חבר טוב מעבר לים

רק לחשוב שלפני קצת יותר משנה התחלתי לספור את הזמן, עד שאחד החברים הכי טובים שלי ייסע לפוסט דוקטורט שלו ל-3 שנים. שי הוא אדם שאני מכיר עוד מ-99', ומאז חברותינו נשמרה והעמיקה, מעבר לרבדים של שיחות חולין. שי הוא אדם שתמיד סמכתי עליו, שיידע לשמור סוד, שיידע להבין אותי מתי שרק אזדקק לו. זה […]

החיים נמשכים

3 שבועות עברו מאז הפוסט האחרון. 3 שבועות בלי כתיבה. וזה חסר לי. מאז הצעת הנישואין של הפוסט הקודם – החיים נמשכים. אין לי אפילו את התירוץ של הכנות לחתונה כדי שיסביר את חוסר הכתיבה הזה. להיפך – למרות הלחץ המתון מאוד מצד המשפחה, החלטנו לשנות את הרעיון להתחתן באוקטובר העמוס והיקר, וללכת יותר על […]

בונים בית

דגדג לי כבר זמן מה לכתוב איזה פוסט על המעבר לראשל"צ. בעקבות פוסט של ליזי, החלטתי לנצל את משמרת הלילה הזאת כדי לכתוב משהו. ביום שבת שעבר, עזבתי, בפעם המי-יודע-כמה, את בית הוריי, לטובת בית בראשל"צ. ולא סתם בית – אלא בית שזוגתי ואני בונים עכשיו. מדהים לראות איך המעבר הזה מבית ההורים שלי לא […]

שנה טובה! אהמ.. אני חושב…

שנת תשס"ז נגמרה רע. כתבתי על זה לפני שנה בדיוק. באותה נשימה, איחלתי גם למי שקורא את הבלוג הזה שנה טובה. כזו שקיוויתי שבאמת תהיה טובה. כזו שקיוויתי באמת ובתמים – שיהיה בה שינוי. חזרתי השנה הרבה פעמים למסקנה, שאני ככל הנראה תמים. לא רק שלא היה שינוי – אלא שפשוט נעשה יותר רע. כך […]

ויטמין D ושאר קושיות

הגעתי למסקנה שמגיע לעניין הזה פוסט בפני עצמו כי לא רק לחדשות רעות מגיעות כותרות: לפני בערך חודש וחצי, פנתה אליי מישהי במייל, נקרא לה ד' פה. היא כתבה לי שהיא הגיעה לבלוג שלי בשביל לחפש קצת מידע על יין, ונשארה בגלל סיבה נוספת: ל-ד' יש CFS. היא בגיל שלי, והמחלה הזו התחילה אצלה כחצי […]

כמה שווה תשישות?

ושוב, ידיעה באיזה עמוד אמצעי במוסף "ממון" של ידיעות, מאתמול: מתברר שמישהו הצליח "לעשות כסף" מהמחלה שאני סובל ממנה, או לפחות ממחלה דומה. CFS, מחלת העייפות הכרונית, או בשמה השני"מחלת היאפים", היא מה שנקרא "אחות תאומה" למחלה שלי. ההבדל היחיד הוא, של-FMS יש את כל הסימפטומים של CFS, פלוס הכאבים. אין לי מושג מה אפשר […]

אופטימיות וסימני שאלה

אני שרוי בהלם בימים האחרונים. בהלם ובהמון כאבים. זו גם הסיבה העיקרית שלא כתבתי כאן כמעט שבוע, בניגוד לכל החודש האחרון. אני מניח שאני חייב להסביר את עצמי, אבל לפני זה – שאלה קצרה: מה הייתם אתם עושים, אם אחרי כמה שנים של כאבים מטורפים בכל הגוף (במקרה שלי שנתיים), כאלה כאבים שאתם לא מצליחים […]

האשפוז – הסיפור שאינו נגמר (אולי בעצם כן)

השמחה היתה מוקדמת מדי. כבר הייתי בטוח שאחרי העדכונים של אתמול, היום יתחיל יום חדש, ובו סיכויים חדשים לראות ולהבין מה קורה לגוף שלי בתקופה האחרונה. כמו בכל המקרים בחודשיים, האחרונים, גם היום התבדיתי. זה התחיל בכך, שד"ר עדי בארי ממחלקה פנימית ו' בתל השומר, ביקשה שנגיע "קצת לפני 7:30 בבוקר, כדי לקצר זמן ניירת". […]