תקוע לי בגרון
הרגשת קבס עולה בי כשאני כותב את השורות האלה. בניגוד לשבוע שעבר, בו שלחתי אתכם להנות מהשבת עם מחשבות חיוביות למדי, הפעם אני מרגיש את הצורך לזעוק את זעקתם של אלה הזקוקים לכך. והמדיה הטובה ביותר לעשות זאת, היא כאן, ברשת.
את העיתון של "ידיעות" מיום רביעי, יצא לי לראות רק הלילה, וכרגיל, באמצע החלק הראשי, איפושהו אחרי העמוד האמצעי, התנוססה לי ידיעה, תחת הכותרת: "השכנים אינם נאים בעיניו".
נתחיל בזה שאני יודע שגם החילונים רחוקים מלהיות חפים בקטע הזה, אבל איזשהו גבול נחצה פה הפעם, שקשה לי לעבור עליו בשתיקה: סגן ראש עיריית ירושלים, יהושע פולק (אותו אחד שבגללו ילדות בנות 12 נאלצו לרקוד בתוך שקים, "מטעמי צניעות", באותו טקס של גשר המיתרים), מתנגד להקמת מעון לפגועי נפש בקריית יובל.
כבר שמעתי, כאמור, גם לא מעט חילונים מתלוננים על כך בכל מיני אמתלות מגעילות של "ירידת ערך הקרקע" וכאלה דברים. אלה היו דיברי בלע של אנשים שהם מנותקים מהעם בו הם חיים, וזה העלה בי רגשי בושה וחרפה. כישראלי, ובעיקר כבן אדם. אבל מה שאמר פולק, הדברים האלה שצוטטו ב"ידיעות" גם אם חלקם הוצאו מהקשרם, ורק חלק מהם נכונים, הם בעייתיים (בלשון המעטה) מבחינתי. אני מצטט פה מילה במילה את מה שפולק אמר כדי להצדיק את התנגדותו:
-
"לא מדובר בנכים שאפשר לראות את הנכות שלהם, אלא באנשים עם בעיות נפשיות. הם אנשים לא צפויים שיכולים לעשות כל מיני דברים. יש בשכונה הרבה ילדים, וזה יכול לפגוע בהם. פתאום יכול לעמוד אחד מהם בבניין ולהתפשט, והם גם יכולים להתפרץ על אחרים בהפתעה. אין לי בעיה לעזור להם עם תעסוקה או דברים אחרים, אבל הם צריכים לגור במקום מבודד ולא באיזור מגורים ליד אנשים אחרים. אף אחד לא רוצה אנשים מסוכנים לידו. לא הייתי רוצה לקנות דירה ואחרי זה לגלות שפתחו לידי מעון לנפגעי נפש".
הנה בכמה פרטים לגבי אותם אנשים "מסוכנים": מדובר בעמותת "אחוזת רעים", שנוסדה ב-2001, ושמטפלת בנפגעי נפש בקהילה. ספציפית, המעון אמור להכיל קבוצה של כ-20 פגועי נפש, בני 18 עד 25, שאינם מסוכנים לסביבתם.
ומה יש לי לומר למר פולק?
ובכן, מר פולק, נראה לי שאתה הרבה יותר מסוכן לסביבה, מאשר אותם חוסים, שמנסים בכל כוחם להתערות בקהילה ובחברה הישראלית. הבעיות הנפשיות שלך הן חמורות בהרבה, ואני חושב שאם מישהו צריך לגור במקום מבודד זה אתה, ולא כמה אנשים מוגבלים, שהחלטת לסלק מעליך במחי יד. בכל פעם מחדש, אני רואה איך דווקא אנשים "שומרי מצוות", לא יודעים מה משמעות המשפט "ואהבת לרעך כמוך". ומאחר ואתה לא קיבלת טיפול מסור לפיגור שלך בזמן, אני מאחל לך, בשיא הכנות והרצינות, שיום אחד, אחד מילדיך, נכדיך או ניניך יהיה מאושפז ומטופל ע"י אחת העמותות האלה.
ד"א, סתם כדי שיהיה ברור, המסר הזה מבחינתי, מופנה גם כלפי כל מי שמפגין מול העירייה שלו נגד הקמה של מוסד כזה באיזורו, בגלל סיבות כמו של פולק, או כמו של אותה "ירידת ערך הקרקע". הרשו לי לומר לכולכם: אתם מגעילים אותי.
