עם חברים כאלה..
את הסיפור הבא אני אכתוב עם שמות בדויים. מאחר ואני כבר יודע שיש כמה לי קוראים, שעלולים להכיר את הנפשות הפועלות, אני חושב שזה פשוט עדיף ככה עבור כולם. 
לאחרונה סבלתי מבעיה רפואית מסויימת, לאחר שהזנחתי את החלק הזה בגופי במשך זמן רב. כמעט במשך 15 שנה, להערכתי. ולפני כחודשיים התחלתי להרגיש כאבים חזקים באיזור ההוא, והחלטתי ללכת לחבר של המשפחה, ד"ר שמואל (כאמור – שם בדוי), שיש לו קליניקה פרטית בעיר גדולה במרכז, כדי שייתן את אבחנתו, וכן טיפול למכאוב.
ד"ר שמואל, שהוא חבר של המשפחה מימים ימימה, עוד מכיר את הוריי מהימים בהם הם היו צעירים (ויפים..? עניין של טעם, אני מניח). עד השנים האחרונות, הוא היה מטפל בנו, כאילו היינו משפחתו שלו, ומבלי לקחת תשלומים מוגזמים על שירותיו. לעיתים הוא אף נהג לפנים משורת הדין, ולא לקח תשלום כלל. עד כדי כך הוא היה מקורב אלינו.
לפני שבועיים, אחרי שכבר עברתי בפגישתינו הראשונה 'הכנה' לטיפול, היה לי תור אליו בשעה 12:00 בצהריים.
מזכירתו סימה, התקשרה אליי כבר ב-9:00 בבוקר, כדי לבקש ממני להקדים ולהגיע בערך ב-11:30, בגלל שמטופלת מסוימת לא תוכל להגיע. ואכן, למרות שלא היה פשוט, וזה דרש ממני התכוננות די מהירה, הצלחתי להגיע אל הקליניקה של ד"ר שמואל בשעה 11:20, כפי שנתבקשתי. כבר כשהגעתי, נראה היה שמשהו לא ממש עובד. הד"ר החביב, שבדיוק סיים לשפץ את הקליניקה שלו לפני כשבוע, ישב עם ציירת, וניסה להחליט – מה מכל הקטלוגים שלה מתאים לטעמו. היא הבטיחה לצייר עבורו את הדוגמא שיבחר. הד"ר ביקש ממני לשבת לרגע, להסתכל בקטלוגים, ולנסות לעזור לו לבחור. זה כבר יצר קצת חוסר נוחות מצידי, אבל מילא זה.
כ-10 דקות אחריי נכנסה המטופלת, שלא היתה אמורה להגיע: בחורה צעירה, אדריכלית במקצועה, אשר גם היא בת של חבר של הד"ר, וגם אותה אני מכיר. הד"ר ביקש גם ממנה להתערב בשיחה ולהעלות רעיונות. בזמן הזה השעון מתקתק, ואנו כבר בשעה 12:00 בצהריים, שעת התור המקורי שלי. בו בזמן, נמצא בקליניקה גם טכנאי של חברת הכבלים, אשר מתקין להם ממיר דיגיטלי, במקום האנלוגי הקודם. בקיצור – בלאגן בקליניקה. כולם עמוסים בכל מיני רעיונות, ורק אני יושב בצד ושותק.
12:10 – נכנסת אישה מבוגרת לקליניקה, טוענת שהטיפול שביצע בה הד"ר בשבוע שעבר כואב, והיא מבקשת מזור לכאבים. תוך דקה וחצי, היא מוכנסת לחדר הטיפולים, ותוך 15 דקות נוספות היא יוצאת משם. בינתיים, הציירת עוזבת, לאחר החלפת כרטיסי ביקור עם האדריכלית הצעירה.
12:30 – סימה מכניסה, בלי לחשוב פעמיים בכלל, את הפציינטית הצעירה, שהגיעה אחריי, ובכלל לא היתה אמורה להגיע. היא פשוט מתעלמת ממני לחלוטין. בינתיים מתברר, שהעסקה שהד"ר הסכים לה עם הכבלים, אינה מקובלת על הטכנאי, ובהוראת המנהל שלו, הטכנאי מתחיל לפרק את כל העסק, למורת רוחם של הד"ר ומזכירתו. הם צועקים כל הזמן על השירות הגרוע, החוצפה ועל המעבר הקרוב שלהם ליס.
