שנה טובה!

אז מה היה לנו השנה, בעצם?
היום לא מעט דברים נפלאים השנה:
ובכן – הדבר הבולט והחשוב ביותר מבחינתי, כמובן – ההכנות לחתונה. האהבה מצאה אותי בסופו של דבר, אני מצאתי אותה, וזה מרגיש כמו משהו שמעולם לא הרגשתי בעבר. זה אמיתי, זה אחר, זה נכון, וזה הגיע בדיוק כשחשבתי שהסיכויים שלי למצוא אהבת אמת עפו להם דרך החלון.
השנה גם חזרתי לספסל הלימודים. למרות הלחץ, למרות הקשיים, אני נהנה מכל רגע. כרגע הממוצע שלי עומד על 90 עגול ויפה, ואני מקווה להמשיך בכיוון הזה. 3 סיסמטרים מאחוריי, עוד 5 למנאייק 🙂
במהלך השנה האחרונה הכרתי לא מעט אנשים חדשים ונפלאים:
חלקם הגיעו אליי בגלל הפיברומיאלגיה, ורצו לקבל עוד מידע – דבר שנהניתי מאוד לספק להם, למרות שהצטערתי לשמוע על הכאבים שהם עוברים. זה אף פעם לא קל. עם שתיים-שלוש נשים שפנו אליי בקשר לזה, אני עדיין בקשר וירטואלי. קשה לשמוע על הדברים הרעים, אבל יש לי איזשהו סיפוק, בכך שהבלוג שלי בכל זאת מצליח להגיע לחולי וחולות פיברו, ומצליח להשפיע, לתת מידע ולעזור בצורה משמעותית. זו הרי הכוונה ההתחלתית, כשפתחתי את הבלוג הזה לפני למעלה משנתיים, ואיכשהו, גם אין לי המוני קוראים, האנשים שהבלוג הזה פונה אליהם דווקא מגיעים.
חלקם האחר של האנשים הטובים, הגיעו פשוט דרך ביצת הבלוגוספירה הישראלית. אנשים טובים, שכותבים נהדר, שהכרתי גם אישית, והם מהווים חלק בלתי נפרד מקבוצת האנשים הכי קרובים אליי, כמו ואנדר וזיגמונד, וגם ליזי וקרייזי. יש לי מזל גדול מאוד שפגשתי את האנשים האלה. הם מביאים אור לחיי, והרבה אהבה, הבנה וחוכמת חיים.

אבל יחד עם כל זאת, גם היו דברים לא קלים..
המחלה הזו לא עוזבת אותי. הכאבים רק הולכים ומתגברים בתקופה האחרונה. בתוך תקופת הלחץ של לימודים / הכנות לחתונה / עבודה / פיברו, אני מרגיש קצת חסר אונים, בלשון המעטה. הכאבים לא מרפים, ואני מקבל התקפי כאבים קשים בתדירות גבוהה יותר, ונעשה מותש בתדירות גבוהה יותר. כבר בחתונה, אני לא יודע אם אני אוכל לעמוד במהלך החופה. כבר התחלתי לסדר עם הרב מצב, שבו אני אשב בזמן החופה. עמידה של מעבר ל-5-7 דקות, הורגת לי את הרגליים, ואת שאר הגוף בעקבותיהן. אני יכול להיות במצב הליכה במשך 10-15 דקות, אבל גם זה באופן מתון, ולאחריו אני חייב לנוח די הרבה. איפה הימים של המירוצים של 10 ק"מ? היו ואינם עוד. לא שאני מתגעגע אליהם עד כדי כך, אבל כן – אני מתגעגע לימים שבהם כל פעילות של 15 דקות, לא משנה מאיזה סוג, לא היתה מזיזה לי.

