בריאות
איה זיגמונד?
אני יודע שהפוסט הזה נכתב קצת באיחור, ואולי אפילו באיחור רב מדי, אבל זה נעשה אחרי שניסיתי כמעט כל דרך אפשרית אחרת. לפני כחצי שנה, אחרי שהוא פתח בלוג בשם "בלתי נקרא" תחת השם "זיגמונד", התחלנו הוא ואני לדבר. מהר מאוד גלשנו לשיחה ארוכה, והוא אף הסכים להיפגש, לאחר שנתתי לו את מילתי, שלא לחשוף […]
עם חברים כאלה..
את הסיפור הבא אני אכתוב עם שמות בדויים. מאחר ואני כבר יודע שיש כמה לי קוראים, שעלולים להכיר את הנפשות הפועלות, אני חושב שזה פשוט עדיף ככה עבור כולם. לאחרונה סבלתי מבעיה רפואית מסויימת, לאחר שהזנחתי את החלק הזה בגופי במשך זמן רב. כמעט במשך 15 שנה, להערכתי. ולפני כחודשיים התחלתי להרגיש כאבים חזקים באיזור […]
מקל הליכה
לאחרונה לא יצא לי לכתוב כמעט. זה לא שאין על מה לכתוב. להיפך – יש הרבה מאוד. חלו לא מעט התפתחויות לאחרונה – חלקם טובים יותר, ובעיקר חלקם טובים פחות. חודשיים עבור מאז החתונה, ולצערי המצב הבריאותי שלי, לא רק שאינו משתפר, אלא אף הצליח להחמיר. אחד הדברים שהרופאים השונים "הבטיחו לי" לפני שלוש שנים […]
מחקר חדש על פיברומיאלגיה
חברים וחברות יקרים/ות, היום קיבלתי מחברה מאוד טובה מייל, לגבי מחקר חדש שמנסים להרים פה בארץ, בנושא פיברומיאלגיה. וזו לשונה: כחלק ממטרותיי המוצהרות (עוד כשהקמתי את הבלוג הזה לפני שנתיים וחצי), אני מעוניין להביא את נושא הפיברומיאלגיה (FMS) למודעות. אם אתם מכירים או אתן מכירות נשים אשר מאובחנות במחלה, אנא עיזרו ופנו לעפרה ריבר. כל […]
חברות התרופות ומריחואנה
והנה משהו קצת אחר: למרות שהסרט נראה ערוך, ויש קפיצות לא קטנות, שמחשידות קצת את כל העניין, נראה שהמסר אמיתי לחלוטין. הדובר הוא ד"ר ג'ון רנגן וירפן, בחור בעל מבטא כבד, שהיה מנכ"ל איליי-לילי בשבדיה – חברת התרופות הגדולה ביותר בעולם. לומר שהעניין הזה זעזע אותי? לא ממש.
דצמבר הארוך – פוסט מקדים
הפוסט הזה אמור להיות הקדמה לפוסטים הבאים, שבעצם יתארו את כל מה שעובר עליי/עלינו החודש (אני אנסה להתנסח ביחיד, למרות שאני נוטה לייחס הרבה דברים לזוגיות). דצמבר הזה נראה כחודש הבלתי נגמר שלי. זה לא דבר רע במיוחד, אבל יש בזה גם פחות דברים פחות טובים. נתחיל בזה, שהחתונה היתה נפלאה. היו כמה דברים שעצבנו […]
לא זז (הרהורים על כאב)
בשבועיים האחרונים אני לא מצליח להביא את עצמי לזוז. וזה לא שאני לא רוצה. מחר יש לי מבחן. עוד פחות משבועיים אני מתחתן עם הבחורה המושלמת ביותר בעולם (לפחות מושלמת בשבילי). אבל אני לא מסוגל לזוז. וכן – זה עוד פוסט על כאבים. בזמן האחרון הימים שלי נראים אותו הדבר: אני קם בבוקר לתוך התקף […]
תגלית ותקווה חדשה
חזרתי מאיטליה אתמול. וכן – היה פשוט נפלא. אבל לפני שאני אתחיל לספר לכם את כל מה שעבר עלינו בעשרת הימים האחרונים (ותאמינו או לא – יש הרבה מה לספר), אני רוצה לחלוק משה ודחוף יותר עם מי שקורא אצלי בנושא ה-FMS. בפוסט הקודם שלי, שהתפרסם "דרך פלא" בזמן שהותי בחו"ל, כתבתי על תקוותי להצליח […]
