החיים
פוסט דמיוני (?) מבייג’ינג
בימים האחרונים, אי אפשר שלא לשמוע על כל מה שקורה בבייג'ינג. אם התקשורת והעולם בימים כתיקונם מתעלמים מהמעצמה הבעייתית הזו, אז עכשיו הכל פורח וזורח שם. האולימפיאדה בסין גורמת לי לתהות, אם אפשר להציע ענפים אולימפיים חדשים. בפרט, אני מדבר על רעיון של ענף היריקה. הענף יכול להתחלק לתחרויות שונות: יריקה למרחק, יריקה לצדדים, יריקה […]
ביקורת סרט: האביר האפל
לבקשתו של הגורו יאיא: אזהרה! אזהרה! ספוילרים! הרבה זמן אני מחכה לסרט הזה. ומאז שהוא יצא אל האקרנים, אני סופר את הזמן עד שנצליח כל החבר'ה, על בנות זוגם, להתקבץ לערב אחד שכולו באטמן. הקיץ הזה, אנחנו מופצצים בסרטי קומיקס של DC ו-MARVEL, ולא סתם – הפעם גם עושים את זה כמו שצריך. אתמול בערב, […]
מורה קטלני – בקרוב אצלינו?
הוי אמריקה, אמריקה.. מה יהיה..? כל פעם החבר'ה האלה מצליחים להתעלות על עצמם, וזו בהחלט לא מחמאה. מתברר שבסוף השבוע, הוחלט במחוז קטן בטקסס בשם הארולד, לאפשר למורים לשאת נשק בזמן שהותם בבית הספר, וזאת לשם הגנה עצמית. אותם מורים יקבלו רשיון מיוחד לנשיאת נשק מוסתר ויעברו הכשרה ב"ניהול משברים". מתברר, כי אף על פי […]
ובכל זאת…
ובכל זאת, גם אחרי הפוסט הזועם האחרון, קשה לי להשאיר אתכם עם טעם ממש רע בפה כל השבת. אז הנה משהו קטן נוסף: בניגוד להרבה מחבריי היקרים, אני מסרב להירשם לפייסבוק. איכשהו, אני מרגיש בשנה האחרונה כאחרוני הסמוראים בעניין הזה. כולם נרשמים לפייסבוק. אם אתה לא שם – אתה לא קיים. יש לי חדשות בשבילכם, […]
תקוע לי בגרון
הרגשת קבס עולה בי כשאני כותב את השורות האלה. בניגוד לשבוע שעבר, בו שלחתי אתכם להנות מהשבת עם מחשבות חיוביות למדי, הפעם אני מרגיש את הצורך לזעוק את זעקתם של אלה הזקוקים לכך. והמדיה הטובה ביותר לעשות זאת, היא כאן, ברשת. את העיתון של "ידיעות" מיום רביעי, יצא לי לראות רק הלילה, וכרגיל, באמצע החלק […]
דובי, מאחוריך!
ככה זה כשמתחילים עם Google Reader – קשה לעזוב. בשעה 3 לפנות בוקר, השעה שבה אני מתחיל לכתוב את הפוסט הזה, ראיתי לפתע פוסט של דובי מלפני שבועיים, שגרם לי לרצות לספר איזה אנקדוטה קטנה מ"שירותי" בבזק, בשנים 2003-2005. צחוק בצד – הסיפור הזה הוא אמיתי לחלוטין, הזוי ככל שיישמע לחלקיכם. בקטע של צחוקים, כמה […]
אח..! איזו מדינה! (חלק 2)
רק יצאנו לנו מבית החולים, סגרנו את כל ענייני התרופות שהיינו צריכים לקנות לסבתי אחרי ביקור קצר בסניף הכללית בלה גארדיה, והגענו לביתה של סבתי, והנה – אף לא רגע דל – הגיע סיפור נוסף, שמתאים גם הוא לכותרת של הפוסט הזה. כבר כתבתי כאן בעבר מה אני חושב על האוצר והביטוח הלאומי במדינת ישראל […]
אתנחתא קומית, וחזרנו…
בתוך כל הידיעות של הימים האחרונים, עם המלחמות והכל, הנה משהו שהצליח להעלות חיוך על פניי. ב"ישראל היום", הועלתה לדפוס כתבה תחת הכותרת "בן שנתיים לבד בין רציפי האוטובוסים". וזוהי לשון הכתבה (אני נשבע שאני לא ממציא את זה): "עוברים ושבים בתחנה המרכזית בתל אביב נדהמו אתמול לראות פעוט בין שנתיים משוטט לבדו בין הרציפים… […]
