קיץ 2012 – סרטים, סרטים!
קיץ 2012 הולך להיות חתיכת קיץ. לפחות בכל מה שקשור לסרטים חדשים.
אחרי בדיקה של רשימת הסרטים שיוצאים הקיץ, הגעתי למסקנה שצריך ממש לעשות רשימה מתי יוצא כל סרט בארה"ב, כדי שלא אפספס אותם בארץ.
אז אני יודע – לא את כל הסרטים שאפרט פה תרצו לראות. אבל בכל זאת, החלטתי להעלות את הרשימה שלי לקיץ הקרוב – קיץ שמבחינתי עוד לא היה כמותו מבחינת כמות הסרטים שאני רוצה לראות.
ברשימה הבאה אני אכתוב את שמות הסרטים, ז'אנר, תאריך יציאת הסרט בארה"ב, לינק לאתר הסרט ב-IMDB, וגם כמה מילים על כל אחד מהם. אני אשתדל מאוד לא לתת ספוילרים – בעיקר מכיוון שלמעט הסרט הראשון ברשימה – ראיתי עד כה רק את הטריילרים. אתם מוזמנים לראות את זה כ"שירות לציבור"…
הערה: קחו בחשבון, שחלק נרחב מהסרטים ייצאו בארה"ב בימי שישי, מה שאומר שהם יגיעו אלינו רק בשבוע שלאחר מכן.
אז בואו נתחיל:
להמשך »
משוואה ללא נעלמים
הנה לכם משוואה אלגברית רגילה לחלוטין: X = Y + Z
לכאורה, משוואה שיש בה 3 נעלמים.
לכאורה, משוואה שבנויה מ-3 גורמים, כל אחד מהם שונה.
לכאורה, משוואה שאם נבחן צד את שני הגורמים בצידה האחד, נוכל להבין מה קורה בצידה השני.
במשוואה שעליה אכתוב כאן, אני אטפל בדיוק בצד שבו נמצאים אותם שני גורמים. ואולי, רק אולי – אפשר יהיה להבין מה בעצם קרה ל-X.
אם לרגע אתם חושבים שאני מתכוון לתת לכם כאן משוואות מתמטיות מסובכות, אני מעוניין לתקן אתכם. שני הגורמים שאני מדבר עליהם הם מאוד ברורים, ולא דורשים הבנה מעמיקה במתמטיקה. רק קצת פתיחת עיניים לגבי מה שקורה במדינת ישראל ובחברה הישראלית. אז בואו נתחיל:
גורם Y – ממשלת ישראל
להמשך »
על הומלסים וקהילה
באתר של המחאה החברתית, J14, הופיע פוסט בימים האחרונים, העוסק בחסרי הבית ובדרך שבה מקבלת (או יותר נכון לא מקבלת) אותם הקהילה בכלל, ועיריית תל אביב בפרט.
בתחילת החודש האחרון, הגישו פעילי המחאה עתירה לבית המשפט, ובה
"… דרשנו מהעירייה שלא לפנות בכפייה חסרי בית הלנים במקומות ציבוריים ושלא להחרים להם ציוד. העתירה הוגשה באוקטובר לאחר פינוי מאהלי המחאה ולנוכח רדיפה יום-יומית של חסרי בית והתעמרות בהם".
כותב המאמר הביא דוגמא מעניינת של הארגון האמריקאי "American Alliance for Rights and Responsibilities", ובה הוא הראה שהארגון השתמש במושגים "קהילה" ו"זכויות", כדרך לסילוק חסרי בית ממקומות ציבוריים. הארגון העלה לסדר היום את החשיבות של מקומות המפגש הציבוריים עבור הקהילה המקומית. נטען שיש לשמור על שטחי ציבור בטוחים, פלורליסטיים ופתוחים. כלומר בשם דגל הקהילתיות, דרשו האנשים שהקימו את הארגון להעביר את חסרי הבית לשטחים הציבוריים של מישהו אחר. תופעה זו ידועה גם בשם NIMBY (קיצור של Not In My Back Yard) – כלומר: "אין לי בעיה עם החבר'ה ההומלסים האלה, כל עוד הם לא נמצאים אצלי בחצר האחורית".
כותב הפוסט, טוען ש:
"העירייה בענייננו מייצגת עמדה דומה לאותו ארגון המגן על הכלל ועל הציבור מפני פגיעה במרחב הציבורי על ידי חסרי הבית… העותרים (פעילי המחאה, ק"ש) אינם דוחים את הערך שמייחסת העירייה לקהילה ולשמירה על מרחב ציבורי פתוח ומוגן ממטרדים וממכשולים, אולם חסרי הבית הם חלק בלתי נפרד מהקהילה ומהציבור, ואין לתת יד להדרתם. גם לחסרי הבית זכות להשתמש בשטחים הציבוריים ולהיות נראים, גם אם הימצאותם מאתגרת את האמונות שלנו. גם לחסרי הבית זכות להתקהל".
ועכשיו אני מגיע לנקודה שממנה רציתי להרחיב את הדיון: אני חושב שיש כאן 'קצת' צביעות.
