חינוך באנגלית במדינת היהודים

בעקבות פוסט קצר של מודי, שבעצם הפנה אל הבלוג של ערן, דן בשאלה מסוימת, שעלתה בעקבות הכתבה הזאת.
בעקבות הפוסט הזה של ערן, אני מרגיש, גם אם באיחור קל, שאני צריך להסביר את העמדה המסוימת שלי בנושא, כמי שהחינוך בוער בעצמותיו.
לחסרי הסבלנות שביניכם, הנה תקציר במשפט אחד:

ערן טוען בפוסט שלו, שמטעמים אידיאולוגיים והיסטוריים (שנראים לי גם קצת פוליטיים), הטכניון צריך לדבוק בשפה העברית הייחודית, דווקא בגלל שמדובר ב"מוסד שבו התחולל לפני כמעט מאה שנה מאבק לשינוי שפת הלימוד מגרמנית לעברית". זה אמנם נשמע כמו טיעון מנצח, אבל לצערי, הוא בעיקר בא להנציח מצב בעייתי וגחמה רומנטית ותו לא.
אין ספק, שזה שיש לנו שפה מיוחדת משלנו, נותן לנו ייחוד מסוים מכל העמים. ויחד עם זאת – אתה עדיין יכול ללכת ברחובותיה של ברוקלין, ולשמוע יידיש (שפה שמקורה מגרמנית), ולא את "שפת הקודש". קשה לי להבין, איך ערן רואה את ערכה של העברית, בכל מה שקשור ללימוד בשפה האנגלית, בעיקר כאשר הגלובליזציה, היא-היא זו שמכתיבה את עולם העסקים, בעיקר ב"תפוצות", ואי אפשר להתעלם מהעובדה, שכל תהליכי הסחר הבנ"ל מתבצעים היום באנגלית, ולא באף שפה אחרת.

ערן גם מעלה את הטיעון הבא:

קל מאוד ליפול למלכודת הדמגוגית הזו, ואני חושש שערן נפל הישר לתוכה. באותה מידה בדיוק, אני יכול להשתמש באנלוגיה אחרת, לפיה כל מי שמעשן – הדרך שלו לסמים קשים היא קלה מאוד. נכון שעדיף בכלל לא לעשן, אבל לעשות הכללה כזו באנלוגיה כל כך דמגוגית, זה פשוט חוטא לאמת. חוצמזה, גם את האנלוגיה הזו שמעתי אינספור פעמים, ומשום מה – הרבה מן המעשנים אינם נוגעים בסמים קשים, כל ימי חייהם, ואף לא בקלים שביניהם.

מכאן, ערן לוקח אותנו לטיעול הבא, ובדרך קצת מעוות את דבריו של פרופ' בועז גולני, הדיקן של הפקולטה להנדסת תעו"נ: גולני טוען שהטכניון מנסה להעמיד את בוגריו בעמדה נוחה יותר בהתמודדות בעולם העסקים הגלובלי, ואילו ערן מסיק מזה ש:

קשה לי קצת לקבל את הטענה הזו. כדובר אנגלית, כשלמדתי לתואר ראשון, ראיתי לא מעט סטודנטים, רובם בוגרי מגמות ריאליות בתיכונים בעלי שם, שהגיעו עם רמת אנגלית נמוכה ביותר. אצל חלקם היא היתה אפילו מזעזעת. ואני לא מדבר רק על המבטא, אלא על אוצר המלים הבסיסי ביותר! הם עברו איזה קורס וחצי של אנגלית באוניברסיטה ברמה נמוכה למדי, מה שבהחלט לא פתר מאומה. מה שהיה חסר להם באמת ובעיקר, היתה התנהלות יומיומית באנגלית. אם היו מכריחים אותם להתנהל באופן יומיומי בשפה זרה, ולא רק ללכת לתוכנות תירגום או למתרגמים בתשלום, כדי לכתוב את העבודות באנגלית – אזי הסיכוי שלהם אחר כך להתקבל לעבודה נחשקת היה גדל עשרות מונים. מה שערן מעלה, מבחינתי, הוא תירוץ להשתמטות בצורה הנוחה ביותר מרמת הלימודים, שמחייבת חשיבה ברמה גבוהה יותר. ד"א, אותו דבר יש לי לומר למרצים: מרצה שלא מסוגל להעביר הרצאה או מצגת שלמה בניהול באנגלית, לא צריך להיות מרצה בתחום הזה.

