גלעד שליט הוא לא "שלנו"
נמאס לי. נמאס לי מכל הפסטיבל המטומטם הזה ששמו "גלעד שלנו".
אבל נתחיל בדיסקליימר קל: שלא תבינו אותי לא נכון – אני שמח שגלעד שליט בבית. אני שמח שהתבצעה העסקה, כי אני לא מאמין שהיתה יכולה להתבצע עסקה אחרת. זה היה זה או כלום. אני גם מאמין יותר בקדושת החיים מאשר בקדושת המתים. איבדתי 2 חברים מאוד טובים בפיגועים (אחת בקו 5 בדיזנגוף, ואחד נוסף בפיגוע הכפול בבית ליד), אבל אני מאמין שהיה חשוב יותר לשחרר את שליט כל עוד זה התאפשר והוא היה בחיים. אם הוא לא היה בחיים, זה כבר היה סיפור אחר. אבל עזבו אתכם מדיסקליימר. גם ככה אתם עומדים לצלוב אותי ו/או לסקול אותי באבנים בקרוב.
נחזור לעיקר.
הסיסמא הזו ש"גלעד הוא הילד של כולנו", מעצבנת אותי. כי גלעד שליט איננו "הילד של כולנו". הוא הילד של נועם ואביבה שליט, ואם עוד פעם יגידו לי שהוא הילד שלי או שלו או שלה, אני אשלח אותם לבדיקת רקמות עמוקה במיוחד. למיטב זכרוני, גלעד מעולם לא היה הילד שלי, ואני מכחיש כל קשר משפחתי אליו. בכלל, בכדי שהוא יהיה הילד שלי, הייתי צריך להתחיל לקיים יחסי מין בגיל 12. ולמרות שהיום זה גיל די סטנדרטי לעניין הזה (במיוחד אצל כל מיני ילדים "מבית טוב", "נורמטיביים" וגו') – למיטב ידיעתי באותן שנים עוד שיחקתי עם הבולבול ולא ממש ידעתי מה עושים איתו.
להמשך »
רופאי ישראל – אנחנו איתכם!
עדכון: כרגע נודע לי שבית הדין לעבודה החליט, שההתפטרות של המתמחים אינה חוקית. זהו יום נורא לדמוקרטיה הישראלית. זהו יום נורא למערכת המשפט ולקצת האמון שנשאר לאזרח הפשוט בה. מדינת ישראל הכריזה מלחמה על רופאיה. פשוטו כמשמעו. בושה. פשוט בושה.
=====
הכותרות בימים האחרונים זועקות: "המתמחים מתפטרים!", והמדינה מזועזעת מהצעד הדרסטי. הדיעות חלוקות לגבי צדקת-הדרך במהלך שכזה, שהוא קיצוני ללא ספק. האם הם צודקים? האם לא כדאי להם להישאר ולנסות לשנות את המערכת מבפנים, כפי שהציעו כמה אנשים במערכת הבריאות?
אם שום דבר דרמטי לא ישתנה או ישונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה היום (או בימים הקרובים), כ-700 מתמחים מתכוונים לממש את מכתב ההתפטרות שהגישו לפני כ-30 יום – כבר היום. הזעזוע למערכת הבריאות יהיה קשה. אבל לדעתי – מאוד מוצדק.
לצערי, בגלל בעיות בריאותיות אלו או אחרות, יצא לי לבקר בעבר בהרבה מחלקות פנימיות וכירורגיות בבתי חולים שונים. אז נכון: בהחלט לא כולם נותנים יחס טוב (ומה שסבתא שלי עברה בבית רבקה לפני פחות מחצי שנה כבר נכתב כאן), אבל לרוב אני חושב שזה בדיוק בגלל מה שהם עוברים.