גם מבחינת עבודה, השנה הזו לא היתה קלה. זה התחיל עם עבודה מאוסה באורנג', ובינתיים, נכון לחודש האחרון, נראה שדברים מתחילים להיראות טוב יותר, מאז שהעיפו אותי משם, ומצאתי את עצמי מנהל אתרים ל-2 לקוחות (ועל זה אני עוד אכתוב בפוסט אחר). פתאום זה נראה כמו משהו שהייתי צריך לעשות עוד ממזמן. זו עבדוה שתפורה עליי מבחינת שעות העבודה, כאשר יותר מ- 90% ממנה נעשית מהבית. זה נוח יותר לנהל את עצמי ואת הזמן שלי, אבל זה אומר שאני חייב לשמור על סדרי עדיפויות בצורה נבונה, ועוד לא הגעתי למצב בו אני עושה את זה בצורה אפקטיבית לגמרי. כאמור: כל התכנונים (ויש להוסיף גם את התכנון של הטיול לאיטליה, שיקרה בעוד כ-3 שבועות), לא משאירים לי זמן מספק ללמוד למבחנים ולעבוד בקצב שהייתי רוצה. לשמחתי, את רוב התכנונים כבר סיימנו. החל מה-22 לספטמבר, אני אוכל להקדיש יותר זמן לכמה דברים חדשים, כולל בלוג חדש, שזיגמונד, רחלי ואני מתכננים להוציא בזמן הקרוב מאוד.
איכשהו, נראה לי שהשנה הקרובה תהיה מוצלחת מהקודמת, בכל מה שקשור לעצמאות כלכלית, ואני מקווה שזה בהחלט יהיה נכון.

אז מה בעצם אני רוצה השנה?
בשנים האחרונות, אני חולם על דברים פחות חומריים. אלו לא דברים נשגבים, אלא יחסית פשוטים, ועם זאת – הם העולם ומלואו עבורי:
אני רוצה לשמור על קשרי חברות טובים עם כל אלו שהכרתי השנה ועם כל אלו שנמנים עם חבריי הוותיקים.
הייתי רוצה לעזור לעוד אנשים שחטפו, על לא עוול בכפם, את המחלה הארורה הזו, שנקראת FMS.
אני רוצה להמשיך ולהצליח בלימודים. זה מעניין, וחשוב לי מאוד – בעיקר כשאני בונה גם על תואר שני בהמשך.
אני רוצה שיהיו לי קצת יותר ימים שקטים. קצת יותר ימים נטולי כאבים.
אני רוצה לתת ללקוחות שלי את כל מה שאני יכול, כדי לקדם ולשווק אותם.
אני רוצה לתת ערך מוסף לבלוג החדש.

מי יודע מה יביא איתו העתיד. אני רק מקווה לשנה טובה.. זה הכל..
שתהיה שנה טובה לכולכם! המון בריאות, הבנה ואהבה. המון שלווה וימים שקטים.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

5 תגובות לפוסט “שנה טובה!”

post_author." -->\n"; ?>
  1. lizibee הגיב:

    יקירי, כמה משמח ומחמיא לראות שהזכרת אותי כאן. גם אני כמובן שמחה שהכרתי אותך ומאושרת בשבילך שמצאת אהבת אמת.

    חזרתי הרגע מסעודת חג מדהימה ומעייפת כאחד (כמויות אדירות של אוכל ולא פחות מ 8[!] ילדים קטנים ורועשים. סה"כ היינו 30 נפשות).
    אחרי שנה וחצי קשות במיוחד שעברו על משפחתי, נראה שהשנה הזאת דווקא צופנת בחובה המון שמחות, תחילה עם חתונה של אחותי, שגם כן מצאה את הנפש התאומה שלה, ובעקבות כך היענות גדולה של קרובי משפחה שמגיעים מחו"ל לכבוד המאורע. סה"כ יש אוירה של אופטימיות ואני מקווה מאוד שכך זה גם ימשך.
    חג שמח ושנה מצויינת! אני מניחה שאראה אותך כבר בחתונה 🙂

  2. Guy הגיב:

    גם אני מקווה שתהיה שנה אופטימית.. תמסרי מזל"ט גם לאחותך!

    אה, כן.. וחסר לך שאני לא אראה אותך בחתונה 🙂

  3. זיגמונד הגיב:

    גיא, לכבוד הוא לי לפגוש מישהו כמוך. חשבתי שאנשים היום כבר לא יכולים להיות חכמים ,נחמדים, ורגישים למצבם של אחרים באותה מידה.

    שתהיה לנו שנה בריאה, מלאת עשיה, ושנעשה את כל שביכולתינו לעשות 🙂

    זיגמונד

  4. לימור הגיב:

    שנה טובה, שתגשים את רצונותייך 🙂 תתחדש על הבלוג!

  5. […] את הבלוג החדש שרמזתי עליו לפני כמה פוסטים? טוב, אז זה לא היה מתוכנן לקרות ככה, אבל מסיבות שלא […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות