בריאות
קלישאה טובה והכח לקום..
לפעמים אני צריך להשתמש בקלישאה טובה, כדי לתאר את המצב בו אני נמצא. לפעמים אני מרחם קצת על המצב הזה, הבריאותי. זה שגורם לי לחשוש כל כך מהרבה דברים, כמו הטיול הזה שאני עכשיו חולק עם זוגתי. עם כל השמחה שבדבר – יש גם את החשש הזה, שאני לא אוכל ללכת הרבה, שלא "נספיק" לראות […]
עבודה חדשה
אני מניח, שמי שקורא את הבלוג הזה, יודע כבר על סיום הסאגה הארוכה שלי עם אורנג', מקום עבודתי הקודם. מאז התברר לי, שזכיתי לכבוד להכנס לתדריכים שלהם, תחת הכותרת "דברים שאסור לעשות". אפילו הוחמאתי כשסיפרו לי, שדיברו על זה שלכלכתי עליהם בבלוג שלי. לכלוך או לכלוך, שיהיה ברור – מה שסופר אז, הם דברים שאני […]
שנה טובה!
אז מה היה לנו השנה, בעצם? היום לא מעט דברים נפלאים השנה: ובכן – הדבר הבולט והחשוב ביותר מבחינתי, כמובן – ההכנות לחתונה. האהבה מצאה אותי בסופו של דבר, אני מצאתי אותה, וזה מרגיש כמו משהו שמעולם לא הרגשתי בעבר. זה אמיתי, זה אחר, זה נכון, וזה הגיע בדיוק כשחשבתי שהסיכויים שלי למצוא אהבת אמת […]
היסטריה גלובלית
כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב על כל העניין הזה של שפעת החזירים. מאחר ולצערי גם ארסותי וגם אמהּ היו חולות בזה (ואמהּ אף הסתבכה עם זה מעט, כשהחלה במקביל לפתח דלקת ריאות), ראיתי ממקור ראשון את מה שמחלה הזו עושה. חבר'ה – הגיע הזמן להודות – זו פשוט עוד שפעת. נכון, היא מתחילה "לדעת" […]
אני מוקף בטבעוני!
זה פשוט לא ייאמן! כמות הטבעונים, שאני בקשר איתם בזמן האחרון חורגת מגבולות הסביר – לפחות לפי מה שהיו אמות המידה שלי, עד לפני תקופה מסויימת. תמיד הייתי מוקף בקרניבורים, כאלה שהמילה "בשר", מעלה חיוך זב-דם ועיניים בורקות על פניהם! הם היו חלק אינטגרלי מההוויה האנושית והחברתית שלי. ועכשיו – אני בקשר חברי עם 3 […]
מה יהיה עם האנרגיות האלו?
מה יהיה? האיש הזה לא מפסיק, הא? עכשיו הוא טוען שהוא הצליח "להדוף" 80% מהשפעתה של שפעת החזירים. אני מניח שאלו שמתו בינתיים, זו רק "סטיית תקן", הא אורן? [באדיבות ד.ד.]
חסרי אונים – חוקים מפלים
רציתי בהתחלה לכתוב פוסט מצחיק היום. אפילו אספתי קצת חומרים, שמתאימים לאופי הציניקני שלי. אבל יותר מדי דברים קרו היום, שלא ממש מאפשרים לי לצחוק. אני בעיקר מודאג כרגע. בשנתיים האחרונות, סבתא שלי הפכה למטופלת סיעודית, ובגלל שהיא לא רצתה עוד בזמנו לעבור לבית אבות, בגלל אהבתה לדירה הנהדרת שהיא חיה בה במרכז ת"א, החלטנו […]
3 שנים של דילמות
מחר, יום ראשון, ה-2 באוגוסט 2009, אני "חוגג" 3 שנים בדיוק, ליום שבו התחילה הפיברומיאלגיה לקנן בגופי. אני לא מצליח לשכוח את היום הזה. זה כאילו מישהו לחץ על כפתור "סטופ", ומאז הכל השתנה. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזו לאדם בריא מן השורה. זה פשוט בלתי אפשרי. המצב בו כל החיים כפי שהכרת אותם, […]
