אופטימיות וסימני שאלה
אני שרוי בהלם בימים האחרונים. בהלם ובהמון כאבים. זו גם הסיבה העיקרית שלא כתבתי כאן כמעט שבוע, בניגוד לכל החודש האחרון.
אני מניח שאני חייב להסביר את עצמי, אבל לפני זה – שאלה קצרה:
מה הייתם אתם עושים, אם אחרי כמה שנים של כאבים מטורפים בכל הגוף (במקרה שלי שנתיים), כאלה כאבים שאתם לא מצליחים כמעט לתפקד בגללם, ואחרי ביקורים אצל כמות כמעט אינסופית של רופאים מסוגים שונים, שלא יודעים לטפל בכם – הייתם שומעים מרופאה אחת, שהיא לא מבינה איך לעזאזל אתם ממשיכים לקחת תרופה מסוימת, שתופעת הלוואי הכי ידועה שלה, היא – ניחשתם נכון – כאבים מטורפים?
זה מה שקרה לי השבוע.
ביום ראשון, הלכתי, בהמלצת רופאת המשפחה שלי לפנימאית בשם ד"ר רחמני, בסניף של הקופה בפתח תקווה (לצערי, אני נאלץ להודות שאולי יש מצב שהעיר הזו קיימת. אבל גם אם כן – היא קיימת כל הנראה במאה הקודמת, בכל כך הרבה מובנים). אותה פנימאית, ראתה את רשימת התרופות שלי, שכוללת גם תרופה בשם ליפיטור. התרופה הזו היא ממשפחה ידועה בשם ATORVASTATIN-ים, שמטרתה היא הורדת כולסטרול, וספציפית רמת LDL. את התרופה הזו אני מקבל כבר קרוב ל-5 שנים, על בסיס יומי, מדי לילה. כחולה סכרת סוג 2, אני חייב שרמת הכולסטרול שלי תהיה מתחת ל-100, וגם לפני שהתחלתי לקחת את התרופה, רמת הכולסטרול שלי היתה סביב 90-110. כלומר – תקין עד סביר. למרות כל זאת, רופאת המשפחה שלי, שכרגע אני אמנע מלהזכיר את שמה, רשמה לי את התרופה הזו, כדי לשמור על אותה רמה, ואף להוריד אותה (מה שהצליח, אני מניח, ואני חי עם רמות LDL שך 60-70 כבר יותר מ-3 שנים).
לפני שנתיים, כידוע לכל מי שקורא את הבלוג הזה, באוגוסט 2006, התחילו כאבי שרירים בכל גופי. כאדם שרחוק שנות דור מלהיות היפוכונדר, סירבתי להכנס לחרדות, ולגגל את כל הסימפטומים אותם הרגשתי. אחרי כמה אשפוזים, עשרות טיפולים משלימים, והמון רופאים מסוגים שונים, אבחנו את המחלה שלי, בלית ברירה, כפיברומיאלגיה. הכל היה כל כך נכון – ערימת הסימפטומים והתיאורים שלי כל כך התאימו, בדיקות הדם לא הראו שום דבר חריג וגם צילומים למיניהם ומיפויים של הגוף שלי, לא העלו תוצאות.
לדבר אחד לא שמו לב, למרות שסיפרתי על זה לכל רופא ששאל אותי באיזה תרופות אני מטופל (ואין רופא שלא שאל אותי את זה): שאני מטופל בליפיטור, שהיא תרופה השייכת למשפחת ה-ATORVASTATIN-ים, ושתופעת הלוואי הידועה ביותר של כל משפחת התרופות הזו, היא כאבי שרירים בכל הגוף. אני חייב לחזור על זה כדי שתבינו מה קרה כאן: רופאים פנימאים, אורתופדים, ראומטולגים, אנדוקרינולוגים ומי לא – לא העלו את סימן השאלה המובהק ביותר: למה אני לא מפסיק לקחת תרופה שתופעת הלוואי הידועה ביותר שלה היא כאבי שרירים???
בגלל שד"ר רחמני חזרה על משפט לפיו "הרופאים לא יודעים הכל" כל כך הרבה פעמים, חשבתי לתומי שזה עניין שנתגלה רק בזמן האחרון (בדיוק כפי שגילו שאותה תרופה בשילוב של מיץ אשכוליות – ספציפית – גורמת לבעיות בקיבה, מה שגם חוויתי בחודש האחרון. העניין הזה פורסם לראשונה לפני שבוע בעיתונות). כשהלכתי אחרי זה לפסיכולוגית שלי, היא אמרה שזה דבר שידוע כבר שנים, ושלא יכול להיות שהענין הזה לא נבדק מעולם. "זה פשוט לא ייתכן שהתעלמו מזה", היא אמרה. אז יש לי חדשות בשבילכם – זה אכן לא נבדק מעולם.