שיהיה לכם סוף שבוע נהדר.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
sorry for my English, I am at work now…
We live , in a neighbourhoods with a big mental illness day care in the middle of the street. there are no bars or walls around it, just trees and flowers. when we go near by this, my kids know that the ppl inside are not very well mentally, but they deserve respect as a human being.
I guess this guy doesn't know what a respect for human being is… 😥
מה זה צודק
אפי, זה לא שהוא לא מבין מהזהכבוד לבניאדם, הוא פשוט מפחד ממה שהוא לאיודע, והוא גם מפחד ללמוד את הידע הזה. הוא פשוט עוד דוס שתקוע בימי הביניים ורוצה לגרור לשם את שאר המדינה. כשהחוקים היחידים שאתה מכבד הם במקרה הטוב ספר דברים ובמקרה הרע הלכה, וכשהידע היחידי שאתה מוכן ללמוד ממנו הם רבני עבר ולא מדעני ההווה, אתה תקוע רחות מאוד מאחורה. מה חבל שהעם אידיוט אף הוא ובוחר את האנשים האלו לעמדות שילטון גבוהות.
ואני חשבתי לתומי, שכולנו שווים בפניי האלוהים.
מוזר הדבר, שדווקאה מפי דוס, נשמעת התנגדות שכזו. החרדים, אינם נוהגים למסור את ילדייהם בעלי המוגבלויות למסגרת זו או אחרת, אם הם בעלי תסמונת דאון או פיגור שכלי, שגם שם לא פעם יש מופרעות נפשית אלא מגדלים אותם באהבה גדולה בתוך המשפחה ובתוך הקהילה ואינם רואים בהם מטרד או סיכון . אבל, נראה, שאנשים חילוניים אינם בעלי זכות קיום כשאר האדם וחבל שכך. למרות הכעס שלך גיא, אל תאחל לאחרים מכות כאלה, הם כבר חוטפים בצורה זו או אחרת. 😳
טל, אני לא יודע מאיפה שמעת שמישהו מזרמי הדת מאמין באמת כי כולם שווים. גם אם זה כתוב באיזה ספר, הם לא נוהגים ככה אפילו בתוך קהילתם שלהם. לא נגד חולים, לא נשים, ובטח שלא אנשי זרמים אחרים, חילונים, גויים, וכולי. אני לא אתחיל לחפור לך כאן גם הלכות משוגעות של רבנים ראשיים (והרבובדיה שנראה שלא מרגיש שמעולם עזב את כיסאו) שגם עושים איפה ואיפה בין אשכנזים לחילוניים השכם והערב בפסיקות ההלכה שלהם, למרות שיש גם פסקי הלכה מפורשים שקדמו להם שדורשים שבמקום שבו דרים בני עדות שונות במקום אחד יהיו מנהגים אחידים.
אבל כאן לא מדובר בזילות בחיי לקויי נפש, מדובר בחוסר ידיעה מרצון ופחד מהלא נודע הזה. הוא לא אומר שלא מגיע להם טיפול יאות, הוא רק לא רוצה לראות אותם אצלו בשכונה כי כל מה ששונה הוא אוטומטית מסוכן ומפחיד בעיניו, וכאן הבעיה. זה לא אדם שראוי לכהן במשרה שלטונית בכלל, לא כל שכן סגן ראש עיר מכוונת כמו ירושלים, או שמא עלי להגיד, בגלל אדיוטים כמותו, העיר פחות ופחות מגוונת.
אני אספר לך מקרה שקרה, כאשר הלכתי לחתונה דתית.
לשני אנשים שהגיעו לחתונה, הייתה מריבה על הכביש (משהו כמו היא חסמה לו את הדרך באופן שבו היא חנתה). אחת התגובות שזיעזעה אותי, הייתה כאשר הנהג שלף "על אהבת לרעך כמוך, שמעת גברת?"
אני למדתי באותו הרגע דבר אחד: יש אנשים שהתורה היא כלי שבו הם משתמשים כדי להתווכח על הכביש. אני לא מתפלא שאותו יהושוע פולק אינו מיישם את הפסוק, כי הוא מסוג האנשים שיודעים איך לכבד את אלוהים בלבד. ואהבת לרעך, זה פסוק שהם משתמשים בו כדי להסביר למה צריך לאהוב אותם. לא למה הם צריכים לאהוב אחרים.