בונים בית
דגדג לי כבר זמן מה לכתוב איזה פוסט על המעבר לראשל"צ. בעקבות פוסט של ליזי, החלטתי לנצל את משמרת הלילה הזאת כדי לכתוב משהו.
ביום שבת שעבר, עזבתי, בפעם המי-יודע-כמה, את בית הוריי, לטובת בית בראשל"צ. ולא סתם בית – אלא בית שזוגתי ואני בונים עכשיו. מדהים לראות איך המעבר הזה מבית ההורים שלי לא רק שלא מעלה בי געגועים, אלא ממש שמחה. הרבה חרא עברתי בבית הזה, ולמרות שבשנתיים וחצי האחרונות זכיתי לעזרתם הרבה של הוריי, מאז שפרצה אצלי ה-FMS, אין בי ולו טיפת סנטימנט לבית הזה. בזמן הזה גרתי בחדר לשעבר של אחי. הוא היה קטן, כמעט קלסטרופובי, והוא כלל בדיוק, אבל בדיוק(!), את מה שהייתי זקוק לו. חלון, שולחן עם מחשב, ארון, מיטה. זהו. הבעיה היא היתה באנרגיות הרעות שהיו בחדר הזה. כל דבר כמעט הזכיר לי את הגועל והכאב שעברתי תחת ידיו של "אחי".
כשזוגתי ואני החלטנו לעבור לגור ביחד, ידעתי שזה הדבר הכי טוב שאני יכול לבקש לעצמי, ובעיקר – לזוגיות שלנו. חשוב לי לציין כאן – המעבר הזה לא מגיע בגלל שלזוגתי יש כבר דירה. גם אם לא היתה לה, אני מניח שהיינו מנסים למצוא דרך לעבור לגור ביחד בשכירות. אני יודע שהיא חששה בהתחלה בכלל לספר לי שיש לה דירה, מחשש שאני אנצל את זה. והאמת – אני מבין אותה לגמרי. לא חסרים עלוקות, שכל מה שהם מחפשים זה מישהי שתטפל/תממן אותם. לשמחתי, היא הבינה מהר מאוד, שזה לא מה שאני מחפש. האהבה שיש בינינו זה הדבר הכי אמיתי שיש.
אבל עכשיו – כבר שבוע, אנחנו חיים ביחד תחת קורת גג אחת. וזו חתיכת קורת גג. דירה יפהפיה, שעוד הולכת ומתגבשת בעזרתם הרבה של הורי זוגתי, שגם לא רק שהם מקבלים אותי, אלא ממש רואים אותי כבן משפחה, דבר שמשמח אותי מאוד, בעיקר כי גם ההורים שלי אוהבים אותה באותה מידה.
נכון – היו לנו חששות לפני המעבר הזה, אבל נראה שאנחנו לאט-לאט מצליחים לסדר לנו את הבית שלנו, בדיוק כמו שאנחנו רוצים. ארגנו לעצמינו מעין גיליון אקסל לניהול חשבונות והוצאות/הכנסות של הבית, אנחנו מסתדרים נפלא במרחב המשותף שלנו, ומצד שני, גם נותנים מרחב אחד לשני. לישון איתה כל לילה ולהתעורר לידה כל בוקר, זה כמו חלום נפלא שלא נגמר, ואני מאושר, כפי שלא הייתי מעולם. השיא, בינתיים, היה שלשום, כאשר זוגתי עשתה לי קרם צהוב כזה, עם תותים, כמו זה שסבתי (מצד אבי) היתה עושה לי לפני 30 שנה, כשגרתי אצלם בשנותיי הראשונות כזאטוט. למרות שאמי ניסתה במשך שנים לשחזר את הטעם הזה, ולמרות שלפי זוגתי זה משהו שממש פשוט להכינו, איכשהו אמי לא הצליחה לשחזר את הטעם ההוא. לפני יומיים, זוגתי החזירה אותי לימים המאושרים ההם, שבהם היתה אולי הפעם האחרונה שהרגשתי באמת מוגן. הימים שבהם הרגשתי בית, במלוא מובנו. כשטעמתי את זה, ירדו לי ממש דמעות. דמעות של אושר, כאלה שכאילו אמרו לי: "גיא, אתה יכול לנוח עכשיו. הגעת הביתה. מצאת את הבית שלך".
