בירוקרטיה

הבית שלנו, הבית שלהם

אני לא כותב מספיק על הנושא הזה. ממש לא מספיק. אבל זה נוגע בי, ונוגע בכולנו – כעם, כאינדיבידואלים, כבני אדם, כבעלי לב: מדינת ישראל ה"רשמית" ממשיכה לבעוט בעובדים הזרים שמגיעים לכאן. בראשה, עומד כמובן, שר הפנים ה"נאור" אלי ישי. האיש עושה קריירה מלבעוט בהם למדינות מוצאם. הוא אפילו הרים קמפיין לאחרונה, שמאשים אותם ב"חטיפת" […]

עם הפנים לאזרח

אחרי התאונה שהיתה לנו בחמישי בערב, הלכנו הבוקר למשטרת ראשל"צ לדווח. משטרת ראשל"צ עברה במהלך השנה האחרונה לבניין חדש ומפואר בדרך ז'בוטינסקי. הכל שם מאוד נקי, מסודר – רק דבר אחד שכחו – את האזרח. אם יש לכם רכב – עדיף שלא תתקרבו לתחנה הזו בינתיים – אין ממש איפה לחנות, אלא אם כן אתם […]

בריחת מוחות

אחד הדברים שמעסיקים את ממשלת ישראל כבר תקופה ארוכה, היא "בריחת המוחות" לחו"ל. הכוונה היא לאקדמאים שעזבו את מדינת ישראל, לטובת לימודים ואף השתקעות במדינות שונות – שאינן ישראל. כל המירוץ הזה אחרי מוחות שנשפכו החוצה מגבולות המדינה, מרתק אותי מאוד. דובי קננגיסר כתב על זה שני פוסטים מאוד מעניינים, שמצד אחד מצליחים לתמצת אחר […]

עד הפרשה הבאה..

אתמול חגגנו, אישתי ואני, שנתיים להכרות בינינו, ושנה אחת ליום שבו הצעתי לה נישואים. את רוב החגיגות עשינו בצורת יום מנוחה בבית, וטוב שכך. היה שבוע ארוך וקשה, וטוב שהוא נגמר. אבל בערב, יצאנו לראות את הכלבלב המתוק שלנו, צ'יפי, ששוכן כבדרך קבע אצל הוריה של אישתי, באלפי מנשה. כמובן שהמתוקון קיבל אותנו בריצות אמוק […]

מה שרואים משם

בזמן האחרון, עם כל הסיפור של ענת קם, אני מוצא את עצמי קורא לא מעט פוסטים, שקשורים למה שקורה עם מחנה השמאל בישראל. בגלל מה שעשתה כביכול ענת קם, קמים לא מעט אנשים וצועקים לכיוון השמאל את הביטוי "בוגדים!", כאילו לא למדנו דבר מרצח מסוים שקרה פה לפני 14 שנים וחצי, ושהרעיד את אמות הסיפים […]

זיכרון החיים

היום בערב ומחר, חל יום השואה במדינת ישראל. היום הזה, נועד בעיקר לכך שלא נשכח. שלא נשכח את אלה שניספו, שלא נשכח את הטבח שביצעו הגרמנים, שהלכו באופן עיוור אחר מנהיג מטורף, שחשב שגזע עליון הוא שאיפה חשובה לאנושות. אבל אנו נוטים לשכוח ביום הזה, את אחד הדברים החשובים יותר – את זיכרונם של אלה […]

אין בושה ואין בקרה

הסיפור של ענת קם ואורי בלאו מסרב לרדת מהכותרות, וטוב שכך. הבעיה היא בעיקר עם אופי הכותרות, וכרגיל – הנקודה העיקרית הוחמצה שוב ושוב. קראתי עד כה דיעות על כך, שקם צריכה להיות מוקעת מהחברה, שכל מה שהיא מקבלת עכשיו מגיע לה, ושהיא עברה על אינספור חוקים. ושוב – אני לא טוען שענת קם היא […]

המצוינות – לאן?

זה התחיל כמו עוד תגובה לתגובה. בפוסט הקודם, התחלתי לכתוב על הבינוניות כערך עליון בישראל. יוסי קורן, הפנה אותי לפוסט שהוא כתב לפני כשנה. התחלתי לכתוב לו תגובה – אך זו, כרגיל אצלי – התארכה מעבר לרגיל. אז החלטתי להכניס את כולה לפוסט חדש: יוסי, קראתי את הפוסט שהפנית אותי אליו. אמנם לא קראתי את […]