אירוני למדי, שהם צועקים על שירות גרוע, לא?
13:10 – אני מוכנס סוף-סוף לחדר הטיפולים לטיפול, אשר נאמר לי שייארך כחצי שעה. הוא אכן אורך כזמן הזה.
13:45 – הד"ר מסיים את עבודתו, ואני יוצא אל מזכירתו. הוא שולח אותי לבדיקות נוספות, ומציין בפניי, שאני אאלץ לחזור אליו ואל מטפלת אחרת העובדת בקליניקה שלו פעם בשבוע, לטיפולים נוספים. כמה טיפולים? לא ברור. נראה לפי תוצאות הבדיקות שיגיעו (נשמע לי כמו איזה מוסכניק לא אמין במיוחד, אם תשאלו אותי). הוא מבקש מסימה לקבוע לי תור נוסף לעוד חודש בינתיים, והוא עובר לטפל בזוג צעיר נוסף שהגיע אליו לטיפול. סימה מתעכבת קצת בחדר אחר, אני ממתין לה 10 דקות נוספות, היא מתיישבת מול המחשב, ומבקשת ממני סכום של 850 ש"ח (אבל מוכנה לעשות הנחה של 85 ש"ח, שלפי דעתה זה אמור לצאת 775 ש"ח – מישהו צריך ללמד אותה חשבון).
עכשיו – מילא, אם הם היו עומדים בזמן, נותנים שירות טוב, וכו'. אבל התנהגותם היתה מתחת לכל ביקורת – ממש מחפירה, במיוחד למי שנחשב ל"חצי משפחה":
כאילו הזמן שלי מבחינתם לא שווה אגורה שחוקה.
כאילו שהם לא יודעים שהחניה בעיר הזאת עולה לא מעט (אפילו די הרבה, ליותר מ-3 שעות).
וכאילו שהם גם לא יודעים, שאני בקושי עובד בימים אלה בגלל המצב הבריאותי שלי. הם בטח גם יודעים ש-775 ש"ח, זה משהו שאני בקושי מצליח לעמוד בו ככה.
תשאלו איך הם אמורים לדעת את כל זה? – בקלות. בעיקר כי הם שאלו אותי על זה, ועניתי בצורה גלויה.
אז ככה להתנהג לחברים?
אולי אני מצפה ליותר מדי. אולי זה רק אני.
בכל מקרה, הצעד הבא היה מתבקש – לאחר כמה ימים של מחשבה, החלטתי לבטל את כל שאר הטיפולים המתוכננים.
נראה לי שאני פשוט אלך דרך הקופה או משהו כזה. אולי גם שם לא יתייחסו אליי מי-יודע-מה, אבל לפחות שם גם לא ישחטו אותי עם המחירים האלה. וגם לא יעמידו פנים שאני "חבר" שלהם.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
קודם כל, לעזאזל שיילכו.
שנית, כמה שיש לי ביקורת על קופת חולים – ויש לי למכביר – יש שם רופאים טובים, שלא גובים סכומים מטורפים על טיפולים, ואם כבר אתה נאלץ לשבת ולחכות ולהתעצבן בתור, עדיף כבר שזה לא יעלה לך כל כך הרבה כסף.
שלישית, לעזאזל שילכו 🙁 חארות.
חשבתי שכתבת שהיה לך תור למספרה… הכל נראה הגיוני לרגע.
בכל אופן – גם אם לא היו גובים ממך אגורה, התנהלות כזו היא בזיון.
ד"ר שמוליק נשמע לך כמו ספר..?
וחוצמזה – ככה את מכיר אותי? אתה חושב שלא הייתי מספר לך אם הייתי הולך להסתפר?
אח שלי אם לא הסתפרת עד עכשיו… אנחנו חייבים להיפגש, אני רק צריך להטעין את הסוללות במצלמה קודם…
תסביר לי למה ישבת כל הזמן הזה ושתקת, שוב? איט טייקס טו טו טנגו יקירי, וגם לחברים שעושים טובה מותר להזכיר שהם אלו שביקשו שתקדים, אז בבקשה שיטפלו בך.