רופאי ישראל – אנחנו איתכם!
עדכון: כרגע נודע לי שבית הדין לעבודה החליט, שההתפטרות של המתמחים אינה חוקית. זהו יום נורא לדמוקרטיה הישראלית. זהו יום נורא למערכת המשפט ולקצת האמון שנשאר לאזרח הפשוט בה. מדינת ישראל הכריזה מלחמה על רופאיה. פשוטו כמשמעו. בושה. פשוט בושה.
=====
הכותרות בימים האחרונים זועקות: "המתמחים מתפטרים!", והמדינה מזועזעת מהצעד הדרסטי. הדיעות חלוקות לגבי צדקת-הדרך במהלך שכזה, שהוא קיצוני ללא ספק. האם הם צודקים? האם לא כדאי להם להישאר ולנסות לשנות את המערכת מבפנים, כפי שהציעו כמה אנשים במערכת הבריאות?
אם שום דבר דרמטי לא ישתנה או ישונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה היום (או בימים הקרובים), כ-700 מתמחים מתכוונים לממש את מכתב ההתפטרות שהגישו לפני כ-30 יום – כבר היום. הזעזוע למערכת הבריאות יהיה קשה. אבל לדעתי – מאוד מוצדק.
לצערי, בגלל בעיות בריאותיות אלו או אחרות, יצא לי לבקר בעבר בהרבה מחלקות פנימיות וכירורגיות בבתי חולים שונים. אז נכון: בהחלט לא כולם נותנים יחס טוב (ומה שסבתא שלי עברה בבית רבקה לפני פחות מחצי שנה כבר נכתב כאן), אבל לרוב אני חושב שזה בדיוק בגלל מה שהם עוברים.
אני כן קראתי את ההסכם עם הרופאים, והוא לא פחות ממבזה. הוא מבזה גם אותנו החולים, שרוצים לקבל טיפול רפואי נאות, ומה שאנחנו מקבלים זה רופא/ה שלא נח/ה יותר מ-20 שעות. איך בכלל אפשר לתפקד אחרי 20 שעות של לחץ וריצות והצלת חיים אינטנסיבית? אפילו פעם-פעמיים זה קשה! אז 6-12 פעמים(!!) בחודש במשך שנים?! זה הרי הורס לכל אדם שפוי את הבריאות הפיסית והנפשית שלו (ונעשו על כך מספר רב של מחקרים)! לא פלא שרבים מהם הופכים לכאלו שנדמים בעינינו לקרי-לב.
נורא בעיניי, שרופא שעובד שעות כאלו ומקריב את בריאותו למענינו, מקבל פחות מ-30 שקל לשעה! כמו מוקדן שירות בחברת סלולר! כן, שמעתם נכון – שני המקצועות הכי חשובים בישראל – הרפואה וההוראה – מקבלים את השכר הכי נמוך! זה הרי אבסורד!
בימים האחרונים, עקבתי אחרי התנהלותה ההזויה של הפרקליטות בעניין התפטרותם ההולכת וקרבה של המתמחים, והרגשתי שנעשה פה עוול מטורף: אם אני הייתי היועץ המשפטי, מר וינשטיין, המנהל את הפרקליטות מצדה של המדינה, הייתי אומר לרה"מ הנכבד:
"אדוני, עד כאן! אני לא יכול להגן על ההחלטה שלך למנוע התפטרות מאנשים. זו הרי הפרה בוטה של חוק יסוד: חופש העיסוק! כיצד הממשלה תגן עלי, כשאודיע לבית המשפט – יהיה אשר יהיה, בג"צ או בית הדין הארצי לעבודה – שאני מוציא בזאת את כל תוכנו של חוק היסוד הזה מתוקף?! כיצד ניראה בעיני הציבור?"
וכפי שגורביץ כתב – כיצד בכלל נוכל לאכוף את זה? נניח, שהרופאים יסרבו להגיע לבית החולים על אף החלטה של בית המשפט, שמונעת מהם להתפטר (אבסורד בפני עצמו, שטוב שבג"צ זרק אותו מכל המדרגות) – כיצד נאכוף זאת? נוציא ניידות לכל בית שבו מתגורר רופא, ונגרור אותו בכוח לעבודה? האם מערכת הבריאות רוצה רופאים כאלו בתוכה? האם ראש הממשלה או מי משריו יהיו מוכנים להיות מטופלים ע"י רופאים שדוכאו בכוח הזרוע?
מישהו בפרקליטות המדינה היה צריך לקום ולהיות המבוגר האחראי כאן. מישהו היה צריך לעצור את מהלך האיוולת הזה. אבל לא היה מישהו כזה. ועדיין אין. הם מתנהגים כמו שליחיהם של השליטים הנאורים. צייתנים חסרי חוט שדרה.
רופאים יקרים – אתמול בערב יצאנו, כמה חברים – להפגנה הגדולה – אבל בירושלים. בשבועות האחרונים עשינו את זה בנס ציונה. כל שבוע, במוצ"ש, התייצבנו בקניותר בעיר, וצעדנו עם כמה מאות אנשים. אלו לא היו הפגנות של עשרות אלפים, אבל הלכנו לאן שהיו זקוקים לחיזוק. אתמול, כאמור – נסענו לכיכר פריז בירושלים. היינו ביחד עם עוד כ-60 אלף איש, על פי ההערכות השונות של התקשורת. 60 אלף איש! אני רוצה לספר לכם – רופאים יקרים – שגם כשהייתי שם, בין כל המפגינים, לא שכחתי את מאבקכם. אנחנו היינו שם גם בשבילכם. ויותר נכון לומר – בשבילינו.
מה בסה"כ אנחנו רוצים ממערכת הבריאות במדינה הזו?
- אנחנו רוצים מערכת בריאות מתפקדת וברת-קיימא בישראל, לא כזו שרק הדפוקים נשארים בה בלית ברירה.
- אנחנו רוצים מערכת כזו, שתייתר אותנו מלשלם 3 ביטוחים שונים בשביל לקבל את אותו הטיפול (מס בריאות, ביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים).
- אנחנו רוצים מערכת כזו שהחולים יקבלו בה יחס אנושי, שתואם את צרכיהם.
- אבל הכי חשוב – אנחנו רוצים מערכת שבה המצויינים ביותר עומדים בתור כדי לעבוד בה! מערכת שתגרום לכל אלו שעזבו את ישראל כדי לעבוד במקצוע הזה בחו"ל, לרצות לחזור ארצה! מערכת שמתאימה לבני אדם, לא לרובוטים חסרי רגישות. ובשתי מילים: מערכת בריאות אנושית.
האם זה כל כך נורא לבקש? האם זה יותר מדי?
מצבה של מערכת הבריאות בישראל הוא בכי רע, ולא מאתמול. עוד בתחילת שנות ה-90, הרופאים זעקו על מה שהולך להיות פה בעתיד, ונחשו מה? העתיד כבר כאן. וכלום לא השתנה מאז. הסכמים נחתמו, הבטחות ניתנו – אבל כלום לא נעשה. פשוט כלום. את הזקנה המפורסמת מהמסדרון החליפו אלפים כמוה. אלא שעכשיו הם גם צעירים, אנשים עובדים ומשלמי מיסים, שיורקים עליהם בפרצוף.
רופאים יקרים – אני מצדיע לכם. יש לכם ביצים מברזל. מה שאתם עושים היום הוא למען כולנו. אנא זיכרו שיש גם כאלו שמעריכים את פועלכם, ויודעים אילו כוחות על-אנושיים יש לכם, בכל פעם שאתם נדרשים לעבוד בשעות לא שפויות. הלוואי שתצליחו!
=====
ולסיום, אני רוצה להוסיף קטע וידיאו קצר.
אמנם כפי שציינתי לא הייתי בתל אביב אתמול, אבל בדרך חזרה מירושלים, ברדיו, שמענו את הנאום של דפני ליף, מי שהרימה את נס האוהל הראשון, אי שם ב-14 ביולי. הנאום שלה מאוד ריגש אותי. עזבו כרגע את כל השטויות ששמעתם השבוע על עברה הצבאי ה"מפואר". כרגיל, אין לשטויות האלו שום קשר למחאה, וזה סתם ניסיון לבצע דה-לגיטימציה (היי, ליברמן! גם אני יודע להשתמש במילה הזו!) לבחורה האמיצה הזו. טמקא העלו את הנאום שלה, ואני רוצה לחלוק איתכם את הנאום הזה. דפני ליף היא לא נואמת רהוטה. היא לא דמגוגית גדולה. ממש לא. אבל זה מה שהופך את הקול שלה לאותנטי ואמיתי יותר מכל קול פופוליסטי ששמענו בשנים האחרונות.
אז אם הנאום מדבר אליכם – תעבירו הלאה את המסר. תעבירו אותו, ואל תפסיקו.
שמעתי כל מיני אנשים שאומרים שכולנו תמימים, שמשחקים בנו באמצעות תנועה פוליטית צינית, שתדפוק את כולנו בדרך לקלפי. ואתם יודעים מה? אם ככה נשמע הנאום של מי שהולך לדפוק אותי – אני מוכן להיות תמים שמשחקים בו. הנאום של ליף חשוב, כי הוא בוקע מגרונה של מישהי, שאינה נגועה בפוליטיקה המסריחה, שכולנו למדנו לתעב. הוא בוקע מגרונה של אזרחית ישראלית, צעירה, כנה – שרק רוצה לחלום על חיים שפויים בישראל. ותגידו מה שתגידו – מגיע לכולנו לחלום. ומגיע לנו גם לנסות להפוך את החלום הזה למציאות.
ועכשיו, ברשותכם – את רשות הדיבור אני מעביר לדפני ליף בעצמה:
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אבל הוידאו לא עובד… לפחות בכרום 🙁
@רוני – ניסיתי אותו רק בפיירפוקס. אני אבדוק מאוחר יותר עם כרום ואנסה לתקן.
יש הבדל בין התפטרות של בודד (או 1000 בודדים, כל אחד לבד) לבין התפטרות מאורגנת.
זה כמו ההבדל בין זה שאתה לא תבוא מחר לעבודה, לבין מצב של שביתה של כל הסקטור שלך. ברור שלבית דין לעבודה אין מה להגיד על היעדרות פרטית שלך, אבל יש לו מה להגיד על היעדרות קולקטיבית (שביתה) והוא יכול לקבוע שהיא לא חוקית (נגיד אם לא הוכרז סכסוך עבודה על ידי ארגון יציג). במקרה כזה מוציאים צו מניעה נגד השביתה ולא תטען שמדובר בסוף הדמוקרטיה.