להמשך »
על כלכלה וסיסמאות – חלק א'
השבוע האחרון ועיתוני סוף השבוע, הביאו עימם מוספי כלכלה נרחבים, שבהם עפו להן סיסמאות רבות באוויר – חלקן תמוהות, חלקן סותרות זו את זו. בפוסט זה, אני רוצה לעסוק בכל אותן סיסמאות. הפוסט יחולק ל-2 חלקים: בחלק הראשון, הנוכחי, אעסוק בטור הפותח את מוסף "ממון" של סוף השבוע מאת סבר פלוצקר. בחלק השני, שייכתב כפוסט נפרד, אעסוק בכל הדברים שנאמרו ונעשו השבוע ע"י בנק ישראל והעומד בראשו – סטנלי פישר.
=========
אז כפי שכתבתי לעיל, אני אתחיל בטור של פלוצקר, שכותרתו היא: "היא לא תשוב".
פלוצקר מכוון, כמובן – למחאה החברתית שהחלה בישראל בקיץ 2011, ואליבא ד'פלוצקר – היא לא תשוב בקיץ הקרוב. אני אמנם חושש שאני מסכים איתו בשורה התחתונה, אלא שהסיבות שהוא מעלה תמוהות במקרה הטוב, וחסרות בסיס במקרה הפחות טוב. ראשית, טוען פלוצקר – אין סיבה למחאה חברתית חדשה. המצב של מעמד הביניים השתפר לאין שיעור בשנה האחרונה.
להמשך »
על החינוך – בחינות בגרות, פיקוח ויצירתיות
לפיד כתב נאום חוצב להבות נגד מערכת החינוך בישראל לפני מס' ימים (חבל שאין לו חשבון גם בגוגל פלוס, אין לי פייסבוק, כך שאני מקבל את נאומיו באיחור ועל ידי חברים בלבד – ולא, זה לא יגרום לי לפתוח חשבון בפייסבוק. זה לא עד כדי כך חשוב), ויוסי גורביץ כתב על זה פוסט תגובה.
מצאתי את עצמי קורא את שני הנאומים, ומצאתי גם ששניהם לקו בבעיה שחוזרת על עצמה אצל לא מעט פוליטיקאים בגרוש: דמוגוגיה זולה, שמנסה לשכנע למה העמדה שלהם נכונה ושל האחר – לא.
אז יש לי כמה הערות בעניין, שהן בעיקר מכוונות ליוסי, אבל לא רק.
1. יוסי כתב שלפיד אינו מעוניין ביותר מ-3 בחינות בגרות. זה לא לגמרי נכון. לפיד לא כתב, שהוא לא מעוניין שלא תהיינה עוד בחינות. הוא כתב על כך שלא תהיינה עוד בחינות בגרות חובה.יש פה הבדל גדול מאוד. בחינות הן דבר חשוב, ומקצועות שונים שבהם התלמידים יוכלו לחזק באמצעותן את מיומנותיהם הם גם טובים מאוד, אבל אין שום צורך בבחינות בגרות בתנ"ך, בסלסה ובקולנוע. הבחינות במקצועות האלה הרי בכל מקרה מקשות על משרד הבחינות לבחון באופן אחיד (והוא טועה לגבי מס' הבחינות. יש 152, ולא 265. ולצערי זו בהחלט לא הטעות היחידה של לפיד). אני לא יודע אם הבנת הנקרא זה כל מה שצריך (בנוסף למתמתיקה ואנגלית), אבל המוטיב הכללי שלו נכון. המערכת לא מאמינה למורים שלה ולא מאמינה בתלמידים שלה – והיא מראה את זה לתלמידים מיומם הראשון בתוך המערכת.
להמשך »
יאיר לפיד – פוליטיקה חדשה?
הרבה מאוד מילים נשפכות לאחרונה על יאיר לפיד – האיש והתופעה. ישנם לא מעט ויכוחים, אם הוא אכן "התקווה הלבנה בחולצה השחורה", כפי שהוא מתיימר להיות – או שהוא עוד בלון נפוח חסר דיעות. הבעיה העיקרית, לדעתי, היא שאנשים ניזונים משמועות ומספקולציות – אבל גם מפני שמר לפיד לא ממהר להפריך את הספקולציות האלה. אני חושב שזה דבר שהוא חייב לשנות. הוא חייב להבין שיושרו עומד כן למשפט ציבורי, ואם הוא לא יעמוד וייגן עליו, הוא יספוג מפלה רצינית בבחירות. בניגוד לגרעין – יש נושאים שבהם עמימות היא לא האסטרטגיה הנכונה.
כהרגלה בקודש, כתבה ואנדר פוסט נהדר. זה הפוסט הראשון שמדבר על לפיד בצורה תרבותית וגם אומר בצורה מספיק ברורה מה אין לו להציע. עד כה, כל מה ששמעתי זה כל מיני האשמות על כך ש"הוא דומה לאבא שלו", הוא "חזיר קפיטליסטי", הוא "יקים את שינוי מחדש" ועוד כל מיני דברים – שלא הוכחו כלל. לעומת זאת – ואנדר נתנה שיעור יפה לכל אותן שמועות בלתי מבוססות – אני שמח שהן לא הוכנסו לפוסט שלה. אני ממליץ על הפוסט הזה בחום.