אז זה הבית שלי עכשיו. ההבנה הנפלאה שיש בינינו, העזרה ההדדית שאנו נותנים אחד לשני במצבי מצוקה פיסית ונפשית, היא כזו שהיא הרבה מעבר למילים או לתיאורים כלשהם. העזרה הזו באה מהלב, היא אמיתית יותר מכל דבר שהיה לי עד היום.
ועכשיו – עכשיו אנחנו בונים את הבית שלנו. ארון הבגדים המהמם שסבתא של זוגתי קנתה לנו כבר נמצא במקומו, והבגדים כבר הועברו, יחד עם כל כלי הרחצה. אפילו את שמיכת הפוך שלי העברתי וגם את הכריות. בקרוב תגיע הספריה החדשה, וגם כל הספרים יגיעו. אנחנו עושים קניות ביחד, שוטפים כלים ומבשלים ביחד.
היום ביקר אצלינו חשמלאי, יחד עם הוריה של זוגתי, ובקרוב מתחילים לעשות מבצע חציבות אצלינו בבית, כדי להתאים אותו לעולם מודרני יותר – לחלק את עומס החשמל מצד אחד, ולהוסיף שקעים מצד שני.
אפילו הגענו לכל מיני החלטות: בגלל איזה שכן מעצבן, זוגתי הפסיקה לשיר ולנגן. הוא היה פשוט מתלונן, אפילו בשעות עבודה רגילות. זה גרם לה לחסימה מסוימת. לא עוד – מעכשיו, אם הוא יעז לומר לה משהו, הוא יצטרך לעבור דרכי. הקול שלה מדהים. הוא כמו קטיפה שעוטפת אותי, ואני רוצה להחזיר את הנשמה שלה לבית הזה. גם ככה האנרגיות הנהדרות שנבנות בבית הזה, הולכות וגדלות מיום ליום. עכשיו הגיע הזמן לעשות דברים כאלה, שיתנו לבית הזה את הרגשת הבית הכי חמה ואוהבת שאפשר. ודבר אחד אני יודע – עם האהבה שלנו, אף אחד לא יוכל עלינו. האהבה שלנו היא הכח החזק ביותר ביקום. והכח הזה ימשיך וייבנה, יצמח ויתפתח.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
יש לי ממש דמעות בעיניים…
עלו והצליחו! 🙂
זה באמת מרגש בטירוף. כן החלטה-נבונה-כלכלית-לא-החלטה נבונה-כלכלית, בבית שהוא לגמרי שלכם יש איזושהי הבטחה לחופש וליציבות אפילו בימי משבר. שתראו בו רק ימים יפים 🙂
אין משהו יותר טוב לעשות בבוקר מאשר לקרוא עד כמה אדם מאושר. אין ספק שמגיע לכם להיות אחת עם השני.
אני מאחל לך רק טוב 🙂
איזה יופי של פוסט. כמה טוב לקרוא. הרבה טוב שיהיה לכם! איזו תקופה נפלאה. זוכרת אותה גם אצלי. ההתחלה המתוקה הזו. כמה מתוק.
מזל טוב! נתראה בקרוב
מזל טוב ובהצלחה!
המון מזל טוב יקירי 🙂
קולולולולו!!!!
איזה כיף לשמוע, ואיזה כיף לדעת שאתה מרגיש ככה.
חמסה חמסה חמסה!
תודה רבה לכולכם!
אלה ואני שולחים לכם חיבוק ענקי עם המון אהבה! 😀
תענוג לקרוא את מה שאתה כותב ועוד יותר תענוג לראות (לקרוא) אדם כה מאושר.