אנשים "מקולקלים"
גם אני קורא בזמן האחרון ידיעות לא מעטות, על כל מה שקורה במדינה הזו עם הילדים של העובדים הזרים. וכן – גם אני מזדעזע, כמו כולם, שמדינת ישראל, כפי שמייצג אותה אלי ישי במשרד הפנים, מראה סוף-סוף את עורה, זו שמצהירה בגלוי על גזענותה, ועל הפחד שלה מ"מחלות", שהזרים מביאים איתם. זה מחפיר, זהו פשע […]
אפשר עוד לעצור את זה..
הפוסט הזה נכתב לפני יומיים, לפני שיצאתי לחו"ל, לבקשתו של עירא, אבל הייתי עושה את זה בשמחה גם לולא היה מבקש. לצערי, לצערינו, בדרך החתחתים לאישורו של חוק המאגר הביומטרי – לא השתנו יותר מדי דברים. ההצעה עדיין עומדת בעינה, והיא נראית מציאותית ומפחידה יותר מאי פעם, במיוחד כאשר מדינות כמו הולנד, הנחשבת ליברלית מאוד, […]
ויכוחים פוליטיים
למי שקורא את הבלוג הזה בקביעות, ועוד יותר למי שמכיר אותי – אתם יודעים כמה אני מנותק פוליטית. מעולם לא היתה לי מפלגה שיכולתי להכריז עליה כעל כזאת שמדברת אליי באופן מוחלט. אצל כל מפלגה תמיד היו לי סייגים, וזה לא משנה אם היא מהצד השמאלי או הימני של המפה הפוליטית. כל בחירות שהיו בישראל […]
כלכלה ופוליטיקה בישראל
בימים אלה, לא ניתן להפריד בין המשבר הכלכלי לבין חוסר היציבות השלטונית, וההכנה לבחירות שיגיעו בעוד כחודשיים. לא רק בגלל שאנחנו נרדפים ע"י כותרות רבות מכל ערוץ טלוויזיה, תחנת רדיו או מאמרים ברשת, אלא בגלל שאנחנו חיים מציאות הזויה למדי, שבה מצב הכלכלה בישראל נתון בידי אנשים בלתי מקצועיים בעליל, שכל מה שמעניין אותם זה […]
ביקורת ספרים: חזרה למקורות
יום כיפור וסוף השבוע שלאחריו עברו עליי בקריאה. כמה מפתיע. מה שכן, החלטתי לחזור קצת למה שאני מכנה ה"מקורות". אני אכתוב על שלושה ספרים בפוסט הזה: שניים של דיוויד מורל ועוד אחד של אייזיק אסימוב. "מסדר האבן" (1985), "אחוות הוורד" (1984) / דיוויד מורל – דיוויד מורל הוא סופר קנדי שהתחיל את דרכו בתחילת שנות […]
קצת מנוחה, וחזרנו…
כן, כן.. כתבתי לא מעט באחרונה, והשבוע לא כתבתי פסיק. השבוע היה שבוע של מנוחה. ככל הנראה מין אווירה כזו של "לקראת החגים". עם כל הפוליטיקה והקצב שבו הבלאגן חוגג, החלטתי קצת לנשום, לשם שינוי. אל דאגה – בעוד יומיים – פוסט לשנה החדשה שבדרך.. תחזיקו מעמד!
בשביל מה לנו בחירות עכשיו??
בימים האחרונים, עוד לפני שלבני נבחרה, התחלתי לשמוע כל מיני קולות ברקע, שקוראים לבחירות מיידיות – לא משנה מי ייבחר לראשות קדימה. אחר הבחירות ותוצאותיהן שלשום, הזעקה לבחירות חדשות אפילו מתגברת. התירוץ העיקרי שכולם משתמשים בו, הוא די פשוט: לא יכול להיות, שאחוז כל כך קטן באוכלוסייה בוחר ראש ממשלה. העיתונאים חוזרים על המנטרה הזו […]
אני? טקסט פוליטי?
נראה שלאחרונה אני לא ממש מצליח לחמוק מפוליטיקה. היא ממש רודפת אחריי. אני יודע, זה נשמע פרנואידי למדי, אבל באמת – איך אפשר לברוח מדיווחים אינסופיים על בחירות בקדימה, בחירות לרשויות, בחירות לנשיאות ארה"ב ובחירות לוועד בית כלשהו? אז אני קצת נכנע. קורא ידיעה פה, ידיעה שם. מנסה להבין למה כל זה מגיע כמו צונאמי […]