אני חייב להודות, שגם אני לא מבין מה המהומה הגדולה נגד או בעד יאיר לפיד. הכנסת יוצאת מגידרה לאחרונה כדי למנוע ממנו להתמודד בצורה הוגנת. הקהל מחפש אותו כמו שלא חיפש אף פוליטיקאי לפניו (לפחות לא לפני שכף רגלו דרכה בכנסת). מעולם לא נתקלתי בכל כך הרבה עליהום על אדם אחד שהכריז על עצמו כמועמד לפוליטיקה. מה שמעניין אותי זה באמת מה יוצר את האנטגוניזם הזה.
להמשך »
הרצאה חשובה
ואם כבר בענייני חרדים עסקינן…
הנה נאום חשוב ביותר. דווקא היום.
יאיר לפיד מעביר הרצאה בת 25 דק' על החרדים במדינת ישראל, והוא עושה זאת בקמפוס החרדי של מכללת קרית אונו.
היו כאלו שהגדירו אותו כ"נאום הכניעה" של לפיד לציבור החרדי. זהו נאום שלא קל לשמוע אותו. בטח שלא כחילוני. אבל הגדולה שלו היא שזה גם לא קל לשמוע אותו כאדם חרדי.
יש בו הרבה מאוד אמיתות.
עשו לעצמיכם טובה, וקחו לעצמיכם 25 דקות. זה באמת חשוב.
ה"קומץ"
כולם מדברים עליו. כולם מצביעים עליו כאשם במה שקורה בישראל. כולם רואים בו אחראי לאלימות, להדרת הנשים, ליריקות על ילדות בנות 8, לקווי המהדרין ועוד כל מיני רעות חולות שאנחנו נתקלים בהן לאחרונה על בסיס יומי.
זהו ה"קומץ".
ה"קומץ" לא התחיל את מעשיו ופשעיו אתמול.
הוא התחיל במגרשי הכדורגל, בעיקר בזה של בית"ר ירושלים (אבל יהיה נכון לומר שלא רק בבית"ר. גם להפועל תל אביב בכדורגל וגם להפועל חולון בכדורסל היו "קומץ"-ים כאלו). אי שם, לפני כמה שנים טובות, ה"קומץ" היה אחראי לקריאות גזעניות, לאלימות ביציעים, לשבירת כיסאות באיצטדיוני היריבות, בהצתת רכבי שחקנים ומאמנים, וגם על זריקת רימוני עשן ואבוקות אל כרי הדשא. הקבוצות טענו וממשיכות לטעון גם היום שזהו אותו "קומץ" שגורם להן לכל בעיותיהן. אבל מתברר שגם "קומץ" יכול לנהל קבוצה שלמה – שלא לדבר על מדינה שלמה.
אחרי ה"קומץ" של הכדורגל, הגיעו נוער הגבעות. גם הם "קומץ" בין המתנחלים. הם אלימים כלפי כל סמכות, כולל החוק במדינת ישראל, הם מציתים מסגדים ומכוניות כחלק מפעילויות "תג מחיר" כבר כמה שנים, וכל שני וחמישי אנו עדים ל"עליית מדרגה" חדשה ולעוד "חציית קו אדום" של אותו "קומץ". רק חבל, שה"קומץ" מתארגן ומצליח למלא אוטובוסים שלמים בדרכם לאירועים משובבי נפש, כמו למשל פשיטה על בסיס צבאי (חטיבת אפרים), חציית הגבול עם ירדן בכדי להקים שם התנחלות חדשה (מה שהתברר בסופו של דבר כדרך נהדרת להסיח את דעתו של הצבא החזק ביותר במזרח התיכון..) ופלישה לקבר יוסף בשכם. הציונות הדתית – או לפחות שלושה אנשים שלמים בציונות הדתית – מתנערים מנוער הגבעות בפומבי. השאר? איך לומר בעדינות – לא כל כך.. אם עוד לא קראתם את הפוסט המטורף ההוא של חיים הר-זהב על ימי המילאוים שהוא עשה בחבל בנימין, אני ממליץ לכם בחום לעשות את זה. זה יגלה לכם של"קומץ" הזה יש יותר ויותר תמיכה מרבנים ומקציני ביטחון בישובים שונים – גם אלו שנחשבים ל"מתונים" בקרב הציבור הישראלי.
[והנה עדכון שהגיע זה עתה למערכת "קופי השבת": נראה שלא נוער הגבעות פרץ והשחית את בסיס חטמ"ר אפרים, כי אם תלמידים "ממלכתיים" מישיבת הרב – ישיבה שכמובן מכחישה כרגע את שיוך המעשים אליה. למה זה לא מפתיע אותי?].
אז את שתי הקבוצות האלו (אוהדי כדורגל ונוער הגבעות) – כבר הגדרנו כ"קומץ". אך זהו לא ה"קומץ" האחרון. הו, לא! לאחרונה גילינו עוד "קומץ"! איזה כיף, נכון?!
להמשך »
