החיים נמשכים
3 שבועות עברו מאז הפוסט האחרון. 3 שבועות בלי כתיבה. וזה חסר לי. מאז הצעת הנישואין של הפוסט הקודם – החיים נמשכים. אין לי אפילו את התירוץ של הכנות לחתונה כדי שיסביר את חוסר הכתיבה הזה. להיפך – למרות הלחץ המתון מאוד מצד המשפחה, החלטנו לשנות את הרעיון להתחתן באוקטובר העמוס והיקר, וללכת יותר על […]
ירוקים בשקל
במהלך יום הלימודים של יום ראשון, סיפר לי סטודנט-חבר, שהוא ביקר באיקיאה במוצ"ש האחרון. הוא התלונן על המתנה של מעל 40 דקות בקופה, יחד עם כל עם ישראל ואישתו. הוא קנה "ציוד" בכ-1,600 ש"ח. עתה, אחרי שהוא שילם בכרטיס אשראי את כל הסכום, כל מה שהוא רצה זה לקבל שקית, כדי לסחוב את הסחורה לרכב. […]
זרעי קיץ
"זרעי קיץ נישאים ברוח מעירים זכרונות מעוררים ערגונות זרעי קיץ באים בנחיריים ורומזים איזה קיץ הולך להיות" – מאיר אריאל מאיר אריאל כתב את השיר הזה בנימה אופטימית מאוד. היום בבוקר, איכשהו נזכרתי במילות השיר הזה, אבל לצערי – לא במונחים שהטרובדור האלמותי הזה התכוון אליהם. בשבועיים האחרונים, מתגנב לו לעיתו הקיץ, וחוזר אלינו, לעוד […]
ציפיות מביאות חששות
כמו כל "פולניה", גם אצלי יש מנגנון שלא מאפשר לי להתלהב ממצב נפלא מסוים לאורך זמן. אני ישר מחפש את הדברים שעלולים לא לעבוד. אם התחלתי עבודה חדשה, אני אפחד שאני לא אחזיק בה יותר מדי זמן מעמד, אם פצחתי בזוגיות חדשה – כנ"ל. אבל הפעם, איכשהו, יצא לי לפני כמה ימים פוסט אופטימי במיוחד, […]
איך שהזמן טס..
אז זהו.. נגמר סימסטר א'. ועכשיו – למבחנים. לשמחתי, בשל פטורים במתמתיקה, אין לי יותר מדי מהם (רק 5, אחד מתוכם כבר עברתי בשבוע שעבר, בזמן הסימסטר עצמו). בינתיים, אני חייב לסכם שהלימודים האלה הם בדיוק מה שציפיתי מהם – כיף לא נורמלי. אני ממש נהנה מזה. המרצים ברמה גבוהה, רוב הסטודנטים שבכיתה שלי הם […]
כלכלה ופוליטיקה בישראל
בימים אלה, לא ניתן להפריד בין המשבר הכלכלי לבין חוסר היציבות השלטונית, וההכנה לבחירות שיגיעו בעוד כחודשיים. לא רק בגלל שאנחנו נרדפים ע"י כותרות רבות מכל ערוץ טלוויזיה, תחנת רדיו או מאמרים ברשת, אלא בגלל שאנחנו חיים מציאות הזויה למדי, שבה מצב הכלכלה בישראל נתון בידי אנשים בלתי מקצועיים בעליל, שכל מה שמעניין אותם זה […]
ושוב.. הפחד הזה
השבוע זה קרה. אני מניח שזה רק היה עניין של זמן. ידעתי שאני עומד להעמיס הרבה על הגוף שלי. אפילו כבר כתבתי על זה לפני איזה פוסט או שניים. לא היה יום אחד בשבועיים הקודמים שקמתי מאוחר מ-5:50 בבוקר וחזרתי הביתה לפני 19:30. ואני כולל גם את ימי שישי בבוקר. דווקא הלימודים, הם אלה שגורמים […]
לשרת לקוח
תשישות. זו המילה הטובה ביותר לתאר את השבוע האחרון. ואני מניח שזה גם מה שיקרה בשבועיים הבאים, לפחות. יום ראשון, 5:50 לפנות-לפנות בוקר, עבדכם הנאמן קם לו באיטיות, ומנסה להבין מה לעזאזל פגע בו. בהתחשב בעובדה שבלילה הקודם לא ישנתי דקה, זה היה קשה לא פחות. ועדיין – יום ראשון באורנג'. יום חיול, אם תרצו. […]
