עשה זאת בעצמך – הגרסה הפלילית
בשביל מה צריך את כל הבירוקרטיה המעצבנת הזאת, אם אפשר לעשות דברים בעצמך?
במדינת "אין חוק", החליט בעל חברת ליסינג, "לאסוף" את רכביו לצורך החזרת חובות, רק שכח משהו "קטן" אחד… להודיע לנהגים שמשלמים על הרכבים האלה…
ומה יש להוצאה לפועל לומר בנושא? ובכן הנה המובאה: "ההוצאה לפועל אוסרת על כל הטעיה". אה. וואלה. זה שזה בכלל לא חוקי, העובדה שזו בעצם גניבה על גניבה, לא מפריעה לאיש. חוץ מלנהגים, כמובן.
כונס הנכסים, שכל מה שמעניין אותו זו הגביה עצמה וסגירת החובות, עוד טוען שהעניין חוקי לחלוטין, ונעשה עפ"י צו בית משפט!
במילים פשוטות להדיוטות שבינינו, הוא אמר בעצם: "הוא אמר לי לעשות, אז עשיתי". איך עשית? מה עשית? עזוב, לא משנה. העיקר ש"עשית".
אני קניתי לי מכונית מצ'מפיונס מוטורס לפני כמה שנים, בעסקת טרייד אין. עכשיו תארו לעצמכם, שהחברה תפשוט רגל, ומי מנציגיה יבוא אליי הביתה, יחפש מתחת לבית שלי את המכונית, יפרוץ אליה וייקח לי אותה בלי להודיע לי שום דבר או להראות לי צו של בית משפט. זה בדיוק, אבל בדיוק המקרה הנדון, רק עם חברת ליסינג. זו גניבה. מעשה פלילי. אין דרך אחרת לתאר את זה.
תרופות בישראל
אתמול פורסמה ידיעה על כך שתקציב סל הבריאות יגדל ב-350 מליון שקל, בכל שנה מ-3 השנים הבאות. נראה לא רע, במבט ראשון. בכל זאת, סכום מכובד ביותר. יחד עם זאת, כרגיל יש גם אותיות קטנות לתוספת הזאת. הפעם אומרות האותיות הקטנות שעדיין תרופות חדשות רבות לא תיכנסנה לסל, ומי שישלם את המחיר, יהיו האזרחים, כמובן. אנחנו נמשיך לשלם סכומי עתק לקופות החולים על ביטוחים משלימים למיניהם, ונמשיך לשלם מס בריאות, אבל במרד הבריאות ינפנפו לעברינו באצבע משולשת. כבר כתבתי כאן לאחרונה, על כך שישנן תרופות רבות, המאושרות ע"י ה-FDA, ואשר מסיבות כלכליות קרות גרידא, הן לא מאושרות לחולים בארץ. סימבלטה היא התרופה הספציפית שכתבתי עליה באותו פוסט.
כאילו צחוק הגורל, נתפרסמה היום כתבה נוספת, הפעם על תרופות גנריות והשוני בינן לבין תרופות האם שלהן. רוב התרופות הגנריות נכללות בסל הבריאות בישראל, כולל אלה שמסוכנות ואינן מאושרות ע"י ה-FDA כבר למעלה מ-3 עשורים. מעניין שדווקא תרופות מזיקות ניתנות אפילו ללא מרשם רופא, כאשר תרופות הרבה פחות מזיקות נאסרות לשימוש. נשמע כמו מדינת עולם שלישי? ככה בדיוק זה מרגיש. לאחרונה הסכים משרד הבריאות לקצר הליכים של אישור תרופות חדשות מ-3 שנים לשנה אחת "בלבד". זמן זה עדיין ארוך בהרבה מרוב מדינות המערב. כהשוואה, בארה"ב מאושרת תרופה תוך 70 יום, ובמקומות המחמירים ביותר באירופה לוקח 210 יום לאשר תרופה חדשה. ורק אצלינו – שנה (וגם זה אחרי לחץ על הממשלה להתחיל לעבוד עבור האזרחים שמשלמים עבור השירות הזה מכלתחילה).