אני כן קראתי את ההסכם עם הרופאים, והוא לא פחות ממבזה. הוא מבזה גם אותנו החולים, שרוצים לקבל טיפול רפואי נאות, ומה שאנחנו מקבלים זה רופא/ה שלא נח/ה יותר מ-20 שעות. איך בכלל אפשר לתפקד אחרי 20 שעות של לחץ וריצות והצלת חיים אינטנסיבית? אפילו פעם-פעמיים זה קשה! אז 6-12 פעמים(!!) בחודש במשך שנים?! זה הרי הורס לכל אדם שפוי את הבריאות הפיסית והנפשית שלו (ונעשו על כך מספר רב של מחקרים)! לא פלא שרבים מהם הופכים לכאלו שנדמים בעינינו לקרי-לב.
נורא בעיניי, שרופא שעובד שעות כאלו ומקריב את בריאותו למענינו, מקבל פחות מ-30 שקל לשעה! כמו מוקדן שירות בחברת סלולר! כן, שמעתם נכון – שני המקצועות הכי חשובים בישראל – הרפואה וההוראה – מקבלים את השכר הכי נמוך! זה הרי אבסורד!
להמשך »
צדק חברתי – מה זה בעצם אומר?
אני מעביר הפעם טקסט קצת יותר ארוך, מילה במילה, כפי שקיבלתי אותו במייל (ו פירסמתי אותו בגוגל+).
אני מסכים עם כל מילה שנכתבה בו, למרות שאין לי מושג מי כתב את זה. והאמת? זה גם לא חשוב מי כתב – אלא מה כתוב.
אם גם אתם מסכימים – שתפו את הטקסט הזה עם אנשים נוספים. העבירו את זה הלאה. והכי חשוב – בואו לצעוד בשבת הקרובה ב"הפגנת המיליון". כל קול נחשב וחשוב, כל צועד נחשב וחשוב.
מה זה לעזאזל צדק חברתי??!! קיבינמאט! לא טמטמנו אתכם מספיק עם איראן והחיזבאללה? עם הכלכלות המתרסקות באירופה ובארה"ב, שתגידו תודה ותשתקו? מה זה??
צדק חברתי אומר:
ברגע שאנחנו חיים במדינה עליה חלמנו אלפיים שנות גלות, ולא בחרנו לגור בג'ונגל לדוגמא, יש בינינו לבין המדינה חוזה, כמו בכל מדינה מתוקנת. החוזה מאוד פשוט, אבל החוזה מאוד חשוב. אם הוא מופר בראש חוצות לאורך תקופה ארוכה, מישהו צריך לשלם על זה מחיר, או לחזור לכללים הבסיסיים של החוזה. אחרת אנחנו מרגישים שהחוזה הופר בריש גלי. ואנחנו לא מוכנים לשתוק על כך יותר.החוזה אומר כך:
להמשך »
יוקר המחיה בישראל – כמה רעיונות
את הדברים הבאים כתבתי – במילים אלו פחות או יותר – כתגובה בבלוג החדש של "צוות מנואל", שהוקם במהלך סוף השבוע האחרון, וחשבתי שיהיה נחמד לחלוק אותם גם כאן:
אני חייב לומר שכל מה שאכתוב כאן עדיין גורם לי להטיל ספיקות באשר ליכולתה של וועדת טרכטנברג לשנות משהו אמיתי בישראל. אני חושש שתפיסתן הכלכלית של ממשלות ישראל ב-15 השנים האחרונות (בעיקר), חייב להשתנות באופן כל כך מהותי, שמסופקני אם זה אפשרי לביצוע במתווה הנוכחי, בו מרבית אנשי הצוות הם אנשי אוצר שכל תפקידם הוא להגביל, להצר את צעדיהם של אנשים חברתיים כדוגמת טרכטנברג עצמו, וכן לנסות לבצע שינויים קוסמטיים בעלי עלות נמוכה יחסית – שישווקו כשינויים "מהפכניים".
אף אם אינני חותר להפלת הממשלה הזו, אני חושב שהחלפתה בלתי נמנעת מסיבות רבות, שכוללות גם נושאים כלכליים-חברתיים, אבל לא רק. אם היינו חיים בעולם אוטופי, הייתי שמח לנקות את אורוות הכנסת לחלוטין (או כמעט לחלוטין) ולהכניס מפלגות שתפעלנה במישורים הכלכליים-חברתיים בעיקר, ולא רק תחת מעטה של "ביטחון לפני הכל".
עם זאת – אני בהחלט מקווה ש"צוות מנואל" יצליח לשנות משהו, ואני מאחל להם הצלחה מכל ליבי.
אבל עכשיו לעיקר:
לאחרונה יצא לי לצפות במס' קטעי וידאו ואף לקרוא את המסמך המאלף של "נייר הלקמוס", שהוציאו תנועת דרור-ישראל. הסרטונים מופיעים כאן.
אני מסתכן בכך שאני נשמע כמו תקליט שבור לאחרונה, אך אני ממליץ לצפות בהם – הרעיונות שהם מציגים מאוד מנומקים ואף הגיוניים להפליא, אינם פופליסטיים, וכדאי לכם להתרשם מהעניין.
כמו כן, אני חייב לומר, שברור לי לגמרי שהסרת חסמי התחרות לבדה לא תביא לשינוי המיוחל, כפי שרבים חושבים, מאחר ואנו חיים במשק מאוד קטן, וכפי שפרופ' הא-ג'ון צ'אנג תאר זאת, הסיכוי לתחרות בגודל ובהיקף שמדברים עליה באוהלים – קלוש מאוד. הנה לינק מ"כלכליסט" לדבריו של צ'אנג, שכדאי לקרוא ולהפנים.
אז מה כן? הנה כמה רעיונות (מחולקים לפי נושאים):
[עדכון: לרשומה זו נוספו כמה רעיונות שהועלו בגוגל+ ע"י ik_5]
להמשך »
ביבי והתעויוט
חודש עבר מאז תחילתה של המחאה, ונראה ששום דבר לא באמת מזיז לממשלת ישראל. החבר'ה שם לוקחים את הזמן שלהם, ונראה שהם לא מבינים באמת על מה המהומה. זו הדרך היחידה שלי להסביר את המהלכים השונים, שעשתה הממשלה בשבוע וחצי האחרונים ובכלל.
נתחיל, כמובן – בעניין הוועדה. אותה ועדת טרכטנברג, שמונה – נכון לרגע זה – 22 איש. מי שמוכן לקבל את המספר הזה בשוויון נפש, שיבושם לו. 22 איש! זו לא ועדה – זו אשכרה הצגת תיאטרון! את מנואל (מנו) טרכטמברג, מינה ביבי נתניהו מסיבה אחת ויחידה: הוא זקוק לעלה תאנה חברתי, וטרכטנברג עומד בדרישות התפקיד. אבל רק ליתר ביטחון – מינה גם נתניהו עוד 21 אנשים מממשלתו, חלקם שרים, חלקם פקידי תאבי כוח ושררה (שיום אחד ימצאו משרה נכבדה אצל כמה מהמשפחות העשירות במשק הישראלי) – בכדי לאגף את מנו, ובכדי להזכיר לו שהוא רק אחד, והם – יותר.
דרור ישראל מציגים: נייר הלקמוס
את "נייר הלקמוס" של תנועת "דרור ישראל" הזכרתי כבר פעמיים ב-2 הפוסטים האחרונים שלי, ובאחד מהם אף אך הוספתי את החלק הראשון של ההסבר שלהם למדיניות חברתית צודקת. מאז, הועלו ליו-טיוב עוד 3 סרטונים (למען האמת – 2 סרטונים ומצגת), המסבירים בצורה ברורה יותר את כל התהליך: הבעיה, הפיתרון – וגם דרך היישום המוצעת – דרך שהיא הגיונית ועונה כמעט על כל הטענות האפשריות בצורה לא פופוליסטית.
אפשר לא לקבל את כל מה שהם אומרים – אבל חשוב לפחות להעלות את הדברים האלה לדיון. הנושאים הללו נוגעים לעתיד של כולנו בישראל.
