שופרי המשטר
הפמיניזם הרדיקלי – חלק ב'
המשך מאתמול. חלק שני: הנה עוד אנקדוטה קטנה: אחד הסיפורים האחרונים שעומדים בעין הסערה בארה"ב, הוא מותו הטרגי של גארי קולמן, שנודע בעיקר כשחקן ב"על טעם ועל ריח" (אם לא נולדתם לפני שנות ה-80, עזבו – אתם גם ככה בטח לא שמעתם עליה), ונותק במהירות ממכונות ההחייאה ע"י אישתו, לאחר אירוע מוחי, שנגרם מנפילה בחדר […]
הפמיניזם הרדיקלי – חלק א'
דיסקליימר: אני חושב שניתן להגדיר אותי כפמיניסט, אך מאוד לא רדיקלי. ליתר דיוק, אני רואה עצמי כפמיניסט ליברלי (עם נטיות סוציאליסטיות, פה ושם). אני מאמין בשיוויון זכויות מלא לשני המינים, אני מאמין שבנושאי השכר לנשים יש קייס רציני מאוד, ולא רק בכך. יש אפליה ידועה לרעה בנושאים מסוימים אחרים. עם זאת, אני לא מאמין במלחמות […]
כוחה של משטרה בישראל
אני רוצה לראות פה הרמת ידיים, חברים: מי חושב שמשטרת ישראל תמיד אומר את האמת ולעולם לא משקרת? טוב, עזבו – אם הרמתם ידיים, בכל מקרה אני לא רוצה לראות אותן, אז טוב שאני יושב מהצד הזה של הצג, ולא לידכם. בעבר כבר היו לי כל מיני היתקלויות אישיות עם כוחה של המשטרה לזרוע שקרים, […]
חכמים על חלשים
הנה המדינה הנפלאה שלנו – פועלת שוב "למען" אזרחיה. והפעם – המשטרה ומשרד הבריאות סוגרים את תחנת חלוקת קנאביס הרפואי בצפון. ועל מי הם פועלים? שוב על החלשים – אלה שלא יכולים לצעוק. אלה שזקוקים למריחואנה הרפואית מתוך צורך, לא מתוך איזו גחמה או סחר. אחרי מה שקרה לפני חצי שנה, כשהמשטרה עקרה שתילים של […]
אולי לא מאוחר מדי
אני מעוניין לחלוק עימכם מייל שקיבלתי לפני כמה ימים לתיבה שלי. המילים בו הן חריפות מאוד, חלקן אף מתלהמות. לצערי, רוב רובו של מה שנכתב שם הוא אמת לאמיתה, וזה כואב – כמו רוב האמיתות במדינה הזו. אני אתן הפעם למילים הללו לדבר בעד עצמן, בעיקר כי אני לא חושב שהן זקוקות לפרשנות שלי: אני […]
הבית שלנו, הבית שלהם
אני לא כותב מספיק על הנושא הזה. ממש לא מספיק. אבל זה נוגע בי, ונוגע בכולנו – כעם, כאינדיבידואלים, כבני אדם, כבעלי לב: מדינת ישראל ה"רשמית" ממשיכה לבעוט בעובדים הזרים שמגיעים לכאן. בראשה, עומד כמובן, שר הפנים ה"נאור" אלי ישי. האיש עושה קריירה מלבעוט בהם למדינות מוצאם. הוא אפילו הרים קמפיין לאחרונה, שמאשים אותם ב"חטיפת" […]
עם הפנים לאזרח
אחרי התאונה שהיתה לנו בחמישי בערב, הלכנו הבוקר למשטרת ראשל"צ לדווח. משטרת ראשל"צ עברה במהלך השנה האחרונה לבניין חדש ומפואר בדרך ז'בוטינסקי. הכל שם מאוד נקי, מסודר – רק דבר אחד שכחו – את האזרח. אם יש לכם רכב – עדיף שלא תתקרבו לתחנה הזו בינתיים – אין ממש איפה לחנות, אלא אם כן אתם […]
עד הפרשה הבאה..
אתמול חגגנו, אישתי ואני, שנתיים להכרות בינינו, ושנה אחת ליום שבו הצעתי לה נישואים. את רוב החגיגות עשינו בצורת יום מנוחה בבית, וטוב שכך. היה שבוע ארוך וקשה, וטוב שהוא נגמר. אבל בערב, יצאנו לראות את הכלבלב המתוק שלנו, צ'יפי, ששוכן כבדרך קבע אצל הוריה של אישתי, באלפי מנשה. כמובן שהמתוקון קיבל אותנו בריצות אמוק […]