בבדיקה שערכתי באתר doctors.co.il, שלפתי את העלון לצרכן ואת העלון לרופא. בעלון לצרכן, הופיעה אזהרה מפני שילוב של כאבי שרירים, חולשה וחום, עם דגש על מחלת שרירי השלד. בעלון לרופא, לעומת זאת, יש אזהרה ברורה בהרבה, שמספרת על איסור לתת את התרופה הזו אם קיימת בעיה של כאבי שרירים מופשטים וחולשה בכל הגוף. נשמע לכם מוכר? כי לי זה נשמע כמו משהו שאני סובל ממנו כבר שנתיים, והולך לקבל את התרופה הזו מרופאת המשפחה שלי, מדי חודש, במשך 5 השנים האחרונות!!!
יותר מדי אנשים נחשבים היום היפוכונדרים, ואתם יודעים מה? – אני גמרתי עם "לסמוך על הרופאים". אותם חבר'ה, שעברו הכשרה של שנים, לא עושים את העבודה שלהם. מעכשיו – אני מרגיש שפשוט אין לי ברירה. אני לא יכול לסמוך עליהם יותר. אני אצטרך לשבת מול האינטרנט בכל פעם שאני אקבל תרופה חדשה, ואצטרך לבדוק מה תופעות הלוואי של כל אחת מהתרופות שאני לוקח. ואתם יודעים עוד משהו? – אני לא חושב שזה מוגזם.
אחרי הביקור של יום ראשון, התחלתי ניסוי עם הפנימאית, לפיו אני מפסיק לחלוטין את לקיחת התרופה למשך חודשיים לפחות. כדי לראות איך הגוף שלי יגיב. אין לי מושג אם עכשיו אני אצליח להיפטר מהרעל הזה, ואם כל העניין יוכל להיפתר ע"י העובדה שהפסקתי לקחת את החרא הזה. דבר אחד אני פשוט לא מצליח להבין: איפה היו כל הרופאים המהוללים ששילמתי אלפי שקלים כדי להפגש איתם? למה אף לא אחד מאותם דוקטורים ופרופסורים למיניהם לא העלו סימן שאלה אחד לגבי זה? איפה כולם היו, לעזאזל? איך הם הרשו לעצמם להניח הנחות כאלה, שהדבר הזה נבדק, בלי לברר את זה איתי??
אז כן, אני מרגיש הרבה אופטימיות לגבי הגילוי החדש. אני באמת מקווה שאני אצליח להפטר מהכאבים האלה (אם לא נגרם כבר נזק תמידי בגלל כל השנים האלה), בעזרת זה שהפסקתי לקחת את התרופה הזו. ומצד שני, אני מרגיש אבוד וגם נבגד. אני לא רופא!! איך אני אמור לסמוך על רופאים שלא העלו שום סימן שאלה, איך שהבהרתי להם שאני מטופל בתרופה מהמשפחה הזו? אני לא מצליח להוציא את השאלה הזו מהראש שלי. בנאדם פחות חזק ממני, כבר היה נעשה מיואש. מישהו יותר חזק ממני, כבר היה תובע את כל העולם ואשתו. כי אין דרך אחרת להגדיר את זה, חוץ מרשלנות רפואית.
בביקור שהיה לי לפני שעה אצל רופאת המשפחה שלי, היא אמרה לי בפשטות, שאני צודק. זה הכל. היא לא "חשבה על זה". וואו. בשביל מה לעזאזל אני משלם לקופת חולים ולביטוח הבריאות? חשבתי שזה בכדי שאותם רופאים שמכירים אותי לפני ולפנים, יידעו הכל על התרופות שאני לוקח ועל תופעות הלוואי האפשריות שלהן, לפני שאני מתחיל לקחת אותן. לא?? עד היום סמכתי עליהם. על כולם.
סתם – נקודה למחשבה, חברים.
תתחילו לשאול את כל השאלות ולבדוק כל עלון על כל תרופה לפני שאתם לוקחים אותה. גם את העלון לצרכן, וגם את העלון לרופא. אין ברירה. מבחינתי, העולם השתנה מאוד בשבוע האחרון. מעכשיו אני צריך לעבור הכשרה גם ברפואה כדי לטפל בעצמי, כי לרופאים, כך מתברר, אין מושג ירוק על תרופות נפוצות שהם נותנים כלאחר יד.
את הסיפור הזה, ד"א, אני מתכוון להעתיק לפורום FMS ב-Ynet. אני מקווה שאני אצליח לעזור למישהו אחד עם זה. לכו תדעו – אולי יש עוד כמה אימפוטנטים בעולם הרפואה ש"לא חשבו על זה".
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
וואו. זה היה סיפור פוקח עיניים. החיים שלי לאחרונה, כמו שאתה וודאי יודע, מושפעים יותר ויותר מרופאים. מה שיש לסיפור שלך ללמד על רופאים, הלוואי שלא אצטרך ללמוד בעצמי.
בלי קשר, בהחלט הייתי רוצה להאמין שהשנתיים האחרונות שלך, היו טעות של רופא.
אני מתחיל לתהות אם אני לא צריך להפסיק עם הסימבסטאטין גם כן לאיזה חודשיים. סה"כ זה גם לא עושה טוב לכבד. הליפיטור אפילו יותר מהסימבסטאטין.
}{
לי זה קרה עם שילוב של שני סוגים של כדורים אנטי דיכאוניים- צנחתי לדיכאון עוד יותר עמוק. זה כבר מאחוריי.. אבל הטעם הרע נשאר. 😕
סיפור מהסרטים. תרגיש טוב. אני מקווה שהכאבים והתקופה הזו יהיו מאחוריך.
תודה לכולכם על התמיכה.
אני ממש מקווה שיתברר שלא נגרם נזק ארוך טווח, ושאני אוכל להתאושש מהסיפור הזה במהרה.
גיא, זאת אומרת, שיכול להיות, שאין לך פיברומילגיה בכלל והכל נובע מהזבל שלקחת? בכל מקרה, אתה לא צריך לשתוק וכן לפחות, להתלונן על כל המתקראים רופאים. התעודה, לא תמיד, מוכיחה, שאתה מבין משהו ממה שלמדת והכוונה לרופאים. חוץ מזה, אולי תעשה הסבה מקצועית לרפואה ואז כבר תבין, בדיוק, איך לא לתת לנ"ל לאמלל ולסכן את חייך. אני איתך תמיד. טל 😆
מהפה שלך לסהדינו.
אין לי מושג אם זו המסקנה, אבל אם כן – אני מקווה שההשפעה של זה תתחיל במהרה.
לגבי תלונה – תראh, זו טיפה בעיה. מאחר ויש לא מעט רופאים מכל כך הרבה מקומות, שבהם ביקרתי בשנתיים האחרונות (לא כולם אפילו מקופת החולים), זה הופך את כל העסק למסובך. אני לא בטוח שיש לי את הכוחות להתמודד עם זה עכשיו.
כמה שאלות:
1. האם הבעיה אכן נעלמה אחרי שהפסקת ליטול את התרופה?
2. מה הנזקים שעלולים להיגרם לך עקב אי נטילת התרופה והאם הם לא חמורים יותר?
3. איזה אלטרנטיבה אתה מציע? להתפלל? לעשות הילינג? ללכת ללמוד בעצמך רפואה?
רשלנות מעצם הגדרתה עומדת ביחס לקפדנות הנדרשת, ואם הדבר חזר ונשנה אצל מרבית הרופאים סביר להניח שבמדיה ואכן הם טעו עדיין לא הייתה בהתנהגותם רשלנות.
הרפואה המודרנית שנתה את החיים שלנו בצורה כ"כ פנדמנטלית שאנחנו אפילו שוחכים להעריך את מידת החיוניות שלה. בתור אדם עם סכרת תחשוב מה היה קורה לך אם היית נולד לפני 100 שנה?
פעם אנשים היו מתים משפעת ומאבדים את השיניים בגיל 40.
הבעיה שלך בעיני נובעת בעיקר מצפיות. אתה לא מקרוגל אין עלייך אחריות, ולתקן אותך זה לא פשוט באותה מידה. ההבנה של האנושות לגבי האנטומיה של גוף האדם רחוקה מלהיות מושלמת. אתה הולך לרופא כי אולי הוא יצליח לעזור ולא כי הוא בטוח יעזור לך.
שמע שורה תחתונה זה אף פעם לא מזיק לחקור קצת באינטרנט, אבל אל תחשוב שאתה רופא ואל תפסיק ללכת אליהם. אתה צריך אותם הרבה יותר ממה שהם צריכים אותך.
אוקיי.. הנה התשובות לשאלות שלך:
1. אין לי מושג. רק ביום ראשון האחרון הפסקתי לקחת את התרופה הזו. אחרי 5 שנים של לקיחה יומיומית של התרופה – אני מניח שייקח זמן, אם בכלל, עד שאני אדע את התשובה לזה.
