ברוכים הבאים לביתי החדש!
שלום לכולכם!
מקווה שהמעבר עבר לכם חלק. אצלי הוא עדיין מתקדם באיטיות מה..
הדבר הראשון שתוכלו לראות הוא, שהעיצוב השתנה.
לכן, וזו הזדמנות חדשה, אני אשמח לדעת מה אתם חושבים עליו..
מקווה שתיהנו כאן כמוני!
גיא
ביקורת סלולר: Samsung Omnia
אוקיי. אני יודע שזו הולך להישמע יומרני למדי, ושזה לא נעשה בבלוג הזה בעבר, אבל מאחר ואני משתמש בימים אלה במכשיר ששודרג באורנג' ל-Samsung Omnia, אני מרגיש צורך לחלוק את חוויותיי הטכניות עם המכשיר הזה.
בתור התחלה, הנה האתר של גבע קרא עוז, שנותן סקירות לא רעות על המכשיר הזה. אני בטוח שמתצאו עוד סקירות לא מעטות בגוגל, אבל כאמור – אני מעוניין לספר לכם על סקירה של חוויית המשתמש, שנתקל בפעם הראשונה בחייו במכשיר דור 3 של סמסונג.
להמשך »
הפחדים שממשיכים לחדור
אז אחרי החגיגות ה-400 הגדולות, יש גם כמה דברים קצת פחות חגיגיים.
כשהיינו אצל הצלם ביום שישי, ראינו אותו בדיוק נפרד מזוג שהיה שם לפנינו. הוא ברך אותם באהבה ארוכת שנים, והתגובה של הכלה (אם כי בחיוך) היתה: "הסטטיסטיקה נגדינו". אין ספק שזה לא קל לשמוע את האמת המרה היום. אני לא יודע לגמרי את הסטטיסטיקות, ותסלחו לי אם אני לא אפנה פה לינק אליהן, כי פשוט לא בא לי לקרוא אותן. מה שכן, לפי מה שידוע לי, בערך שליש עד חצי מהזוגות החילוניים שמתחתנים היום, מתגרשים לאחר מספר שנים. חלקם עם ילדים, חלקם בלי.
להמשך »
עצירה קטנה…
חברים – ברוכים הבאים לפוסט ה-400 שלי. שנתיים וקצת לקחו שעד שהגענו לכאן.
ומכאן – אפשר רק לעלות.. 
מה כל כך fun בפאנטון?
אז כן, הסאגה של פלאפון ואורנג' נגמרה לבינתיים. הקו שלי הוחזר לאורנג', לאחר כמעט שבוע של שהות ללא קו בכלל, והמספר נשאר כשהיה. בדרך השתדרגתי עם מכשיר של Samsung OMNIA, שאני עוד ארחיב עליו את הדיבור בפוסט אחר, כי יש לא מעט "חוויות" ממנו, ומה-Windows Mobile 6.1 שלו, שלדעתי, זו מערכת ההפעלה הזוועתית ביותר שנכתבה אי פעם, וזו בלשון המעטה. אבל עוד חזון למועד.
הפעם, דווקא בא לי להעלות פה משהו אחר, שיוצר חוסר הגינות כלפי הצרכן הישראלי – הפאנטון.
הפאנטון הוא אותה מוסיקה מחרישת אוזניים, שאתה שומע כשאתה מתקשר למישהו, ואתה ממתין למענה. יש אפילו חברות שעושות מזה כסף – לעצב לך את המוסיקה הזו כך, שאוזניים של אנשים יגיעו עד לכדי דימום, בזמן שהם מחכים למר כבודו, שילחץ כבר על הכפתור הירוק בנייד שלו.
אז איפה הבעיה?
להמשך »
צלמ-איש
כן, כן – עוד פוסט ליומן החתונה שלנו..
היום פגשנו את הצלם המיועד לחתונתינו. את ההמלצה עליו קיבלנו בצורה בלתי רגילה מאנשי "גן הפקאן", בטענה שהאיש הוא פשוט אמן. בדקנו עליו קצת באינטרנט, ראינו תמונות שלו שזוגות העלו לאתרים מסויימים, ראינו גם דירוגים שנתנו לו בכל האתרים הרגילים (mit4mit, מתחתנים וכאלה), שהיו גבוהים בצורה יוצאת מגדר הרגיל, והחלטנו שזה האיש שאנחנו מעוניינים בשירותיו.
להמשך »
על טעמים ומה שביניהם
הזמן ממשיך לרוץ לאחור לקראת ה-7 בדצמבר. ובינתיים, עוד ועוד דברים קורמים עור וגידים, לקראת האירוע. ביום שני האחרון, היינו בגן הפקאן, לערב טעימות של קייטרינג הבית, שנקרא "צבר".
מה אגיד ומה אומר? – חברים וחברות, נראה לי שהולך להיות ערב פשוט מהמם. שף הבית, שעומד בראש חברת הקייטרינג הבלעדית של גן הפקאן, בחור חברותי ונהדר בשם נועם, וצוות המלצריות החייכניות, עשו הכל כדי להנעים את זמנינו שם. במשך כ-4 שעות לא הפסקנו לאכול, והאוכל היה יוצא מן הכלל. למרות שניסו להסיר את ספקנותי בנושא, מניסיון העבר בטעימות-מול-רמת-אוכל-בחתונה-עצמה שאינה תמיד עקבית, וזו בלשון המעטה (מה לעשות, לבשל ל-300 איש, זה לא כמו לבשל למס' מצומצם של אנשים), אני חייב לומר שמאוד התרשמתי ממה שיש לחבר'ה האלה להציע.
להמשך »
Blog Day 2009
זוהי פעם שלישית שיש לי הכבוד להמליץ על בלוגים ב-blog day, ואני חייב לציין, שאני מרגיש נפלא עם העובדה, שיש לי את האפשרות להמליץ על דברים נהדרים שיוצא לי לקרוא.
השנה קרה דבר מעניין למדי: אם את השנה שעברה סיימתי בירידה בכמות הקריאה עקב תחילת הלימודים, העבודה וכל שאר הבעיות,לקראת אמצע השנה הזו חזרתי לקרוא המון בלוגים חדשים, ובכמויות. חלקם אישיים ורגישים יותר, חלקם מצחיקים אותי עד דמעות, חלקם מקצועיים – אבל המשותף לכולם – אני משתדל להתעדכן בהם לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, לפעמים גם פעמיים-שלוש ביום.