שאר השיקולים של הטכניון, כלכליים או אחרים לא ממש מעניינים אותי, אם לומר את האמת. מה שחשוב מבחינתי, הוא שסטודנטים ישראליים אכן יהיו מוכנים בצורה הטובה ביותר לעבודה מול גורמים זרים. זו גם אחת הסיבות, למשל – שהלכתי ללמוד סינית בזמנו. אני חושב שהלימוד בבתי הספר היסודיים או בתיכונים בלבד, הוא מאוד לא מספק, וזה באמת בלשון המעטה. כדי ללמוד שפה זרה, לא מספיק לקרוא ולכתוב בה, אלא חשוב להתנהל בה באופן רציף ולאורך תקופה ארוכה. מאחר ומערכת החינוך שלנו לא ממש מאפשרת או מעודדת מצב כזה (וחבל שכך) – אני מניח שאני שמח שהטכניון הרים את הכפפה הזו, ומאלץ את הסטודנטים שלו לצאת עם כלי חשוב ביותר לעולם העסקים.

ועוד משהו לסיום: אחת הסיבות ש"המוח היהודי" המפורסם מצליח כל כך, היא היכולת שלו להסתגל למצבים חדשים. עולם ההיי טק הוא רק דוגמא אחת לזה. הגלובליזציה היא בדיוק מצב כזה, ואי אפשר להתעלם מכך. ולא שלא ניסינו – אנחנו מתרגמים ספרי לימוד וספרי קריאה רבים לעברית, על מנת שלא להתמודד עם יכולות שאנחנו צריכים לרכוש. המצב שנוצר, הוא של אנשים שמתעצלים. הם יקיפו את העולם ב-80 יום בכדור פורח כדי לקרוא את "המהדורה העברית", לפני שהם יקראו את המקור באנגלית. אנחנו התרגלנו ל"חיים הטובים" בעניין הזה, וחבל. אם יש משהו שאני שמח בגללו היום, זו העובדה שסבי, שדיבר באופן שוטף 11 שפות, לימד אותי אנגלית עוד לפני שהוא לימד אותי עברית (ואני מתרגל את האנגלית שלי על בסיס יומי עד היום, וכמעט בכל מבטא אפשרי). אז נכון – את הבלוג הזה אני כותב בעברית מטעמי נוחות בלבד, ואת רוב הספרים בשעות הפנאי אני גם קורא בעברית, למרות שאנגלית מעולם לא הרתיעה אותי, ויש לי גם כמות ספרים נכבדה בשפת "המקור". אבל ברגע שמדובר בעתיד שלנו, דווקא בגלל שאנחנו "ישראל, הצעירה ובעלת הזהות המבולבלת" – דווקא בגלל זה העתיד שלנו כל כך תלוי על בלימה, שאנחנו צריכים להראות תנאי הסתגלות טובים יותר. כשנגיע למצב שבו נוכל להרשות לעצמינו להתחרות במדינות כמו סין או גרמניה – נדבר אז. כרגע, הכלכלה שלנו והעתיד שלנו לא יכולים להרשות לנו משחק גורלי שכזה.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

7 תגובות לפוסט “חינוך באנגלית במדינת היהודים”

post_author." -->\n"; ?>
  1. דרומי הגיב:

    השאלה היא האם התפקיד של הטכניון – או כל מוסד אקדמי אחר – הוא תפקיד השכלתי-אינסטרומנטלי גרידא, או שיש לו גם תפקידים אחרים.
    אם המטרה של הטכניון היא אך ורק להכשיר את המומחים הטובים ביותר בתחומם, יכול להיות (אם כי בכלל לא בטוח) שהכשרה באנגלית תעשה את העבודה. אם, לעומת זאת, יש לו גם תפקידים אחרים – הוא יכול גם לפעול לשימור התרבות הישראלית (בדגש על שפה במקרה זה). לשאלה הזו אין תשובה מוחלטת, כמובן. כל אחד יכול לחשוב משהו אחר. אבל אני לא רואה סיבה להגביל את תפקידיו של מוסד שמתוקצב על ידי המדינה בצורה כזו. אם הטכניון עושה צעדים רבי-משמעות בתחום התרבות, אפשר להגביל אותו בתחום הזה.

    ועכשיו לשאלה העניינית – האם לימודים באנגלית זה דבר רע או טוב. אתה מתייחס לגלובליזציה כאל נתון – כל העולם מדבר אנגלית, וכדאי שנתאים את עצמנו. בפועל, למה שקבוצות שונות עושות יש השפעה על האופן שבו הן חוות את הגלובליזציה – אפשר לשמר את התרבות הישראלית, בלי ליצור אומה מבודדת. אנשים שיודעים אנגלית על בוריה, אבל שפת היום-יום שלהם היא עברית. אם שפת היום-יום תהפוך להיות אנגלית, התרבות הישראלית תדעך מהר מאוד. הלימודים באנגלית בטכניון הם צעד בכיוון הזה.

  2. מודי הגיב:

    בנוסף למה שדרומי אמר, אני לא בטוח שלימודים באנגלית, חשהמרצים הם ישראלים, ילמד אנגלית נכונה, או שעדיף להתרכז בשפה ולא בחומר הלימודי עצמו.

    צריך לתגבר לימודי אנגלית, וששפה ברמה גבוהה תהיה מקצוע חובה, אבל אתה מציע ערבוב מין שאינו במינו. האנגלית שלי מצוינת, כמו שאתה יודע, ובכל זאת ספר באנגלית ייקח לי פי 4 זמן לקרוא, ואבין ממנו פחות.

  3. גיא הגיב:

    נכון, מודי.
    גם אצלי – קריאת ספרים באנגלית לוקחת לי יותר זמן, על אף שמדובר בשפה שאני דובר אותה באופן שוטף (והייתי רוצה לחשוב שגם ברמה גבוהה מאוד). יחד עם זאת, את הידע והיכולת הזו, אני חייב בעיקר לאותו סבא, שהחליט שאת שנותיי הראשונות אני אנהל באנגלית. זה לא הוריד במאום את יכולתי להתבטא בעברית, או את היכולת שלי להתערות בתרבות הישראלית (חוץ מבכמה חלקים שאני באמת מעדיף שלא להתערות בהם),

    נדב, אני מבין את החשש שלך, אבל אני לא חושב שלימוד מקצוע מסוים באנגלית, שכל כך תלוי בעולם הכלכלי הגלובלי, יגרום לבעיית דעיכה בתרבות הישראלית. להיפך – אני חושב שיש תארים שצריכים להלמד רק בשםה הזו, בגלל חשיבות ההתערות שלהם דווקא במקומות אחרים בעולם, שאינם ישראל.
    קח למשל, את השפה הסינית (ולא רק בגלל שאני הקדשתי לא מעט זמן ללימוד מנדרינית). יותר ויותר סטודנטים מערביים משקיעים זמן בלימוד השפה, גם באופן מקצועי, על מנת ליצור קשרים עם התרבות המזרח אסייאתית. אנחנו, כרגיל – טומנים את הראש, ומקווים שיבוא לעזרתינו איזה מישהו מבחוץ, ויראה לנו את הדרך הבטוחה לעשות שם עסקים.
    לעומת זאת, יש מכללות בארץ (רופין, למשל), שמכניסות קורסים מיוחדים המלמדים איך לעשות עסקים עם סין. כרגע מדובר בהעשרה בלבד, אבל עדיין – זו התחלה. נכון להיום, אנחנו די מתעלמים מהמצב הגלובלי. עברית היא שפה נהדרת. אני לא אפסיק לקרוא בה. ויחד עם זאת – אנגלית ומנדרינית הן השפות שבהן כדאי מאוד להתחיל ללמוד מנהל עסקים. הטכניון עושה דבר מעולה מבחינתי. חבל, כמו שציינת, שהמרצים הם ישראלים, אבל אם הם כאלה שבפועל מתנהלים מול העולם באנגלית כדרך קבע – אני לא רואה סיבה אמיתית לכך שהם לא יוכלו ללמד בטכניון.
    הטכניון בסה"כ עושה דבר חיובי למדי – הוא מעלה את רף הכניסה לתואר שמצריך שימוש יומיומי בשפה זרה. במקום לבוא ולצעוק על דעיכת התרבות העברית, ובאמת להשקיע בתרבות הזו, אנחנו יורים לעצמינו ברגל בכך שאנחנו מוכנים להסתפק בבינוניות.

  4. Danielle הגיב:

    סליחה, אבל לא. בל' רבתי. מכמה סיבות.

    הראשונה: מרכז אקדמי הממומן על ידי המדינה יתכבד נא וילמד בשפת המדינה. אצלנו מדובר בעברית וערבית. אם לא רוצים ללמד בעברית, אפשר בהחלט ללמד בערבית, ותאמין לי ששוק העסקים הערבי העולמי לא קטן בכלל. מעבר לזאת, שיתופי פעולה עסקיים עם ארצות ערביות הרבה יותר אפשרי כיום, ויכול רק לתרום למצבנו הפוליטי והאזורי, אם בכלל.

    שנית: בוא נהיה ריאלים לרגע. כמה סטודנטים אתה חושב גם יתקבלו ללימודים? התכנית הזו תיפול מהסיבה הפשוטה שאנגלית עסקית אינה אנגלית מדוברת ואינה אנגלית לספרות. מדובר בשפה טכנית לעילא ולעילא, שאותה צריך ללמוד מן היסוד. מי שלא יכול להתבטא כבר עכשיו באנגלית בסיסית, נראה לך שישכיל להתמחות תוך 3-4 שנים של תואר בשפה חדשה? ועוד תוך כדי לימוד של תחום חדש ומקצועי? יפה לך. לימודי שפה מתחילים בגן או בכיתות הנמוכות. לימוד של שפה חדשה בגיל מבוגר כרוכה בקשיים, מצריכה צורת לימוד שונה, ולא יעזור, השפה שנרכשה לעולם לא תהיה שוטפת כמו שפה שנלמדה בגיל צעיר.

    שלישית: זה לא רק השפה. כדי להיות איש עסקים בינלאומי מצליח צריך גם להכיר את התרבות מולה עובדים, את ההסטוריה שלה, את ההקשרים העסקיים, התרבותיים, הלשוניים והאנושיים שלה. לימודי שפה בלבד לא עושים את זה. זה שאתה דובר סינית לא אומר שהסינים לא יסבנו אותך מפה ועד להודעה חזרה (וחזרה). גם אחרי שתראה בקיאות במנהגים שלהם, ותעבוד איתם הרבה שנים הם יראו בך זר. יש לי אבא שעוסק בזירה הבינלאומית, ואני מכירה כמה מהשותפים העסקיים האירופיים שלו. אני יכולה לומר לך מניסיון אישי שחלק גדול מאד מהעסקות נופלות בגלל שפה, אלא בגלל חוסר ידע והבנה של התרבות השניה. ההסתגלות הכי טובה שלנו תהיה ללמוד כמה שיותר את היריב – לא רק את השפה, אלא גם את התרבות, הרקע, המנהגים ודרכי ההתנהלות האנושיים. או בקיצור – להבין שיש זולת בעולם, ולכבד אותו. ואת זה, יקירי, מתחילים בגן הילדים. לא באוניברסיטה.

    זו לא השפה שחשובה בעסקים, זה האדם שעומד מולך. ואם אתה לא יכול להתיחס אליו כאל אדם, גם ביזנס לא יצא לך מזה.

  5. Danielle הגיב:

    גיא – צריך לתקן – בסיבה השלישית צריך להיות "רוב העסקאות נופלות…" (צריך למחוק את ה"לא" שם). תודה

  6. גיא הגיב:

    לבקשתך – תוקן…

  7. ג'ירפה הגיב:

    בעיה.

    אני זוכר שהעיפו את המורה לאנגלית שלי כיון שלא היה דובר עברית, והתלמידים המסכנים היו צריכים לדבר איתו אנגלית.
    אבל מה לעשות אצלו למדתי איגליש ולא אנגליגיישן.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות