כמה עובדות בפרשת גלנט
יוצא לי לקרוא הרבה מאוד דברים על הסיפור של גלנט בחצי השנה האחרונה, ובעיקר בשבועיים האחרונים.
אבל איכשהו, נראה לי שכמה אנשים התבלבלו.
איכשהו, השיח הציבורי נסוב בעיקר סביב גודלה של האחוזה, ובעיקר סביב הצריחים המכוערים להפליא, שניבנו עבור סוחר הקרקעות המהולל. כל התמונות שמתפרסמות מדי יום, מראות תמונות אוויריות של הבית, תמונות של גלנט מחייך / רציני או תמונות של אישתו ודברי הלל על חוזקה.
אז חברים – הגיע הזמן להפסיק לדבר על כל המסביב, ולעבור לכמה עובדות:
עובדה – גלנט בנה על שטחים מחוץ ליישוב שלו – בידיעתו המלאה. ואני לא מדבר על איזה פטיו קטן, אלא על 35 דונם. בנוסף ל-5 שכבר היו לו על אדמות המושב.
עובדה – גלנט החליט על דעת עצמו לקחת עוד "פיסת" קרקע מסכנה של 28 דונם (לאחר שהוא ביקש אותה לעצמו באופן רשמי וקיבל סירוב חד משמעי!), כי למסכן לא הספיקו ה-40 שכבר היו לו… לא מדובר פה במרפסת של 2X2 מ"ר. מדובר פה על פאקינג 28 דונם! איך לעזאזל לא שמים את זה בפרונט של כל הדיונים? 28 דונם! של שטח ציבורי!
עובדה – כשכבר "הוסבר" לו שזה לא חוקי, הוא התמהמה במשך 4 שנים (!!) עד שהוא החזיר את ה"חלקה הקטנה" למדינה.
עובדה – למרות ש"מקורביו" של גלנט מנסים למכור לנו ש"מה פתאום הם נזכרו 3 שבועות לפני המינוי?!" – הידיעות על כך התחילו לזרום לעיתונות לפני למעלה מחצי שנה, והועברו לוועדת טירקל בסוף אוגוסט. אף אחד לא "נזכר ברגע האחרון". גלנט פשוט עבד בשיטת ה"סמוך" הידועה, וקיווה שאהוד "הברווז הצולע" ברק יצליח להוציא אותו גם מזה.
[וסתם לצורך הערה ובמאמר מוסגר: אם הוא היה שואל אותי לפני חצי שנה, אם אפשר לסמוך על ברק, הייתי אומר לו שעדיף שיילך לשחק בתור מטרה במטווח, כי ברק לא יכול לתמוך אפילו בעוזרת הפיליפינית שלו, שלא לדבר עם רמטכ"ל שהסתבך]
חברים – אלה העובדות.
יכולים להיות ויכוחים על טעמו המחריד של האדריכל ושל גלנט, אבל ה"יופי" מנקר העיניים הזה הוא זכותו של גלנט. אם זה החלום שלו – שיבושם לו.
מה שלא ניתן, זה לעבור לסדר היום על מצב בו חייל – בכיר ככל שיהיה – יגנוב אדמות מהמדינה, יסרב להחזיר אותם במשך 4 שנים באמתלות שונות, ינסה לסובב את כל העולם ואישתו כאילו המדינה חייבת לו משהו (מלבד נהג, משכורת טובה וכמה 'פלאפלים' על הכותפות), ישתין על כולם בקשת מהמקפצה – ועוד יספר לכולם שזה ויסקי משובח, ושכדאי לנו לקחת כמה שיותר מהר, לפני שייגמר.
מזכירים את זה הרבה בימים האחרונים, ובכל זאת: בצה"ל "נפטרו" בתקופה האחרונה מכמה תא"לים ששיקרו במצח נחושה, שניסו לטייח מקרים מגוחכים בהרבה.
גלנט לא רק מטייח (טוב – הרבה טייח צריכים לבית הזה…) – אלא הוא מנסה להראות לנו ש"לא נורא. מה זה דונם פה – דונם שם? – העיקר שאני אוכל להימלט מהבית במקרי חירום" (וגם לגבי זה יש לי הערה: כל כך הרבה זמן עבדת על דרך המילוט שלך מהבית, ובסוף לא הצלחת להימלט מעצמך… עכשיו אני מרגיש ממש בטוח ביכולתך לנהל את ענייני הצבא. ממש).
שלא תבינו לא נכון – אני מאוד מעריך את מה שגלנט עשה עבור מדינת ישראל ב-34 שנותיו בצבא. אבל לשוד הקרקעות שלו אין שום הצדקה, לא משנה כמה ערבושים הרגת בימיך בשייטת. .
מבקר המדינה יכול לייפות את זה במיליון מונחים "חצי-שחורים-אבל-לא-בדיוק"', אבל בשורה התחתונה, אלה העובדות:
גלנט שדד ושיקר.
אלה העובדות.
עכשיו תחליטו אתם אם אתם רוצים אותו בתור רמטכ"ל או בתור פוליטיקאי.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
[…] קורא את הבלוג שלי ואת העובדות הפשוטות שעולות מהפוסט הקודם, אבל כרגיל – הכל פה נעשה בצורה פרטצ'ית, ובלי מחשבה […]