כמה עובדות בפרשת גלנט
יוצא לי לקרוא הרבה מאוד דברים על הסיפור של גלנט בחצי השנה האחרונה, ובעיקר בשבועיים האחרונים. אבל איכשהו, נראה לי שכמה אנשים התבלבלו. איכשהו, השיח הציבורי נסוב בעיקר סביב גודלה של האחוזה, ובעיקר סביב הצריחים המכוערים להפליא, שניבנו עבור סוחר הקרקעות המהולל. כל התמונות שמתפרסמות מדי יום, מראות תמונות אוויריות של הבית, תמונות של גלנט […]
החיים בלה-לה לנד
לפני שבוע בדיוק, במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, פורסמה כתבה רועשת על "הנוער של היום", ועל העובדה שאנחנו חיים בעשור האלים ביותר מאז קום המדינה, בכל מה שקשור לאלימות של בני נוער. דווח שם על עלייה בכמעט כל סוג של פרמטר המצביע על אלימות בני נוער: נשיאת כלי נשק, רצח, סמים, שידול לזנות, אונס, […]
המדינה התחרפנה.
זה סופי, זה מוחלט, ואני לא חושב שניתן לערער על הקביעה הזו: המדינה התחרפנה. זה התחיל, כמובן, באותו חוק אברכים, שאני מנסה באמת להבין מי לעזאזל החליט להעביר אותו (כמובן שכולנו יודעים מי. קוראים לו ביבי, והוא שפן פוליטי שהעולם עוד מעולם לא ראה כמותו). מישהו החליט שעל אף החלטה של בג"צ, ניתן לכופף קצת […]
"מדינת השטן"
כנראה שאני ממש לא מעודכן. עוד לפני שפירסמתי את הפוסט בצהרי אתמול, יצא האדמו"ר מסלונים, שמואל ברזובסקי (יש המוסיפים בהה"צ מוהרש"נ זצללה"ה לשמו – כנראה בגלל שהוא צרפתי. רק לצרפתים יש אותיות מיותרות לגמרי במילים שלהם), במכתב כועס (PDF קל משקל), המשווה את מדינת ישראל לשטן, ולמוסד שיש להלחם בו עד חורמה. יתרה מכך, הוא […]
רפיסותו של שלטון החוק
ראשית, כהקדמה, כמה מילים על הפוסטים האחרונים: כן – זה היה שבוע מטורף, נטול כתיבה, ונראה שהסימסטר הקרוב הולך להיות הסימסטר הקשה ביותר שעברתי עד כה. המטלות הרבות, המבחנים באמצע הסימסטר, הסמינר, פלוס הלחץ הרגיל של החיים, לא בדיוק מיטיבים עימי בזמן האחרון. בשבועיים האחרונים, ובעיקר מאז עניין המשט הידוע לשמצה, קיבלתי כל מיני הערות […]
תמיכה ממקור לא צפוי (פוסט באנגלית)
This post is in English, due to the fact that I didn't have the will nor the time to translate all of the speech below. It's something I came across today, and I thing you should read this carefully. A Few words about the speaker: Pilar Rahola is a Spanish politician, journalist and activist and […]
מוגי-לב או צבועים
תמיד יש להם תירוצים. תמיד. האמנים מחו"ל תמיד הצליחו למצוא לעצמם את הסיבה למה לא להגיע לפרובינציה הקטנה ושמה ישראל. גם הביטולים האחרונים של הפיקסיז, הגורילאז סאונד סיסטמס, הקלארקסונס ואלביס קוסטלו הם תירוץ עלוב. כולם השתמשו בפוליטיקה במזרח התיכון, וב"כיבוש הישראלי", בצורה זו או אחרת, כדי לבטל הופעות שנקבעו מראש. והם לא הראשונים – לפניהם […]
לפני שאתם מחרימים את ישראל
הנה קטע וידיאו חביב למדי, שנחת הבוקר על שולחני.. האמת? נהניתי מכל רגע (למרות שאני לא בטוח כמה מכל ההמצאות האלה, אכן נכתבו או הומצאו בישראל):
