ארכיון כותב
משפחת אלרם מתרחבת
אתמול, בשעה טובה, משפחת אלרם הצעירה התרחבה. 9 חודשים בדיוק אחרי החתונה של אלה ושלי, התווסף למשפחה תינוק חדש, ושמו: דובי. דובי הוא לא עוד סתם תינוק, כי אם תינוק בן 14. הוא שחור כמעט כולו, חוץ מקצת לבן בצוואר, שנראה כמו עניבה. הוא הגיע אלינו לאחר ששכנה של רותי, חברה של אלה, החליטה בערוב […]
סוגרים שנה
אז הנה.. עוד שנה אחת נסגרה, וכולם שולחים לי ברכות ל"שנת 5771 נפלאה!" זו כנראה האופנה החדשה לעבור למספרים, כדי להראות לנו שלפני 5,771 שנים אלוהינו ברא את העולם. זה קצת מתעלם אמנם מכמה תיאוריות מדעיות כאלה ואחרות, אבל למי אכפת..? מתברר שלאף אחד לא ממש אכפת. מדינה שמנסה להעביר חוק שמרשה לשוטרים ופקחים לעצור […]
עניין של מזל
החודש הזה, זה באמת נראה כמו עניין של מזל.. או ליתר דיוק – חוסר מזל. העניין של הדיכאון שלי כבר נטחן עד דק. הפסיכיאטרית שלי נתנה לי תרופה בשם אפקסור, שלא ממש הייתי מודע לסכנות שלה, עד שידידה שלי סיפרה לי על תהליך הגמילה הנורא והארוך שהיא עברה איתו. אחר כך כבר בדקתי את העניין […]
המחלה שבראש – תפזורת של מחשבות
אני יושב וקורא את הפוסט של ואנדר על הדיכאון, ודמעות זולגות בעיניי. זה הפוסט הכי מרגש, הכי מדהים שקראתי כבר הרבה זמן. את כל מה שאני מרגיש כרגע, ואנדר הצליחה להכניס לפוסט אחד. אולי לא את הכל – אבל בהחלט את הרוב. כואב כל כך לקרוא ולדעת שהמילים האלה חודרות ללב, ויותר חזקות מכל דבר […]
אלה אלרם פותחת את הפה
הערה: הפוסט הזה הוא פוסט לצורך פרסום. אני חושב שזו אחת הפעמים היחידות בהן אני עשיתי או אעשה את זה. אבל הפעם – כפי שתבינו מייד – יש הצדקה מלאה לפוסט מסוג זה אצלי בבלוג. בימים אחרונים, זוגתי אלה ואני, מתחילים לפתח את העסק שלה. למי שעוד לא יודע, אלה היא זמרת ומורה לפיתוח קול, […]
רגעי משבר
הרבה זמן לא כתבתי כאן. למעלה מ-3 שבועות. וזה לא שאני לא רוצה. אני פשוט מרגיש כאילו שכחתי איך לכתוב. אני מניח שזה קשור לרגעי המשבר הרבים שאני עובר לאחרונה: רגעי משבר בלימודים – הרגעים האלה, אחרי שנתיים רצופות של לימודים, כמעט ללא חופש, בלחץ מטורף, שהגיע לשיאו – כך נדמה – בסימסטר הנוכחי. אין […]
"מדינת השטן"
כנראה שאני ממש לא מעודכן. עוד לפני שפירסמתי את הפוסט בצהרי אתמול, יצא האדמו"ר מסלונים, שמואל ברזובסקי (יש המוסיפים בהה"צ מוהרש"נ זצללה"ה לשמו – כנראה בגלל שהוא צרפתי. רק לצרפתים יש אותיות מיותרות לגמרי במילים שלהם), במכתב כועס (PDF קל משקל), המשווה את מדינת ישראל לשטן, ולמוסד שיש להלחם בו עד חורמה. יתרה מכך, הוא […]
רפיסותו של שלטון החוק
ראשית, כהקדמה, כמה מילים על הפוסטים האחרונים: כן – זה היה שבוע מטורף, נטול כתיבה, ונראה שהסימסטר הקרוב הולך להיות הסימסטר הקשה ביותר שעברתי עד כה. המטלות הרבות, המבחנים באמצע הסימסטר, הסמינר, פלוס הלחץ הרגיל של החיים, לא בדיוק מיטיבים עימי בזמן האחרון. בשבועיים האחרונים, ובעיקר מאז עניין המשט הידוע לשמצה, קיבלתי כל מיני הערות […]
