בירוקרטיה
פשיטת רגל (בהשכלה הגבוהה)
כבכל שנה, בימים האחרונים חוזרים הסטודנטים לשבות. כבר בתחילת יולי הודיעה הממשלה כי שכר הלימוד יעלה, וכי ההנחה השנתית שהושגה בעבר, לא תאושר השנה. בואו נקפוץ רגע 10 שנים לאחור: בשנת 1998, היתה לי את הזכות להיות חלק ממאבק הסטודנטים, שנאבק על שכר הלימוד הגבוה. בתוך קבוצה יחסית מצומצמת, נלחמנו אנו גם נגד חוסר הנגישות […]
שיעור בחשבון – תקנו אותי אם אני טועה
הנה עוד הוכחה לזה שאני אוהב מתמתיקה.. אני שוכב לי במיטה, קורא את "ישראל היום" בשעות אלה של הערב, ומתעכב על ידיעה על ישיבת הממשלה אתמול ועל הצעתו של חיים רמון בעניין "פינוי-פיצוי", או בשמה השני: "בואו נשלם פיצויים לפושעים שהשתלטו על שטחים לא להם, כדי שנוכל לעזור להם לקנות דירה בצפון תלאביב". רמון הציע […]
עבודת קודש
באיחור של יומיים, אמנם, אבל עדיף מאשר לעולם לא – הנה רשימה של שוקי גלילי, עיתונאי – 101 לינקים לכתבות חדשותיות (בלבד!) על "פועלו" של חולדאי להרס של תל אביב. למרות שאני כבר לא תושב העיר הזו במשך 3 השנים האחרונות (כמעט), אני חושב שמדובר בעבודת קודש ממש. לא משנה מי יבוא במקומו – חולדאי […]
נחשלות בתל אביב
רק ליתר ביטחון, למקרה שהתגובה שלי בבלוג של חולדאי לא "תאושר", הנה מה שכתבתי בתגובה לפוסט הזה של זיו תדהר, והמשך למה ששרון כתבה: "יש פה כמה נקודות, גם במאמר הזה וגם בתגובות, שהייתי רוצה להתייחס אליהן, כתושב תל אביב (פלורנטין) בעבר הלא כ"כ רחוק, וכאוהב תל אביב בכלל. הנקודות הראשונות מופנות דווקא על כותב […]
ירייה מהמותן ושאלות מפחידות
והיום, ילדים, בפינתינו "מי מצליח לירות מהמותן לכל הכיוונים בלי לפגוע", יש לנו אורחת: לצערינו, כרגע היא מתפקדת כח"כית במפלגת העבודה, ומשום מה, היא חושבת שיש לה כל מיני רעיונות גאוניים, שיעזרו לה להיבחר שוב. קבלו אותה: ח"כ נדיה חילו. כמה כיף שיש לנו נציגות כאלה בכנסת. נראה שהח"כית הנכבדה הצליחה ללמוד את המשחק הפוליטי […]
“האח הגדול” גדול מאוד
עוד סיבה לא להתחבר לרשתות חברתיות סטייל בוק פייס: בידיעות התפרסמה היום ידיעה, לפיה מתברר שאם אתם רוצים ויזה לארה"ב, כדאי מאוד שתוודאו טוב טוב מהם הפרטים שכתבתם בכרטיס שלכם, כי בשגרירות ארה"ב צופים עליכם ומאמתים כל פרט ופרט לפני מתן ויזה. אם אתם "בין עבודות", או שהכתובת שלכם השתנתה לאחרונה – יש מצב שתישארו […]
חינוך באנגלית במדינת היהודים
בעקבות פוסט קצר של מודי, שבעצם הפנה אל הבלוג של ערן, דן בשאלה מסוימת, שעלתה בעקבות הכתבה הזאת. בעקבות הפוסט הזה של ערן, אני מרגיש, גם אם באיחור קל, שאני צריך להסביר את העמדה המסוימת שלי בנושא, כמי שהחינוך בוער בעצמותיו. לחסרי הסבלנות שביניכם, הנה תקציר במשפט אחד: הטכניון עומד לשנות את המסלול שלו במנהל […]
עוד על אופטימיות וסימני שאלה (פוסט המשך)
בפוסט הקודם, שנכתב לפני כמה ימים, העליתי את הסיפור ההזוי שקרה לי בימים האחרונים, לגבי תופעת לוואי הידועה ביותר של תרופת הליפיטור, ושל כל משפחת התרופות הזו (הסימבסטאטין), שהיא כאבי שרירים: במשך השנתיים האחרונות, ועד לפני שבוע בדיוק, אף רופא לא הזכיר את תופעת הלוואי הזו באוזניי, וגם אני לא בדקתי את העלון לרופא. בעקבות […]
