סוגרים שנה
אז הנה.. עוד שנה אחת נסגרה, וכולם שולחים לי ברכות ל"שנת 5771 נפלאה!"
זו כנראה האופנה החדשה לעבור למספרים, כדי להראות לנו שלפני 5,771 שנים אלוהינו ברא את העולם. זה קצת מתעלם אמנם מכמה תיאוריות מדעיות כאלה ואחרות, אבל למי אכפת..?
מתברר שלאף אחד לא ממש אכפת.
מדינה שמנסה להעביר חוק שמרשה לשוטרים ופקחים לעצור אותך, להפשיט אותך ולבדוק לך בכיסים, רק בגלל שבא להם, היא לא בדיוק מדינה שפויה.
אולי הדבר היחיד שאיכשהו עוזר לי לשמור על קצת שפיות, זה לשמוע על ההחלטה של שר החינוך שלנו, שלא לאפשר לשום מסגרת ציבורית – כולל המשטרה והצבא – לקבל פרטים על תלמידים במערכת החינוך (כולל ציונים, התנהגות וכו'), ללא אישור בכתב מהתלמיד עצמו, ובלבד שמלאו לנער לפחות 15 שנים.
מדהים שדבר כזה דורש התערבות של שר החינוך, וזה לא מצב ברירת המחדל, אבל ניחא. לפחות מעכשיו זה קצת יתוקן (בשאיפה! לכו תדעו כמה מתנגדיםן יהיו למהלך הזה לפני שהוא ימומש בפועל).
משרד הפנים שלנו שם זין על האזרחים המבוגרים במדינה שלנו, וחושב שהוא יכול לעבוד עלינו: שם מנסים לומר לנו שזה בעצם אשמתינו, שאנחנו זקוקים לעובדים זרים. חס וחלילה שהם ייקחו אחריות על מדיניות "הדלת המסתובבת" שלהם. זו כמובן דרישה מוגזמת. וכמובן – יש המון ישראלים וישראליות שעומדים בתור לקחת על עצמם/ן את הטיפול בזקנים. התור כל כך ארוך, שממש לא ניתן לראות דרכו את שר הפנים שלנו.. מצד שני – גם הוא לא ממש רואה או סופר אותנו, אז זה בסדר. מעניין ששר הפנים מנסה לקחת על עצמו גם את תפקיד שר הבריאות, ולמגר את כל ה"מחלות" שמביאים איתם העובדים הזרים. לצערי, ה"מחלה" העיקרית שהם גורמים לה בקרב אלי ישי וחבריו, זו גזענות לשמה. אבל זו מחלה סופנית, ואיכשהו אני לא רואה אותם מחלימים ממנה.
אני כותב על זה די הרבה – אבל רק בגלל שבאמת אכפת לי – חברים שלי, שמחפשים להמשיך בלימודיהם האקדמיים, אחרי סיום הדוקטורט, לא חושבים אפילו לבדוק פוסט-דוקטורט בארץ. ולמה שיבדקו בכלל? יש דבר כזה פוסט-דוקטורט בארץ? יש איך להתקדם פה? כל הזמן אני שומע על תכניות נהדרות להחזיר או להשאיר את מיטב המוחות הצעירים בארץ. אז תכניות יש. כרגיל – המציאות קצת מקלקלת את ההכרזות האלו. אבל מילא. העיקר שיש הכרזות. בינתיים, משפחות חושבות איך להסתדר במצב בו אדם צריך להחליט אם להישאר עם משפחתו וילדיו בארץ, או להתקדם מקצועית בחו"ל.
במדינה היום, אם לא עשית צבא, אתה מוחרם, גם אם הצבא שחרר אותך מיוזמתו בגלל בעיות בריאות או בעיות אחרות. כולם שופטים כאן, גם אם אין מולם את כל העובדות. מי שלא עבר דרך כור ההיתוך הישראלי, שבעיקר מתיך לך את המוח – לא יתקבל לחברה הישראלית המיינסטרימית. אתה יכול לעבור על החוק, להקים בית בהתנחלות על אדמות לא לך, אתה יכול לדפוק ולשקר לכולם, לגנוב, לאנוס ואפילו לרצוח – אבל אם חס וחלילה לא עשית צבא – אז באמת הלך עליך.
לפסקה הקודמת יש רק מקרה אחד יוצא דופן – קוראים להם חרדים. קל מאוד לזהות אותם. הם אלה שמושיבים את הנשים שלהם בסוף האוטובוס, דורשים מנהשים שלהם לעבור לצד האחר של הכביש (לא משנה באיזה צד הן הולכות כרגע) ונכון לאתמול – עפ"י פרסומים זרים, כמובן – הם גם הולכים עם רעלות בנתב"ג, כדי שלא ייאלצו לראות נשים. וכן – הפעם אני מדבר על הגברים: הם אשכרה הוכלים עם רעלות בדרכם לאומן. מסכנים – הם כל כך חלשים, שהם זקוקים לרעלות וכיסויי עיניים כדי שלא יתעוררו מינית. אני חייב לציין שדבר כזה דווקא די מעניין אותי – אולי אפילו זה שווה מחקר מדעי – האם גברים חרדים צריכים לא יותר מבריזה כדי לגמור… בכלל, אני חושב שהגיע הזמן לסגור את כל הגברים החרדים בגטו של מאה שערים או בני ברק בלי אף אישה. זה יפתור כמה בעיות במקביל: גם יפטור אותנו מנוכחותם, וגם יפתור להם את בעיית ההתעוררות המינית חסרת הגבולות שלהם. במחשבה נוספת, זה עשוי אפילו לפתור לנו את בעיית הגישה שלהם להומוסקסואליות. אחרי כמה שנים בתוך שכונה סגורה, אני בטוח שלא מעט גברים ייפתחו לנושא הזה בצורה מוצהרת.
וכמובן – חם פה. מאוד חם. ואני לא מדבר רק על מצב הרוח הלאומי, ש"אלימות" הפכה להיות הדרך הטובה ביותר לתאר את ה"מצב", ובעצם זו המילה הנפוצה ביותר היום בארץ. באמת חם פה. הקיץ הזה, שיולי ואוגוסט האחרונים היו מרכזו (אני ממש מקווה שכך, לפחות!), הצליחו להוציא מאיתנו רמות חדשות של קריסה מערכתית: אני קרסתי פיסית וגם נפשית הקיץ. היתה לי אפילו התמוטטות עצבים קלה לפני שבוע פלוס, כשהגעתי הביתה אחרי עוד יום לימודים, בוכה ללא שליטה.
הסיבה הרשמית היתה, שאני לא מצליח להגיע להחלטות נכונות. אני מרגיש שאני לא מצליח לעמוד בציפיות שלי מעצמי, ושל אחרים ממני. אני רוצה להיות בשביל כולם כל הזמן, להיות אפילו בשבילי קצת, ואני לא מצליח. מה לעשות – 24 שעות ביממה פשוט לא מספיקות לי, כדי לעשות את הכל.. אני מניח שהקריסה היתה רק עניין של זמן. הלימודים הם רק דבר אחד שלוקח ממני המון אנרגיות. השינה שלי טרופה לאחרונה, לא לגמרי מלאה, ובטח שלא מספיקה. הכדור החדש שאני לוקח עוזר קצת, אבל אני מרגיש שאני צריך להשלים עכשיו שעות שינה עבור קיץ שלם – דבר לא פשוט כשלעצמו, במיוחד כשהלחץ לא בדיוק השתחרר, ואני באמת מדבר פה בלשון המעטה.
לכן, את השנה הקרובה אני רוצה להקדיש לשקט.
יש לי עוד שני סימסטרים לסיום התואר, ואני מקווה שכבר בקיץ הבא, אני אוכל באמת לישון. בלי בעיות עם המזגן (שברכב, גם אחרי 2500 ש"ח, אחרי החלפת מדחס והחלפת גז במזגן – הוא עדיין לא מקרר ממש), בלי מחשבות על עבודות להגשה, בלי מחשבות על יציאה אל החום הנורא שבחוץ. תנו לי חודשיים לשכב בבית בלי לזוז, ואני מוכן להוריד לכם את הירח. זה לא משהו שהייתי מוכן לו בעבר – תמיד היה חשוב לי למצוא ישר עבודה, ולעבוד כמו משוגע. אבל לשנה הקרובה אני רוצה קצת שקט.
דרך אגב – ב"שקט", אני מתכוון גם לבריאות, וכמובן – לשבת עם חברים טובים, ולדעת שגם אצלם הכל נעשה קצת יותר טוב.
אני רוצה לאחל לכל מי שאני אוהב, שגם לכם תהיה שנה שקטה, בלי חרדות מיותרות, בלי מירוץ מטורף של ה"חיים" פה. שתהיה שנה שבה אנו נלמד סופסוף שצריך להעיף את אלי ישי מתפקידו, ובאמת לאהוב את השונים והזרים החיים בינינו. שתהיה שנה שבה אנו רק נאהב, ולא נשנא. שנה שבה נוכל גם לדעת, שתמיד יש עם מי לדבר, שאין שום דבר בעולם שלא ניתן לפתור אותו עם חיוך, חיבוק ונשיקה. אני מאחל לכולם שתהיה שנה פשוטה, בלי סיבוכים מיותרים, עם בחירות נכונות, ובלי התעללות בבעלי חיים.
אני מאחל לכולכם שנה טובה. שבאמת תהיה טובה. שנת 5 מיליון ומשהו טובה..
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
שנה טובה לך ילד מתוק!
שנה של צחוק ושימחה, שנה של אהבה גדולה (!!!)
שנה של ניסים רפואיים ושל גילויים מלאי השראה.
מי ייתן ונמצא את הדרך לחיות, למצות, לצחוק, לחכות בסבלנות, לכבד, להבריא וליהנות מהחיים יותר מאי פעם בעבר…
אוהבת אותך!!
יקירי, אני מאחלת לך שנה רגועה, שלווה ומלאת בריאות ושמחת חיים; לשנינו (ובעצם שלושתנו) אני מאחלת הרבה ערבים מלאי צחוק ואוכל טוב בצוותא; ולכולנו אני מאחלת שהמנהיגים שלנו יצמיחו חוש אחריות ולב שמסוגל לחמלה, ושאלי ישי יירד מהארץ. זהו 🙂
יו, כמה תלונות?
ואת הדוסים עם הרעלה אני לא מבין למה אתה מבקר. אני חושב שהם עלו על הדבר המושלם. אנחנו לא נצטרך לראות את הזקן הגלותי ועובד-האלילים שלהם, והם מוגנים מלראות פריצות בלי להכתיב לנשים מה ללבוש ואיך להתנהג. הייתי מאחל להם להתעדכן למאה ה-21, אבל אני ריאליסטי, רעלות לגברים זה התקדמות נהדרת.