רה"מ(כמדומני שהיה איזהו חוק)?
    האם יש הבדל בין כמה שנים היה הר"מ בכהונותיו? וכן האם יש הבדל אם היה תקופת צינון ארוכה?

    • גיא הגיב:

      @אליעזר – למיטב ידיעתי, בישראל מעולם לא נחקק חוק כזה, וגם דבר לא נאמר לגבי תקופות צינון בהן ראש ממשלה צריך להיות מחוץ לחיים הפוליטיים לפני שמותר לו לחזור.

      החוקים היחידים מתייחסים לח"כ או איש ציבור שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון, וכן איש ציבור, שמעוניין לעבור לעבוד במגזר הפרטי – עליו הוא פיקח. מעבר לכך, אין חוקים. וזו הבעיה שהחוק של אסף מציע לפתור.

      שים לב, שאסף מדבר על משך כהונה במצטבר. כלומר לא יהיה מצב, שבו ראש ממשלה יכהן 4 שנים, ואז יחזור לכהן עוד 10. הוא יוכל לכהן לכל היותר 10 שנים בסה"כ.

  3. בני בנקר הגיב:

    שינוי חוקתי מהסוג שאתה מציע אסור שיראה כחוק פרסונלי. אתה יכול לכתוב 100 פעמים שההצעה איננה מכוונת כנגד נתניהו,אבל אפשר היה להאמין לך אם היית קובע בחוק שתוקפו יהיה רק לאחר שיבחר ראש ממשלה שאיננו בנימין נתניהו. הניסיון המר של שיטת ההצבעה ב 2 פתקים לראש ממשלה ולכנסת,ניסיון כושל, הוביל אותנו להעלמות מפלגות שלטון גדולות מימין ומשמאל ולאוסף של מפלגות בינוניות ללא משילות ויכולת לבצע אג'נדה שקיבלה את אמון הציבור.
    אסור לבחור חלקים שמוצאים חן בעיניך משיטות משטר אחרות. אם רוצים לשנות את השיטה צריך להחליפה בשיטה מלאה וקוהרנטית. להזכירך: ניסו פעם "להרכיב" אשה מהחלקים היפים ביותר של נשים רבות והתקבלה אישה לא יפה במיוחד…

    • גיא הגיב:

      @בני – ראשית, ברוך הבא לבלוג.
      שנית – אי אפשר לחכות עד שנתניהו יואיל בטובו לפנות את כיסאו, אבל כן אפשר וצריך לחכות, נגיד שנתיים-שלוש. אולי אפילו עוד קדנציה, כפי שמציעים עכשיו בכנסת, עד לכנסת ה-22.

      בסופו של דבר, החוק הוא פרסונלי, כי מדובר על איש אחד – ראש הממשלה, ולא משנה מי יכהן בתפקיד כשהחוק יחוקק. אבל אני באמת מעוניין לשאול אותך: למה נתניהו לא מספיק טוב כדי שחוקקו את החוק, כשהוא יושב כבר 10 שנים בראש? האם דמו של ביבי כחול יותר משל כולנו? האם החוק כן יהיה סביר כשמישהו אחר יישב בתפקיד?

      מדינת ישראל מעולם לא חשבה שיקום קיסר שינסה למוטט את הדמוקרטיה בה מבפנים – וזה בדיוק מה שקורה כרגע. אנחנו לא אחראים לנסיונות ההישרדות של ביבי או של כל ראש מפלגה אחר. המטרה היא לחזק את הדמוקרטיה בישראל, ושלטון של למעלה מ-10 שנים לא עושה את זה.

      • בני בנקר הגיב:

        כמו שחשדתי,מקור החוק הוא השנאה שלך ואחרים לנתניהו. הדיבורים על התמוטטות הדמוקרטיה בגלל האיש הם דמגוגיה עלובה. השמאל בישראל שכח את מקורותיו. כל מי שחושב אחרת ממנו הוא אוטומטית לא דמוקרט,פשיסט וכדומה. לקנות הצבעה גורלית לעתידו של העם במיצובישי ומשרת שר לפוליטיקאים חדלי אישים, שבגדו במפלגה בה נבחרו, זה התגלמות הדמוקרטיה. להוציא את דיבת הארץ בעולם בשרות אויבנו,תוך ניסיון להשיג כפיה חיצונית מעל נבחרי העם בבחירות דמוקרטיות,זה התגלמות הדמוקרטיה.
        כמובן שלא ענית במילה על הטיעון המרכזי שלי,שאסור לדלות ממשטרים אחרים רק את מה שמוצא חן בעיניך. הגבלת נשיאות לשתי קדנציות כמו בארה"ב ? אז בבקשה מינוי שופטים עליונים ע"י ראש הממשלה כמו בארה"ב,בבקשה לאפשר לראש הממשלה למשול ולמנות שרים ופקידים בכירים כרצונו,פקידים ושופטים שלא שמים מקלות בגלגלים ושוכחים שהם פקידים ממונים ולא שליטי המדינה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות