אין בושה ואין בקרה
הסיפור של ענת קם ואורי בלאו מסרב לרדת מהכותרות, וטוב שכך.
הבעיה היא בעיקר עם אופי הכותרות, וכרגיל – הנקודה העיקרית הוחמצה שוב ושוב.
קראתי עד כה דיעות על כך, שקם צריכה להיות מוקעת מהחברה, שכל מה שהיא מקבלת עכשיו מגיע לה, ושהיא עברה על אינספור חוקים.
ושוב – אני לא טוען שענת קם היא טלית שכולה תכלת, אבל היא חשפה, בעזרתו של אורי בלאו, מידע חשוב מאין כמותו: רמטכ"ל ואלוף פיקוד החליטו על דעת עצמם, להפר צו של בג"צ.
השב"כ מנסה, ובהצלחה רבה, להטות את הדיון לגבי מעשה ה"גניבה" עצמו. ולמה בהצלחה? כי רק מחוץ לישראל, יושבים עכשיו עיתונאים, שמנסים להבין: מדוע אלה העומדים בראש מערכת הביטחון לא נותנים את הדין? איך יכול להיות מצב, שבו ראשי מערכת הביטחון משתינים על צו ביהמ"ש העליון בקשת, ואף לא אחד מהם יוצא אפילו עם שריטה קלה מהפרשה הזו?
נחום ברנע, ב"ידיעות אחרונות" (מוסף השבת, 9.4.10), כתב שיובל דיסקין, ראש השב"כ –
".. מכבד את חופש העיתונות. משמח לשמוע דברים כאלה מפי ראש ארגון חשאי, אם כי צו איסור הפרסום שהוצא עפ"י דרישת השב"כ, צו שהפל את הדמוקרטיה הישראלית לעירום ועריה בעולם, לא לימד שדיסקין הפנים את דבריו שלו".
שזה טוב ויפה, אבל מיד בפתיחתה של הפסקה הבאה, כותב ברנע:
"אבל פרשת איסור הפרסום מאחורינו…"
האמנם, מר ברנע?
האם נוח לך כל כך להתעלם מצו איסור הפרסום? סליחה, אבל הפרשה הזו בהחלט לא מאחורינו, ואסור שנעבור עליה לסדר היום. מדינת ישראל, באמצעות זרוע ביטחון פנימית שלה, השתיקה עיתונאית (ולא משנה אם היא עובדת בוואלה ברנז'ה או בעיתון "למשפחה" החסידי), שמה אותה במעצר בית במשך למעלה מ-4 חודשים, ולמשך תקופה בלתי מוגבלת, היא ניסתה – והצליחה – לגרום לכך שבכל העולם ידברו על זה, רק לא בארץ, ע"י השתקת אחד הכלים הדמוקרטיים ביותר – העיתונות. להזכירך, אתה חלק ממנה, מר ברנע – ואתה באמת חושב שהפרשה הזו "מאחורינו"?
אולי כדאי שתסתכל קודם מה חושבים בעולם על ה"מאחורינו" הזה שלך:
והנה עוד כמה דיעות:
חץ בן-חמו כותב על פן מסוים, שלא עסקו בו בכלל בעיתונות הכתובה, והוא הפרצה באבטחת המידע. דווקא את העניין הזה אני מבין, וחושב שיש לתת עליו את הדין.
מרק בכלל חושב שצה"ל נכשל במשימת הגיוס של אנשיו:
נראה שציון הנכשל הנמוך ביותר מגיעה למערכת גיוס כח האדם של צהל. למה לכל הרוחות לתפקידים שעובר בהם חומר מסווג ברמות הגבוהות מיותר מגייסים נשים לפי זקירות החזה? אולי הגיע הזמן שללשכות האלו לא יגיסו אנשים בני פחות מ30 – אנשים עם נסיון חיים וטיפה יותר פרספקטיבה על ההבדל בין המילים – אפשר, מותר ורצוי.
ואני תוהה למה מרק מתכוון. האם צריך לגייס עוד יס-מנים, שיקבלו את העובדה שצה"ל עובר על החוק בהשלמה?
הוא אף מגדיל לעשות וטוען ש:
בגידה מתמשכת באמון של המערכת שענת קם שירתה בה מרצון. מאחר שהמעשים נעשו בצמרת מערכת שהרבה אנשים במדינה נותנים בה, ובאנשים העובדים בה, אמון רב, לא פלא שהרבה אנשים מרגישים שהיא בגדה בהם.