כדי להקל על קוראי וקוראות הבלוג, אני מעלה כאן את כל הסרטונים (כולל החלק הראשון שכבר הועלה לבלוג, כאמור):
נייר הלקמוס – שינוי המדיניות החברתית-כלכלית חלק א
נייר הלקמוס – מאיפה הכסף? חלק ב
להמשך »
קחו ויאגרה!
"זה רגע קשה… רגע קשה לישראל.."
"איפה טעינו?"
לצערינו, כרגע הבשורות הן לא כל כך טובות.. כרגע חלום הבלהות שלנו מתגשם.."
"הסיכוי האחרון נגוז.."
לא. לא היה פיגוע שלא שמעתם עליו אתמול.
הציטוטים האלה – חלקם נאמרו וחלקם נכתבו – הם של פרשני הספורט והכתבים בישראל, לאחר כשלונה של השייטת לי קורזיץ להביא הביתה מדליה, ולהרים מחדש את הזקפה הלאומית.
כי זה מה שזה. זו זקפה לאומית, שלא מצליחה להתרומם, אלא כשאנחנו "דופקים את הגויים". במשך 4 שנים תמימות, לא ממש אכפת לנו מה קורה בענף השייט – ובטח שלא בענפים כמו אתלטיקה קלה (תרגילי קרקע? חמור? טבעות? תזכירו לנו מה זה בבקשה…?) – אנחנו לא ממש מבינים מה רוצים הספורטאים האלה מאיתנו, כשהם אומרים שאין להם את המינימום הנדרש בכדי להתאמן, בלי לדאוג לפרנסה וקיום מינימלי, אבל כשמגיעה האולימפיאדה – אוהו! – כולם תולים בהם תקוות, כאילו אנחנו בעצמינו התאמנו במשך אותן 4 שנים.
להמשך »
מופרכ-ולוגיה
במהלך הימים האחרונים, שמעתי יותר טיעונים מופרכים ממה שחשבתי שאשמע כל חיי.
הניסיונות של אנשי הממשלה ו/או מתנגדי המחאה כל כך מופרכות, כל כך חסרות שחר, שקשה לי לתאר איפלו איך הרגשתי כשקראתי אותן. האם הם עד כדי מנותקים? האם הם עד כדי כך חושבים שאנחנו מטומטמים?
בכל מקרה, ולרגל תחילתו של השבוע הרביעי של המחאה, החלטתי לרכז עבורכם את הטענות המופרכות ביותר שעלו במהלךך הימים האחרונים בכלי התקשורת השונים, ובעיקר באינטרנט ובעיתונות.
אך לפני הכל – דיסקליימר קל: כל הציטוטים שאביא בפניכם/ן הם ציטוטים מדוייקים מתוף אותם אתרים / עיתונים. אם היתה עריכה מגמתית בעת ציטוטם, היא לא נעשתה על ידי.
נתחיל עם המופרך מכל: ראיון של גד ליאור עם שר האוצר יובל שטייניץ (יום חמישי, 4.8.11, מוסף "ממון" של ידיעות).
שטייניץ, לראשונה, צוטט כך:
"אני אומר כאן בפעם הראשונה במפורש – כן, המחאה צודקת. כן, יש יוקר מחיה שמעיק על מעמד הביניים. כן, מחירי הדירות גבוהים וקשה מאוד לצעירים לרכוש דירה ביששראל. כן, יש בהחלט צדק במחאה. השאלה היא רק מה רוצים המוחים להשיג. את זה אני מתקשה עדיין להבין".
אז ראשית, מר שטייניץ, אני שמח שאתה מבין שהמחאה מוצדקת. באמת. חבל רק שחיכית עד כה (כמו כל השרים שאומרים לאחרונה שהמחאה צודקת, כולל רוה"מ הנערץ היידה ביבי), ועד שהכל התפרץ לך בפרצוף.
להמשך »