2. הנזקים? עלייה ברמת ה-LDL. אבל בשביל זה יש אפשרות לעשות את מה שאני עושה כרגע, והוא: לנסות להפסיק לקחת את התרופה למשך חודש-חודשיים ולבדוק מה קורה.
3. תראה, הבעיה שלי היא שאף אחד לא העלה סימן שאלה, כפי שהיו צריכים לעשות. אם היה מדובר בתרופה נדירה, שתופעת הלוואי המתוארת שלה היא נדירה עוד יותר, הייתי מבין. אני לא מצפה מכל רופא שיזכור את כל התרופות על תופעות הלוואי שלהן. אבל כאן לא מדובר באיזו תרופה איזוטרית. מדובר במשפחה שלמה של תרופות, שהיא שכיחה ביותר בכל העולם המערבי, ותופעת הלוואי הזו שלה היא הידועה ביותר. כשקבוצה שלמה של רופאים לא מעלים על דעתם להעלות את סימן השאלה הזה, זה מראה על אחת מכמה אפשרויות:
א. חוסר ידיעה בסיסי על תרופות.
ב. חוסר הקשבה לפציינט.
ג. הרופאים הניחו שמישהו אחר חשב על זה כבר.
ד. הרופאים רושמים תרופות לפציינטים בלי לדעת מה הן עלולות לגרום.
(ה. אה. ובמקרה קונספירטיבי, שאני באמת לא רוצה להכנס אליו כרגע: חברות התרופות משלמות לרופאים כדי לדחוף את התרופות שלהן, ומי שנותנת לרופא יותר, היא זו שזוכה בכך שהרופא ירשום אותה לפציינט, בלי קשר למה שהיא עלולה לגרום לו, בטווח הקצר או הארוך).
אם יש לך עוד רעיונות, אני אשמח לשמוע אותם, כי אני לא מצליח להעלות על דעתי אפשרות אחרת – לפחות לא במקרה הזה. ובכל מקרה – כל אחת מהאופציות הנ"ל גרועה בפני עצמה, ומהווה זלזול בפציינט. שוב – אני חייב להדגיש ולציין שרופאה אחת כן החליטה לשאול ולבדוק. זו היתה חובתה והא מילאה אותה נאמנה. השאלה היא איפה היו שאר הרופאים. למה לא יכלו לעשות את זה קודם.
זה שאין עליי אחריות, כי אני "לא מיקרוגל", כהגדרתך, זה לא פוטר את הרופאים מעבודתם הבסיסית ביותר. תאר לך מצב שבו אני אומר, בתור מהנדס תוכנה: "אתם לא צריכים שהאינטרנט יעבוד לכם. תארו איך הייתם חיים בלי זה לפני 100 שנה". תסלח לי – אבל ההשוואה הזו פשוט לא הגיונית.
אני מהנדס תוכנה. משלמים לי בשביל יכולותיי. אני מצפה מרופא או מעו"ד או מכל בעל מקצוע אחר, שהתמקצע בתחום מסוים, שיידע את החומר ויתעדכן בהתאם. בטח כשמדובר בחומר הבסיסי ביותר.
עכשיו תיקח את העובדה שאני מדבר על החיים שלי. על הגוף שלי. לא על איזו "אחריות על מקרר". וכן – מדובר גם על עניין כספי. הוצאתי עשרות אלפי שקלים בשנתיים האחרונות על אותם רופאים ותרופות. אז כן – יש לי ציפיות. אני לא מבין איך לך אין.
אני לא אפסיק ללכת לרופאים בעיקר כי אין לי ברירה. בדיוק כמו בבג"ץ, שבו אתה חייב ייצוג של עו"ד כדי לעמוד בפני השופטים, או כמו שרוב האנשים זקוקים למכונאי רכב כדי לטפל להם באוטו. פשוט אין לי ברירה אחרת. החיים שלי תלויים בחבורת הרשלנים האלה. הבעיה שלי עכשיו, היא על מי אני יכול לסמוך, לעזאזל. זה משאיר אותי בהרגשה של אובדן האמונה ושל בלבול. וזה ממש ממש מפחיד.
דווקא בתור בהנדס תוכנה אתה אמור להבין את המצב. כמה פעמים קרה לך שבזבזת שעות על תקלה והיית בטוח שהיא קשורה בהגדרות של השרת או בקוד PHP ובסוף גליתי שזה היה איזה משהו מפגר ובסיסי שקשור בקשינג של הדפדפן?
זה לא מרתיח אותך הלקוחות האלה שמסתכלים מהצד וחושבים שאם מפתח אחר עלה על התקלה תוך 5 דקות, אז אתה מפתח חרא או שאתה שם עליהם זין?
