טרדות היום-יום
כתיבה מהבית! ממש כך!
מאחר ועבדיכם הנאמן כמעט מובטל (למעשה ממש מובטל – אני מצליח לקושש מדי פעם כמה שקלים על כמה מיילים שאני מעביר), ומצבי הבריאותי הידוע מקשה עליי לעבוד כרגע במשהו מחוץ לבית (קשה לי קצת לשלב את ההתקפלויות שלי מכאבים עם הלימודים ועם החובות לבית – מודה ומתוודה), אני מחפש עבודה שהיא בעיקר ביתית ולא מאוד […]
זבל אנושי
זוכרים שכתבתי כאן על גבולות? על איך שאנחנו נראים ואיך ייראו ילדינו? אז הנה דוגמא נוספת להתנהגות כזו, פה – ממש מתחת לבית. בשכונה שלנו, קרית ראשון, יש סניף של "יינות ביתן", הרשת שמתיימרת להיות הכי זולה, והיא בערך כמו כולן (לפחות היא מצאה שם מקורי יותר שלא כולל את המילה "חינם" ). עכשיו שימו […]
אונס מול "חוסר נוחות"
כולם כבר שמעו על האונס של הנערה בתל אביב, ע"י 15 איש – לא פחות – במשך כמה שנים. כולם גם יודעים שיש בחור אחד – "בן טובים", או איך-שלא-יקראו-לו, שאשם בכך בעיקר, בגלל שהוא ניצל את אהבתה (שאינה-יודעת-גבולות) של הנערה אליו. א' הם קוראים לו בחדשות. כאילו מאחורי האת הזו אין כלום מלבד נער […]
הלשון החדשה – איך זה נשמע לכם?
לפני מספר שבועות, פירסמה האקדמיה ללשון העברית החלטה מעוררת סערה, שמעטים התייחסו אליה, אך כשנודע לי הדבר מפי אחד מהמרצים שלי, הזדעזעתי מעצם הרעיון שבה. האקדמיה ללשון העברית החליטה לאשר את קיומם של עיוותים הצורמים לאוזן במיוחד, כשמשתמשים בפעלים כך: חִכֵּיתִי, גִּלֵּיתִי, קִוֵּיתִי. כמי שמשתדל מאוד לדבר בשפה נאותה, ולשמור על כללי הדקדוק של זכר […]
איה זיגמונד?
אני יודע שהפוסט הזה נכתב קצת באיחור, ואולי אפילו באיחור רב מדי, אבל זה נעשה אחרי שניסיתי כמעט כל דרך אפשרית אחרת. לפני כחצי שנה, אחרי שהוא פתח בלוג בשם "בלתי נקרא" תחת השם "זיגמונד", התחלנו הוא ואני לדבר. מהר מאוד גלשנו לשיחה ארוכה, והוא אף הסכים להיפגש, לאחר שנתתי לו את מילתי, שלא לחשוף […]
קלישאה טובה והכח לקום..
לפעמים אני צריך להשתמש בקלישאה טובה, כדי לתאר את המצב בו אני נמצא. לפעמים אני מרחם קצת על המצב הזה, הבריאותי. זה שגורם לי לחשוש כל כך מהרבה דברים, כמו הטיול הזה שאני עכשיו חולק עם זוגתי. עם כל השמחה שבדבר – יש גם את החשש הזה, שאני לא אוכל ללכת הרבה, שלא "נספיק" לראות […]
הו, סלולר שלי
בשנותיו הראשונות של הסלולר הישראלי, אני הייתי מסרבני השימוש במכשירי הסלולר. איכשהו, לפני כ-10 שנים, נכנעתי גם אני, ונרשמתי לחברת "כתום". מאז אני איתם. לרוב – זה היה בסדר. לא היו תלונות. הם דפקו אותי, ואני חייכתי. פשוט לא היה לי כוח להתחיל לראות עד כמה דופקים אותי באמת. ואז הגיעו הפיטורים מ"כתום", כפי שכבר […]
חסרי אונים – חוקים מפלים
רציתי בהתחלה לכתוב פוסט מצחיק היום. אפילו אספתי קצת חומרים, שמתאימים לאופי הציניקני שלי. אבל יותר מדי דברים קרו היום, שלא ממש מאפשרים לי לצחוק. אני בעיקר מודאג כרגע. בשנתיים האחרונות, סבתא שלי הפכה למטופלת סיעודית, ובגלל שהיא לא רצתה עוד בזמנו לעבור לבית אבות, בגלל אהבתה לדירה הנהדרת שהיא חיה בה במרכז ת"א, החלטנו […]