בגדה? במה, בשלטון החוק, כפי שצה"ל עשה? מה היה צריך לעשות? – להמשיך להשתיק את כל הפרשה? לתת לכל אדם עם מספיק פלאפלים על הכתפיים להחליט על איזה חוק הוא עובר ועל איזה לא? האם העובדה שענת קם שירתה במערכת מרצונה, הופכת אותה למי שאינה מסוגלת להבחין בין טוב לרע?
כתבה שהועלתה לאתר "הארץ" שלשום, הורדה לאחר שעות ספורות (המקור, הכתבה שהוסרה), חושפת עוד פן מטריד, אך מעניין, של השוואת מעשיה לאלה של ראש המוסד. למזלינו, גוגל זוכר הכל, וגם ההעלמה החטופה הזו, יושבת לה על שרתי גוגל.
ב-Ynet, הכותרות זעקו "חיילת-מרגלת: גנבה אלפי מסמכים סופר-מסווגים". שום מילה הדורשת מראשי מערכת הביטחון לשלם על מעשיהם. שום מילה על כך שהצנזור הצבאי, אישר למעשה את פרסום הכתבה ב-2008.
יתרה מכך, ורד לוביץ', באותה ידיעה, כותבת:
העיתונות הזרה, כמו גם בלוגרים בישראל ובעולם, עסקה בהרחבה באישומים נגדה במהלך השבועות האחרונים. הפרקליטות מתחה היום בבית המשפט ביקורת נוקבת על התנהלות זו: "באופן שלא כאן המקום להתייחס לחומרתו, הועברו שלא כדין פרטי הפרשה לידיעת כלי תקשורת זרים בידי גורמים אינטרסנטיים, שביטחון המדינה ושלומם של אזרחיה אינם נר לרגליהם".
נכון! ברור!
גורמים אינטרסנטיים – שלא מעוניינים בסתימת פיות!
גורמים אינטרסנטיים – שלא מוכנים לקבל כל הפרה של צו בג"צ ע"י אנשים שאמורים לשמור על בטחונינו!
וכן – גורמים אינטרסנטיים – שחשוב להם לשמור על צביון דמוקרטי במדינה הזו.
הביוי "ביטחונה של מדינת ישראל" מעמיד לדום מיד את כל השופטים, החוקרים, העיתונים והאתרים החדשותיים – וזאת מבלי לראות את כל התמונה, או גרוע מכך – להתעלם ממנה היודעין. לסיפור הזה יש כמה וכמה צדדים מכוערים:
1. ענת קם לא היתה צריכה לגנוב מסמכים מהצבא. על זה אני מסכים בכל לשון. היא גם תשלם על זה בדרך זו או אחרת.
2. הצנזור הצבאי, צריך לבצע בדק בית. אישרת פרסום כתבה – אין דבר כזה "חרטות". "בלי חרטות" זה משחק של ילדים בבית ספר יסודי ובגן, לא של מערכת שאמורה לשמור על ביטחונינו.
3. המערכת הצה"לית חייבת להתחיל למלא אחר צווי בית משפט – ומישהו חייב לשלם על המחדל הזה שם. ואני לא מדבר על ה-ש.ג.
4. המשטר ה"דמוקרטי" במדינה הזו, מתחיל להיראות כמו שלטון אייתולות באיראן.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
גיא, למה לעוות את המציאות כאשר היא מורכבת מספיק. הבחורה העתיקה 2000 מסמכים ואני בספק האם היה לה הכשרה משפטית מספיקה בשביל להבחין מה חוקי ומה לא חוקי. את ההדלפה שלה היא לא עשתה בזמן שירותה הצבאי, אלה לאחריו – היא העבירה את הCD לאורי בלאו, את כל 2000 המסמכים ולא רק השניים הספציפיים שהופיעו בכתבה שלו.
והיא היתה היסמנית המושלמת – היא ביצעה בדיוק את מה שאמרו לה לבצע ואם היו שואלים אותה על תפקידה באותם היא חיסולים האם היא היתה מקבלת פטור כאשר היתה אומרת "אני בסך הכל ביצעתי פקודות".
אם היא עשתה את זה מתוך אידאולוגיה אז היא מטומטמת מאחר שסייעה לביצוע פשעים בלי למנוע אפילו אחד מהם, והאפשרות האחרת היא שלא נתנו לה להופיע בכוכב נולד אז היא חיפשה אפיק אחר להתפרסם בו.
שמאלן עם כבוד עצמי היה מסרב לשרת במקום כזה. האם הניכוס שלה בידי שרידי השמאל אומר שלשמאל כבר אין אפילו טיפה כבוד עצמי?