אתה לא חושב לעצמך בלב "לעזאזל, שילמדו קודם לתכנת לפני שהם מתחילים ללכלכך…"
וגם בתור מהנדס תוכנה גם אתה מצפה שיכירו ויעריכו את היכולת שלך לגרום למחשב לעשות פעולות מסבוכות שפעם רק בני אדם היו יכולים לעשות, איפלו שיש קצת באגים במערכת שלך. עדיין שיבינו את הגאוניות ואת הפלא בדברים שאתה עושה….
גיא יקירי – קודם כל, המון המון בהצלחה!!! כתבת כאן פוסט כואב אבל אופטימי עד מאוד.
אולי יש סיבה ופתרון לכאב האין סופי…..
אתה כותב שאתה לא יודע אם ניתן להתנקות לאחר זמן כה רב. קראת על כך? שאלת את הרופאה שאיתרה את הבעיה מה הסיכויים הידועים? מה השלבים הבאים אם הפסקה של התרופה לא תועיל נגד הכאב? מקווה שיש תשובות גם לכך, אולי אם לא בניקוי פשוט, בעזרת תרופה אחרת… מחזיקים לך אצבעות!!!
ולגבי המציאות והציפיות – אני קצת מסכימה עם הפרופורציה שיהודה הכניס בדברים. לא הבנתי את תשובתך לגבי הסיכון בהפסקת התרופה. כן, כולנו הבנו שמדובר ברמת LDL, אבל השאלה היא האם מדובר בסכנת מוות? האם מדובר במשהו שיכול להיפתר ע"י תרופה אחרת, לפחות חלקית? עוד מידע? המידע שאתה מוסר כאן הוא מבולבל. סביר גם שאתה מבולבל ואתה גם מתאר, בצדק כמה אתה נדהם, וזה מובן. אבל – כדי לבחון דברים לאשורם – חשוב להתעמק בפרטים.
ובהקשר זה – אני גם מביעה את פליאתי לגבי העובדה שלא קראת את עלון התרופה… אני קוראת מדי פעם אפילו את עלון הגלולות שלי – להתעדכן, להיזכר, לשים לב – בשביל זה הוא שם!!! (וגם כדי להתגונן מתביעה…).
לגבי מידת המקצועיות של הרוופאים – קטונתי. זה עניין מורכב מכדי לשפוט אותו כאן. סיפור אשי על בדיקות מתחום אחר: בסופ"ש האחרון השארתי צוות שלם לעבוד ביום חמישי בערב כי גיליתי באג אבחטחה חמור במערכת שהייתה צריכה לעלות לאויר באותו היום. נשארנו לתקן, לבדוק, ולהעלות את המערכת עם טלאי סביר. כל הנתונים היו ברשותי כבר 24 שעות לפני כן, וכולתי לגלות זאת כבר אז. כבר אישרתי את העלייה, ורק אמרתי "רגע, יש עוד איזה משהו שולי שמטריד אותי. עוד דקה אני אומרת כן סופי.." ואז אמרתי מה גיליתי..
אני מהרהרת במקרה וחושבת על מועדים קודמים ואנשים שהיו אמורים לעצור את הפרצה עוד הרבה לפניי ולא עשו זאת ותוהה אם לא הייתה כאן רשלנות. קשה לי לקבוע. גם כי אני דיי טריה בתחום וחסר לי קצת רקע, וגם כי באמת קשה לשפוט ארועים כאלו בצורה "יבשה".
מדובר פה בתהליכים אנושיים, הנחות לגבי בדיקה של גורמים קודמים ואחריות ועוד. לא יודעת, אבל מקוה שהמקרה הנוכחי יסתיים כשידך על העליונה.
מקווה שתדע לקחת את הדברים למקום הטוב ביותר בשבילך; לקרוא יותר כדי לדעת ולשלוט, להיות אחראי לעצמך ולדעת לבחור; להיעזר ברופאים, כי הם בכ"ז יותר מקצועיים ומומחים, לא רק בגלל שהם נחוצים מבחינה ביורוקרטית; לשאול שאלות טובות וחשובות – את עצמך, את גוגל, את PubMed, את הרופאים ועוד…
טוב, כתבתי המון ובצורה מבולבלת.
לסיכום – מקווה שיהיה לך רק טוב ותצליח להשיג את המיטב.
המון בהצלחה,
אני.
וואי. איזה סיפור, אבל המון תקווה. הגיע הזמן.
בעניין לקרוא על כל תרופה באינטרנט – מפתיע אותי שאתה לא עושה את זה כבר שנים. לא בגלל שאני עושה את זה, אבל אתה נראה לי טיפוס רציני ממני. רופאים לא יודעים הכל, והאמת – הם גם לא יודעים הרבה. כל מה שהרופא יודע על תרופה אתה יכול לקרוא באינטרנט.
ולגבי LDL – פשוט מאד, עוד דבר שהיית צריך לעשות לפני שנים: נו מור אלכוהול, נו מור בשר. (אלא אם כן זה בשר אורגני של פרות שאכלו רק עשב ולא גרעינים. ברצינות)
בהצלחה.
זו אחת הסיבות שאני כ"כ מעריך אותך.
מהסיטואציה שאתה מתאר אתה מצליח לראות את הכוס המלאה ומוציא כזה פוסט אופטימי.
כולי תקווה שבסופו של דבר תראה שיפור וזה מה שיעזור.
ובסופו של דבר, מזל שבסוף הייתה רופאה אחת שהקשיבה חשבה והתייחסה ברצינות לעניין.
טוב.. קצת סדר בדברים. אני מניח שזה חשוב, כי לא כל התשובות ניתנו פה, ולדעתי יש פה כמה פספוסים בתגובות:
אני לא כועס, אבל אני מצפה שתבינו, שחיי אדם אינם איזה באג בתוכנה. באגים תמיד יהיו. גם אצל רופאים. אבך הבאגים לרוב הם לא כאלה שנמצאים ב"דף הבית". בדרך כלל, הבאגים שנמצאים בתוכנה, הם כאלה שבכל זאת לוקח זמן לראות, לגלות ולתקן אותם.
שוב – אם היה מדובר בתרופה זניחה, הייתי אומר, ניחא. אבל לא זה המצב כאן. כמו שכבר ציינתי – אפילו רופאת המשפחה טענה שזו חתיכת טעות, וגם הפנימאית והפסיכולוגית, היו בהלם כשאף אחד לא חשב על זה קודם. אבל עזבו – בדבר אחד אתם צודקים – אני לא הייתי בסדר כשלא קראתי את העלונים על התרופות.
זו טעות שלי, וכאמור – מעתה היא לא תישנה.
לגבי חלופות – למיטב הבנתי יש חלופה, בשם קרסטור. אחרי בדיקה נוספת, ראיתי זה עתה שהתרופה הזו שייכת למשפחת תרופות קצת שונה, אבל אחת מתופעות הלוואי שלה היא עדיין כאב בשרירים, אז לא ברור אם זה מה שאני רוצה לקחת. בקיצור – יש עוד פרטים לברר בנושא הזה.
לגבי נזק תמידי או זמן הבדיקה – הניסוי הזה הוגבל בזמן, למשך חודש-חודשיים ולא יותר. לאחר מכן, ננסה לבדוק חלופות.
לגבי אופן אכילה – מודי, הכולסטרול שלי תמיד היה תקין. זה לא קשור לבשר או אלכוהול (שגם, למרות הפוסטים האחרונים מהבוקר, לא יוצא לי לנסות לעתים קרובות למדי). התרופה הזו נועדה לשמירה על המצב הקיים, בגלל הסכרת. זה הכל. ביררתי את זה לא מעט לאחרונה, ולא מעט חולי סכרת מקבלים את התרופה הזו. מעניין כמה מהם מודעים לתופעות הלוואי של התרופה.
שאלות שאין לי תשובות עליהן:
מה יקרה אם אני לא אקח אותה? אין לי מושג.
האם זה עלול לגרום לסיבוכים עם הסכרת? אולי.
אבל האם זה אומר שאני צריך מעכשיו לחיות על מורפיום לשארית חיי בגלל הכאבים האלה? לא ברור לי שזה מה שאני רוצה.
הוטרינרית האישית שלך ענתה בפורום אחר לפוסט הזה, אז אני אצטט אותה:
“I believe one should always be responsible for his/her health, even at the cost of annoying the doctor with questions (too many of them, according to some). After a while you learn to recognize quite quickly the really good docs, which are the ones who answer all questions, and when there's no answer, admit it. If you find such doc, it's a keeper.
PS. same works for vets – if your vet doesn't want to explain, find another.”
אני חושב שהבעיה, קרייזי, היא שיש כאן כמה מומחים ברמה ארצית שיצא לו לדבר איתם, אנשים עסוקים שאולי חוסר הסבלנות שלהם לא מוצדקת אבל באה ממקום מובן. מלבד זו, המומחים האלו (שגיא נוטה לזלזל בהם לאור ההתפתחויות האחרונות ואולי בצדק) גם יכולים לאבד את הסבלנות כלפי גיא אם הם מרגישים שהוא שואל "קלוץ קאשעס" ולהפסיק לענות או להעביר אותו לרופא אחר, ואז גיא שוב מפסיד. יש כאן בעיה של דיפלומטיה כשאתה תלוי במומחה נדיר.