Back to basics
בשנים האחרונות, חברות הסלולר משווקות מכשירי טלפון חדשים על ימין ועל שמאל, בלי הבחנה.
מה לא מכניסים לתוך מחשבי הכף היד הקטנים האלה? מצלמות, רמקול ומיקרופון פנימיים, מערכות הפעלה שלמות, כרטיסי זיכרון, בלוטות', והרשימה עוד ארוכה. רק דבר אחד בסיסי מאוד שכחו בכל העסק הזה: איכות שיחת הטלפון. אתם יודעים, הדבר הזה שאנחנו אמורים לעשות עם הטלפון…
זו הסיבה שממש צחקתי כשקראתי את המאמר הזה. אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לחזור לבסיס, להתחלה. לחזור לתקופה שבה ננו-טכנולוגיה לא באה על חשבון דברים בסיסיים. אולי לחזון הראשוני של כל העסק הזה, ויפה שעה אחת קודם.
אחרי שנגיע בחזרה לזה, אולי אז, ורק אז – נוכל להתפנות בשביל סוללות על בסיס שתן 🙂
משטרה במבוכה…
הבוקר הגעתי לעבודה, ונתקלתי בכתבה הזו. "המשטרה במבוכה", נכתב שם. ואני שואל: למה במבוכה?
אחרי שכל כך הרבה שוטרים לא עושים את עבודתם נאמנה בגלל מליון ואחת סיבות שנחשפות לאחרונה, במה סיבה זו גורמת למבוכה? אם רגש כלשהו, אולי צריכה להיות נשימה לרווחה. אני כמובן לא מצדיק את התנהגותו של רכז המודיעין של נתניה, אבל לפחות פה מעורב יצר פשוט של תאוותנות ורדיפת בצע. אין פה שום דבר מתוחכם, שום דבר מורכב. רק רדיפת הבצע הישנה והטובה. במשטרה של היום, כשכל הזמן רק מקצצים בכוחה, ומשימותיה הופכות להיות בדיחה מהלכת, אין פלא שמישהו מחפש ריגושים. זה היה רק עניין של זמן. אפשר לומר אף שהמורים של אתמול הם השוטרים של מחר. מכל הבחינות של תנאי העבודה. אנשים כאלה, יש בידם כל כך הרבה כוח, אז איך לא ציפו לזה. אם המורים שובתים כל הזמן וזה כוחם, אז לשוטרים יש את הכוח לפגוע בנו דרך עולם הפשע. זה עד כדי כך פשוט. כל מי שמחפש תירוצים וסיבות מסביב, שימשיך לחפש. הכתובת באמת היתה כבר מזמן על הקיר, ולאחרונה רואים יותר ויותר מקרים דומים. נגמר עידן התמימות.
צבא חצי העם – ההמשך הגיע מהר מהצפוי
בהמשך לפוסט שכתבתי אך לפני שבוע, ולתגובה לפוסט שלי שנכתבה אצל הירהורוס בישראבלוג, מתברר שהדברים מתקדמים מהר מהצפוי. הירהורוס צודקת כאשר היא כותבת על זה שאין בעיה שהצבא יהיה של חצי העם "הנכון". הנה עוד הוכחה לזה, שפורסמה על חיילי ישיבות ההסדר, שמעדיפים ללכת אחרי הרב מאשר אחרי המפקד שלהם, כשמדובר בהליכה בעיניים עצומות.
והנה עוד מקרה שהגיע זה עתה למערכת, שאולי מראה על חצי העם שכן רוצה לעשות משהו, למען המדינה ולמען הגיוס לצבא, עם מוטיבציה בכמויות נדירות לחלוטין. ומה עושים עם הבחורה? ישר בודקים אם יש לה בעיה נפשית….
זאב, זאב!
