ביקורת סרט: מסע אל בטן האדמה (3D)

יום שישי בערב, לפני שכל עם ישראל מתחיל לנהור אל העיר הגדולה, זוגתי ואני מחליטים ללכת לסרט. רצינו בהתחלה לראות את "אל תתעסקו עם הזוהאן", אבל נראה שלא תהיה ברירה אלא לראות אותו ב-DVD, לכשייצא, או להוריד אותו בקרוב באתר הטורנטים הקרוב למקום מגורינו. הסיבה: הוא כבר לא מציג בשעות נורמליות באיזור המרכז. המון סרטים "נפלו" עלינו הקיץ, והם עפים מהקולנוע בקצב מסחרר. הקומדיה של אדי מרפי, "תכירו את דייב", למשל, לא שרדה אפילו 3 שבועות מהרגע שבו היא נחתה אצלינו. היא מוקרנת עכשיו רק בבתי קולנוע זניחים ב-17:00 אחה"צ ובימים מסוימים מאוד באמצע השבוע…
מזל שלנו, אני מניח, ש"מסע אל בטן האדמה" כן מצליח לעורר עניין. הוא עדיין מציג ב"יס פלאנט" בקניון איילון ברמת גן, שבו היתרון הגדול הוא בזה שהסרט מוצג ב-3D, עם אותם משקפיים חביבים.
"מסע אל בטן האדמה" הוא סרט המבוסס על ספרו הנודע של ז'ול וורן. בחיפוש אחר גורלו של אחיו הנעדר, יוצא מדען ביחד עם אחיינו ומדריך ההרים לחפשו. להפתעתם הם מגלים במרכז כדור הארץ, עולם אבוד, פנטסטי ומסוכן. עד כאן התיאור הקצר והלא כל כך קולע של האתרים IMDB ו-Seret. כבר קראתי תיאורים טובים ממנו, אבל אני מניח שהוא יכול להתאים לחצי מסרטי ההרפתקאות שיצאו הקיץ.. 😉

ועכשיו לתיאור שלי:
החלק הראשון של התיאור נכון: יש מדען (ברנדן פרייז'ר – שאני לא מבין איך לא נמאס לא לשחק בסרטי המומיה, ועוד פעמיים באותו הקיץ), אח שלו נעלם אי שם לפני כמה שנים. בנו של האח האובד (ג'וש האצ'רסון האלמוני) מגיע לחופשה קצרה עם דודו, ולגמרי במקרה, כמובן, הם עולים על נקודה מסוימת שפעם שכחו לחפש בה את האח/אבא היקר. הנקודה הזו נמצאת באיסלנד.
כאן, כמובן, קורה משהו טיפ'לה שונה, שאפשר רק לתאר אותו כשגיאה תמימה בתיאור הסרט של האתרים: לא מדובר במדריך הרים, אלא במדריכה. ולא סתם במדריכה, אלא בבחורה חמודה ביותר, איסלנדית אדמונית-בלונדינית אמיתית (כן, כן!) העונה לשם אניטה ברים. זה קצת משנה את האופן שבה אתם מסתכלים על הסרט, נכון..? אז תחשבו שוב, כי העלמה ברים החמודה, יוצרת מין אינדיאנה ג'ונס חביבה ממין נקבה, והרבה בזכותה כל העלילה הזו מתקדמת כראוי, ועם לא מעט הומור. ד"א, מתברר שעד היום גם היא היתה די אלמונית, אבל היא מתוכננת גם לתפקיד ראשי ב-StoryTeller שמתוכנן לצאת מתישהו ב-2009. אחרי ההופעה שלה היום – אני בעד.

ועכשיו להמשך העלילה. לא לדאוג, אין ממש ספוילרים:
מלבד כמה קטעים קטנטנים, שלא מתיישבים עם המציאות ההיסטורית או הפיסיקלית של כדוה"א, הסרט הוא באמת הנאה צרופה. ה-CG נהדר, מושקע (למרות שלפעמים קצת חוזר על עצמו), הדמויות ממש נחמדות ומרעננות (ככה זה כשעוד לא ראיתי את המומיה 3), ובאופן כללי – הסרט מצליח לשמור על אותנטיות מצד אחד, בלי להרוס את הספר (למי שקרא) מצד שני. זהו סרט לכל המשפחה, וגם אם זה אומר שהיו לא מעט ילדים קטנים ורעשנים שהוריהם השאירו אותם לבד באולם ויצאו, אנחנו עדיין הצלחנו להנות. מה גם שלא היו יותר מדי פרסומות, לשמחתי.
זוגתי אמרה גם שהיא זיהתה כמה ציטטות מוסיקליות בפסקול הסרט, מתוך יצירות קלאסיות. קטונתי. אבל זה תרם עוד יותר להנאה שלה, ומי אני שאתלונן.

עוד משהו קטן: אני לא יודע אם זה הסרט הזה ספציפית, או שהמחירים עלו באופן כללי, אבל המחיר ב"יס פלאנט" היה 40 ש"ח לכרטיס. לידיעת הימאים.

ציון של קופי השבת לסרט: 9.

כת או דת?