אבל אני מסכים עם גיא. סבלנות והעברת מידע זה שני הדברים שלרופאים ישראליים חסר בהם הרבה תרגול.
קרייזי צודקת, בעניין שבו אנחנו אחראים לבריאותינו במובנים רבים. בשיחה שהיתה לי הרגע עם טל (מהתגובה למעלה, שבה גם בטעות התייחסתי אליה כאל גבר, ועל כך הץנצלותי הכנה), היא גם הבהירה לי כמה אני עושה שטויות בכך שאני שותה אלכוהול, ושאני צריך לקחת אחריות על העניין, בעיקר בגלל הסכרת, אבל לא רק.
ואתה יודע מה? גם היא צודקת?
למרות שאלכוהול היה תמיד אחד התחביבים האהובים עליי בחיי, ברור לי שאני לא צריך לגעת ב"רעל" הזה. בשנתיים האחרונת (מלבד הטיול בסקוטלנד), גם אני משתדל מאוד להוריד את הכמויות, ואני כבר כמעט ולא נוגע ב"רעל" הזה, בדיוק בגלל הכאבים והבעיות הבריאותיות שהאלכוהול מייצר עבורי. אז עכשיו אני שותה בערך פעם בחודש (לפחות ככה אני מנסה לעשות), ואין ספק שאני צריך להוריד את זה בכלל.
בעניין הזה, אין ספק שאני צריך לעבוד קשה יותר עבור הבריאות שלי, וברור לי שאני חסר אחריות.
יחד עם כל זאת, כשזה נאמר – לרופאים יש אחריות לבריאותינו, כזה קשור לתרופות שרושמים לנו. אני לא הייתי רוצה לקבל תרופה משלשלת לבעייית מיגרנות, למשל, ואני בכוונה נותן פה דוגמא קיצונית. וכאן בדיוק העניין – אם רופא רואה, שלתרופה מסוימת שניתנה לצורך פתרון בעיה אחת, יש תופעת לוואי ידועה שפועלת על פציינט מסוים – חובה עליו לדעת את זה, ויתרה מכך – להסביר את זה לפציינט. אין לאף רופא את הזכות למנוע את המידע הזה מהמטופל, שהוא הדיוט בכל מה שקשור בעולם הרפואה. כמו שאני לא מצפה מרופא שיהיה מסוגל לתקן בעיות חומרה / תוכנהבמחשב שלו, אני לא מצפה ממהנדס תוכנה להיות רופא. זה היה יכול להיות נפלא אם המצב הזה היה מתקיים, והיינו חיים בעולם אוטופי שבו כולם חולקים את הידע שלהם בצורה שווה, אבל לצערי, אנחנו לא חיים בעולם שבו אנחנו יכולים "לתכנת" את עצמינו להזנת מידע באופן דיגיטלי. יש גבול לכמות המידע שאנחנו יכולים להכיל וללמוד. זו הסיבה שאנחנו סומכים על בעלי מקצועות שונים, ש"יתקנו" בעיות מסוימות. אין שום סיבה שאנחנו נפסיק לסמוך על הרופאים.
אפילו בדוגמא של יהודה, הוא אומר שאני לא צריך להפסיק ללכת אליהם. וברור שאני לא אפסיק. אבל זה בעיקר מחוסר ברירה. באותה נשימה, יהודה אומר שאני אחראי על הבריאות שלי. אבל איפה הגבול, בעצם? איפה מתחילה האחריות של הרופאים. איך יכול להיות, שאני הלכתי לרוקח שלי אתמול, שכבר מכיר אותי באופן אישי, ואפילו הוא לא מבין איך לעזאזל כל כך הרבה רופאים לא העלו על דעתם לשאול אותי את השאלה הפשוטה הזו – "האם העלו בפניך את עניין תופעת הלוואי של התרופה שאתה לוקח?". הוא היה מאוד מופתע, והדבר היחיד שהוא העלה בדעתו, זו העובדה שכל הרופאים היו בטוחים, באופן בנאלי לגמרי, שהעניין הזה כבר נבדק. השאלה היא, כאמור – למה זה מעולם לא עלה בשיחה עם אף אחד מהרופאים.