כמו בכל תקופה יחסית שקטה, גם הפעם קם לו המטה ללחומה בטרור מרבצו, ושוב הוא מזהיר אותנו מפני הסכנות הרבות הטמונות בכל פינה בעולם. כמו תמיד, גם הפעם סיני עומד בראש הרשימה עם איום "קונקרטי וחמור במיוחד". המטה ממליץ לא לנסוע לשם, ולמי שכבר נמצא שם – לחזור הביתה מיד. את האזהרות האלה שמעתי כבר מליוני פעמים, וכמעט תמיד לפני נסיעה שלי לסיני. מעניין שאני עדיין חי כדי לכתוב את השורות האלה. וכמוני עוד אלפי ישראלים שפוקדים פעם ופעמיים בשנה את חצי האי, וחוזרים הביתה בשלום ובקלות. מתי יתחיל המטה הזה להבין שכל הקריאות של ה"זאב, זאב" האלה, שכולן כסת"ח ותו לא, כבר פשוט לא עובדות? נכון, היו פיגועים. נכון, זו לא מדינה שהשלום איתה הוא חם ואוהב. אבל גם המצרים לא רוצים שיקרה לנו משהו. זו הפרנסה שלהם! בסונדוס, חוף שהרביתי לבקר בו, אפילו היו שומרים מסביב למתחם 24/7. אני מבין שזו חובתם של אנשי המטה להזכיר לנו שזו עדיין מצרים. אבל להזכיר בנשימה אחת גם את איראן, עיראק, פקיסטאן, אפגניסטאן, ואידונזיה כיעדים שיש בהם "איום טרור גבוה מאוד", זו כבר בדיחה. זה באמת כבר נשמע כמו סתם עוד כסת"ח. למה שמישהו ירצה לנסוע לאפגניסטאן בתקופה זו או בכל תקופה אחרת? ואיך אפשר להשוות אותה לסיני? וגם למה מכניסים אפילו את טורקיה לרשימת המדינות הבעייתיות? מישהו שם לב לפני שהוא כותב את ההודעות האלו?
כמובן שאני אוכל את הכובע אם חס וחלילה יקרה משהו, ואני בהחלט מקווה ששום דבר מעין זה לא יקרה לאזרחים ישראלים או לכל אזרח באשר הוא. אבל יחד עם זאת, שמעתי את האזהרות האלה כל כך הרבה פעמים, שאני מתחיל לחשוד שיש פוליטיקה מאחורי כל העניין…
אבל עזבו. כדי להרגיע אותי מפרסם המטה גם את המשפט הבא: "המטה ללוחמה בטרור אף מזהיר מפני חטיפות ישראלים בכל העולם ע"י חיזבאללה". וואלה, נכון.. כל העולם נגדינו. לרגע שכחתי.
משקה קייצי
אוף… אין לכם מושג כמה קשה לכתוב על הפסטיבל הזה. במיוחד כשלא ידעתי עליו, ועוד יותר במיוחד כשלא הייתי שם. יש כתבים שפשוט חיים טוב. אולי כדאי לעשות הסבה מקצועית לכתב לענייני אלכוהול של "ידיעות". מה דעתכם?
(הנושא הזה פשוט דרש פוסט משלו… קצר ככל שיהיה).
ציטוט השבוע, לפחות לבינתיים
ציטוט השבוע, ניתן פה אחד לחבר מועצת עיריית נתניה, קובי לוי: "לא יכול להיות שדתי הצית את חנות החזיר". כמובן שלא. גם לא יכול להיות שאדם דתי הצית בית זונות, אבל עובדה שגם זה קרה לפני כמה שנים. כל מה שהיה צריך זה צעיר חרדי, כמה חלומות בהקיץ על "אלוהים" שציווה עליו לבצע את המעשה וגפרור. זה הכל. בתור חבר המועצה שדגל לשנוא את כל השונה ממנו, להלן יהודים שכן אוכלים חזיר, ובתור חבר המועצה שיזם את חוק סגירת כל החנויות לממכר חזיר בעיר, הוא אינו חושב שצעד כזה יביא אדם לאלימות ולנטילת החוק לידיו בדרך זו או אחרת. כמובן. הוא, מורם מעם, היושב לו איפושהו למעלה במועצה, יכול לתת גושפנקא לסגירת החנוויות הזרות לאמונתו. זו כמובן, אינה אלימות. אבל שאדם דתי ישרוף חנות כזו??? מה פתאום!!! לא ייתכן!! שומו שמיים!!!
בלוז לשחורי המדים…
