מופרכ-ולוגיה
במהלך הימים האחרונים, שמעתי יותר טיעונים מופרכים ממה שחשבתי שאשמע כל חיי. הניסיונות של אנשי הממשלה ו/או מתנגדי המחאה כל כך מופרכות, כל כך חסרות שחר, שקשה לי לתאר איפלו איך הרגשתי כשקראתי אותן. האם הם עד כדי מנותקים? האם הם עד כדי כך חושבים שאנחנו מטומטמים? בכל מקרה, ולרגל תחילתו של השבוע הרביעי של […]
המכנה המשותף הנמוך ביותר
מאז שכתבתי בסוף השבוע האחרון את הפוסט הזה, אני לא מפסיק לחשוב על כל העניין. בעקבות כל מיני שיחות שהיו לי עם כמה חברים ובני משפחה, אני מרגיש שלא כתבתי את כל מה שרציתי. אתמול קיבלתי החלטה, להוסיף עוד כמה מילים, בעקבות הרצאה מעניינת. במהלך הרצאה בקורס "שיווק בינלאומי", המרצה שלנו דן ביתרונות והחסרונות של […]
מחשבות לשנה חדשה
אז הנה – עוד שנה עברה. 2010 נסגרת לה, לקראת עוד שנה שלצערי הולכת להיות עוד מאותו הדבר. איך אפשר לסכם את השנה האחרונה, מבלי להכנס לקלישאות מיותרות? זו היתה שנה לא פשוטה כמעט לכל העולם – מלחמות, אסונות, כלכלה דפוקה ומה לא. גם ברמה האישית, זו היתה שנה די קשה. אני מסיים את השנה […]
המדינה התחרפנה.
זה סופי, זה מוחלט, ואני לא חושב שניתן לערער על הקביעה הזו: המדינה התחרפנה. זה התחיל, כמובן, באותו חוק אברכים, שאני מנסה באמת להבין מי לעזאזל החליט להעביר אותו (כמובן שכולנו יודעים מי. קוראים לו ביבי, והוא שפן פוליטי שהעולם עוד מעולם לא ראה כמותו). מישהו החליט שעל אף החלטה של בג"צ, ניתן לכופף קצת […]
זיגזוג כדרך חיים
למרות שלא היה לי יותר מדי זמן לכתוב, אני חייב לציין, שלאחרונה אני נדהם מהדרך בה נוהגת המדינה שלנו כלפי אזרחיה. וכשאני אומר המדינה, אני בעצם מתכוון לביבי נתניהו. אני יכול להבין את הדרך בה החרדים מנסים להשוות סטודנטים לאברכים. אני יכול להבין את ליברמן, שמנסה להביא את המדינה הזו לרמת גזענות ופשיסטיות מטורפת. אני […]
'פראייר'
כנראה שזה מה שהיה כתוב לי ביום ראשון בבוקר על המצח, באותיות זוהרות ומהבהב קשות, עת נכנסתי לראיון עבודה שנקבע 10 ימים מראש בארגון, שאת שמו לא אחשוף כאן מסיבות שונות. אבל לפני שאני מתחיל – כמה מילים על חיפוש עבודה: בשנה וקצת האחרונות, הפסקתי לחפש עבודה באופן פעיל, והחלטתי לשים את עיקר הדגש על […]
רגעי משבר
הרבה זמן לא כתבתי כאן. למעלה מ-3 שבועות. וזה לא שאני לא רוצה. אני פשוט מרגיש כאילו שכחתי איך לכתוב. אני מניח שזה קשור לרגעי המשבר הרבים שאני עובר לאחרונה: רגעי משבר בלימודים – הרגעים האלה, אחרי שנתיים רצופות של לימודים, כמעט ללא חופש, בלחץ מטורף, שהגיע לשיאו – כך נדמה – בסימסטר הנוכחי. אין […]
רפיסותו של שלטון החוק
ראשית, כהקדמה, כמה מילים על הפוסטים האחרונים: כן – זה היה שבוע מטורף, נטול כתיבה, ונראה שהסימסטר הקרוב הולך להיות הסימסטר הקשה ביותר שעברתי עד כה. המטלות הרבות, המבחנים באמצע הסימסטר, הסמינר, פלוס הלחץ הרגיל של החיים, לא בדיוק מיטיבים עימי בזמן האחרון. בשבועיים האחרונים, ובעיקר מאז עניין המשט הידוע לשמצה, קיבלתי כל מיני הערות […]