כבר אמרו לפניי ש- Assumption is the mother of all fuckups, ואין מי שיכול להעיד על כך היום יותר ממני. ההנחה של הרופאים האלה היתה שגויה. במקרה שלי, זה עלה לי "רק" בכאבים (שוב – בהנחה שכל הכאבים האלה הם תוצאה של תופעת לוואי, מה שבהחלט לא ברור) בשנתיים האחרונות. מה קורה כאשר מדובר בסכנת נפשות? האם גם שם "מניחים" דברים כאלה? כי אם כן – הבעיה חמורה בהרבה.
מצבי הבריאותי לא מעולה ואין לי ממש כוח לקרוא את כל התגובות – אבל את הפוסט קראתי, והאם זאת תופעת לוואי מובטחת? מעין לך שסבלת מהתופעת לוואי? אני מכיר רופאים, אני אמנם צעיר אבל כבר קרה לי שחליתי במיקופלזמה (האחת הלא מינית), החידק יכול לגרום במקרה הרע לדלקת ריאות ובמקרה פחות רעה לכל מיני דברים מציקים, דלקת פרקים או פריחה קשה. אני סבלתי מפריחה קשה. אחרי ביקור אצל הדוקטור הנחמדה, במכונית, אני כולי מעוצבן, כי כואב לי וכל הגוף שלי מכוסה בפריחה שנראית אלרגנית, רק שאין לי אלרגיות לשום דבר, ואמי אומרת לי: "אתה יודע, גם אצל הרופאה, היא שמה לב שאתה נורא עצבני". אני משחרר צעקה: "אולי כי זה אני כולי התנפחתי ומכוסה בפריחה ואני בקושי מסוגל לשלוח אסמס בלי להרגיש כאב, והרופאה אומרת שייתכן שזאת פריחה?!". כן כן.
רועי – דבר ראשון – ברוך הבא לבלוג. מאחל לך המון בריאות, מכלב הלב.
לגבי השאלה שלך – היא בהחלט הופיעה בתגובות, אבל אני שמח לענות עליה שוב: אין לי מושג. יכול להיות שזו לא תופעת הלוואי של התרופה, אלא באמת FMS. כמו שכתבתי הערב לידידתי נ', זה לא העניין שמכעיס אותי: מה שמכעיס אותי, הוא העובדה שאף לא אחד מהרופאים שאל אותי אם העניין נבדק בכלל. אף לא אחד מהרופאים העלה רעיון לבדוק את זה. הייתי צריך לחכות שנתיים שלמות כדי להגיע לרופאה שאמרה בקול רם, ולא רק לעצמה: "היי! לתרופה הכל כך ידועה הזו יש תופעת לוואי, שגורמת לכאבי שרירים! מישהו אמר לך על זה משהו?".
בכל מקרה – לאחר שכתבתי כאן את התגובה המלאה שלי, החלטתי לפתוח אותה כפוסט נפרד, בעיקר בגלל אורכה, אבל גם בגלל הרעיון שמועלה בה. אני מקווה שהפוסט הזה יענה לך על עוד כמה שאלות אפשריות.
האם היתה פה רשלנות ?אומנם לא מתפקידי לקבוע זאת, אך מכיון שבכל זאת מדובר בסוללת מומחס כל אחד בתחומו, אני מניח שיש כאן רשלנות, שכן יוצא תמונה שהיית פשוט עוד מספר בתור שלהם.
לגביך גיא, אני מניח שתניח לעובדה זאת על מנת להתרכז במה שבאמת חשוב, וזה הבריאות שלך!הם עלולים -להרוס לך אותה בביהמ"ש.
כל הכבוד לך שאתה מסוגל לצאת אופטימי מכל הסיפור הזה!!! אתה אדם וחבר מדהים
תודה..
אני משתדל לשמור על אופטימיות עד כמה שניתן. יכול להיות שהיתה פה רשלנות ויכול להיות שלא. כמו שאמרת – אין לי את הכוחות להתחיל להתמודד עם הגועל נפש הזה כרגע, כי מדובר בהרבה רופאים, חלקם בכלל לא שייכים לקופת חולים זו או אחרת.
להתחיל להריץ תביעות, יכול לגמור אותי.
אני יודע שעל זה בונים הרבה רופאים, אבל עדיין – במקרה הזה, זה פשוט נכון. אני לא מצליח לישון גם בלעדיהם, כך שאני ממש לא זקוק ל"עזרתם"…
ואם זאת, אל תתמהמהה יותר מדי, עדיף לטפל בדברים כשהם עוד טריים. תבדוק עם עורך דין גם לגבי כמות האנרגיה שתצטרך להשקיע בתביעה הזו. ייתכן והדבר לא נורא כמו שחשבת ואולי יש לך קייס מספיק טוב כדי שהעורך דין יעבוד על אחוזים ויתרוצץ בשבילך.