חרם הצרכנים ומעמד הביניים
חזוס כתב פה אתמול תגובה, שגרמה לי לרצות לפרט למה כתבתי את מה שכתבתי בפוסט הקודם. חזוס כתב כי: "למשוך צרכנים למוצרים אחרים, יהפוך מהר מאוד לסוג של ADHD צרכני". אני לא טוען שהיה צריך להתחיל לרוץ מחרם לחרם, או להחרים הכל. ברור שלכל חרם / מרד צריך סדר עדיפויות. אני כן טוען, שאם היו […]
דמוקרטית ויהודית. אבל קודם כל דמוקרטית.
שבוע ארוך וסוער עבר על שלטון החוק. שבוע שבו החוק נאלץ להתחרות בחוקיה של תורה – או לפחות כך אנשים מסוימים רוצים שנאמין. אבל לפני שאני מתחיל לכתוב כאן את דעתי על הרב דב ליאור, על הרבנים בכלל, ועל חשיבותה של היהדות במדינת ישראל – אני רוצה רגע לעצור ולהסביר כמה דברים בסיסיים ביחס שלי […]
מפקד העבודה – סקר קצר
עבור קוראי וקוראות הבלוג, אני מעוניין להעביר סקר קצר בנוגע למפקד שהתבצע במפלגת העבודה. אין לכם מה לדאוג, הסקר הוא קצר, כולל 3 שאלות בלבד, וניתן יהיה לספור את המצביעים בהינף יד. שאלה מס' 1: כשהתחילו לדבר על מפקד מפלגת העבודה ועל התפקדותם של כ-70-85 אלף איש חדשים – ירים ידו מי שחשב שכולם "כשרים". […]
חרם צרחנים
גם אני התעוררתי הבוקר לכותרות הרועשות בעיתונים על "מרד הקוטג'", שפרץ לו בפייסבוק. למי שלא מודע למה שקורה במדינתינו הקטנטונת, הנה מבזק קצר: החיים בישראל מתייקרים כבר תקופה ארוכה. זה נכון לגבי הדיור, החינוך, הדלק – ולאחרונה גם מחירי מוצרי המזון הבסיסי. למרות אי-אילו פוליטיקאים שזועקים "עושק! געוואלד!" (אתם מוזמנים לקרוא את הטור של אריה […]
תנו לשפויים לדבר
בעקבות הפוסט האחרון שלי על RMS, המשכתי קצת לחשוב על הדרך שבה נתפסת ישראל הן ע"י אזרחיה והן ע"י הקהילה הבינלאומית. המסקנות שהגעתי אליהן, לצערי, הן די עגומות. ככל שאני קורא לאחרונה יותר דיעות על מצבה של ישראל, המסקנה שהוולכת ומתחזקת אצלי היא, שגם השמאל וגם הימין בישראל מנסים להשטיח את הבעיה, ששמה "התנהלות מדינת […]
אז מה הסיפור עם RMS?
עירא כתב היום פוסט על הביקור של RMS שבוטל במפתיע, ועל התקרית ה"דיפלומטית" שאירעה בעקבות הביטול (היו עוד כמה פוסטים מעניינים שקראתי בנושא). הסיפור בקצרה: ריצ'ארד סטולמן, אחד מעמודי התווך של קהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית העולמית, היה אמור להרצות בפני פלשתינים ובפני ישראלים. הביקור הזה בוטל בעיקר בגלל מחאת פלשתינים (שלא היו מוכנים לשמוע […]
גנבו לי את האמצע
לפני 3 ימים, ישבנו באיזו מסעדונת חביבה בפתח תקווה (כן, כן – יש דבר כזה! פתח תקווה נמצאת על המפה!), והתנהלה שיחה על הא ודא, וכמובן – איך לא? – היא הגיעה לנושא הפופולארי – הדרך בה המדינה שלנו מתנהלת (רמזז: כמו בית משוגעים שיצא משליטה). בין לבין, אמרה לי ידידתי השמאלנית (ולא במילים אלו […]
עצוב
בשבועיים האחרונים, הרגש הכמעט-יחיד שיש בי הוא עצב. כל כך הרבה עצב. אני מרגיש כמו איזה איוב בגירסה המודרנית והמוקטנת, שמישהו מכוון אליו חיצים-חיצים, יורה אותם, וכל פעם מצליח לפגוע במטרות – גם סביבי וגם בי (כן.. זה אחד מאותם פוסטים נוגים על הגיגים ודברים עצובים.. מפתיע, הא? מי שלא רוצה – לא חייב להמשיך. […]