ובמעבר חד מהפוסט הקודם: למה אתם מקשרים את המשפטים הבאים?
"את השבתות שלי ביליתי בתפילות אקסטטיות ארוכות, ואת יתר ימות השבוע הקדשתי לפעילויות מסיונריות אגרסיביות ואירועים פנימיים של הקהילה…"
"נחשף לפניי עולם משיחי-רוחני שבסיסו קהילה סגורה ומחבקת, לעתים ממגנטת, המהווה בית חם ומגונן, ללא מעט אנשים שהתקשו למצוא את מקומם בחברה הישראלית…"
"את חמלת הקהילה לא ניתן להפריד ממטרתה: הפצת אמונתה, בכל תנאי, בקרב כמה שיותר אנשים."
"… כולם שרים בריכוז, באקסטזה דתית, באמונה יוקדת…"
"אם אתה חבר… יומך מלא. תפילות ארוכות, מפגשים אל תוך הלילה, שירי 'הלל' משותפים… אפילו את השידוכים נוהגים החברים לעשות בינם לבין עצמם…"
"מאמין נוסף… לא מגיע באופן קבוע לקהילה בגלל 'המלחמות עם השטן'… "אני נלחם בשטן שאומר לי לא לבוא"…"

אני מקשר אותם בדרך כלל למחזירים בתשובה בחברה החרדית.

אלא מה? כל המשפטים הנ"ל הופיעו אתמול בכתבת ענק במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, תחת הכותרת: "תחקיר: הצופן המשיחי". ה"תחקיר" הזה, שלח עיתונאית צעירה למשימת התחזות, על מנת להצטרף לקבוצת "היהודים המשיחיים", המשלבת את התנ"ך עם אמונה בישו. למי שלא זוכר, במאי האחרון החבר'ה האלה עלו לכותרות בעיקר בזכות סגן ראש המועצה המקומית אור יהודה, איש חרדי מטומטם שהחליט לאסוף את כל ספרי הברית החדשה שחולקו אצלו ביישוב, ולשרוף אותם בכיכר העיר. כבר חשבתי לתומי, שאחרי מעשה הזוועה הזה, מישהו יקום ויתנצל על העוול שנעשה לקבוצה הלא מזיקה הזאת, אבל במקום זה, רק מוקיעים אותם יותר ויותר, ומבדלים אותם תחת המושג "כת" (ד"א, מיותר לציין שסגן ראש המועצה עוד מכהן בתפקידו, וממש לא ברור לי איך במדינה שלנו, דווקא במדינה שלנו, דבר כזה יכול לקרות). ממש קל להתמודד עם קבוצת היהודים המשיחיים בתור "כת", כי ככה אפשר להתנהג אליהם כאל קבוצה שונה, כאל "עוף מוזר", כאל משהו שניתן להוקיע אותו ולהוציא אותו אל מחוץ לחוק.

מה שמדהים זה, שבאף מקום לאורך ה"תחקיר" הזה, ה"כת" הזו לא הושוותה ל"כת" החרדית. כאילו כל מה שמספרים לנו במשפטים שציינתי למעלה, לא מתאפשרים בחסות החוק המגוחך, שבו עושים איפה ואיפה בין יהודים חרדים ליהודים שמאמינים בישו (שגם הוא, כמובן, היה יהודי). בשום מקום, לא צוין, ד"א, אם הכתבת המסתערת, תחיה ברק, היא דתיה שחרדה לעולמה, ומהי אמונתה הדתית. האם יש אינטרס מובהק יותר לכתיבת התחקיר הזה, מאשר "הרחקת ילדינו מהאיום" הזה?

הגדילה לעשות דנית קרן, מנכ"לית "המרכז הישראלי לנפגעי כתות", כשאמרה: "אנשי הקהילה מעידים על עצמם שהם 'היהודים האמיתיים'… אלמנט נחמדות היתר ושימוש במניפולציות שונות נועדו להביא אנשים לאמונה… חל איסור בקרב חברי הקהילה ללמוד חומר הכופר באמונה… בשעה שהומוסקסואליות נחשבת מחלה חמורה שיש להירפא ממנה".
ושוב, אני שואל – במה כל זה שונה ממה שעושים המחזירים בתשובה?? מה ההבדל בין רב ל"רועה העדה"? למה השנאה לכל מה ששונה כל כך מפתיעה את הכותבת?

ההבדל הוא אחד ויחיד – לחרדים מותר לעשות את זה בגלל לובי חזק, ובחסות החוק. ליהודים המשיחיים יש חוק מיוחד. מדינה מטומטמת. בקרוב האינקוויזיציה.

הפורנו באינטרנט מנצח

ככה זה נראה לפחות. העיתון "פלייבוי", שאני מניח שאני לא צריך להסביר לקוראיי על תוכנו ועל מטרתו, עבר מרווח להפסד, לפחות ככה דיווח "כלכליסט" שלשום.

מה שעניין אותי במיוחד בכתבה הזו, היא עניין האאוט-סורסינג שמנסים שם בחברה, בנסיון להעלות את ההכנסות (ואני יודע.. יש מי שיעשו מהמשפט הזה לבד מטעמים). ואני חושב לעצמי.. אאוט-סורסינג? בעולם הפורנו? איך זה בדיוק אמור לעבוד? חברות "בנות"? "מיזוגים"? האם יש כבר מי שמדברים שם על חברות "כוח-אדם" וקליטת עובדים חדשים?

סתם.. קצת חומר למחשבה לסוף השבוע שלכם… 🙂

[וד"א, חבר'ה – תמשיכו ככה! נראה להם מה זה לגבות את המחירים המטורפים האלה על חתיכת נייר מתקמט! אופס.. ]

כל מילה בסלע

בעזרתה החדשה של המדפסת-מכונת צילום-סורק המשולבת החדש שקניתי היום ובעזרת תוכנת OCR לא רעה בכלל, מתאפשר עכשיו להעלות כל מיני דברים נוספים לבלוג, בלי להתאמץ יותר מדי. אחד הדברים שקפצו לי לעין בזמן האחרון, הוא טור חד פעמי של פרופ' רון נעמן, פרופסור במחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן ויו"ר הוועדת המקצוע לכימיה במשרד החינוך. הטור הזה התפרסם ב"גלובס" לפני שבוע, אבל רק אתמול ראיתי אותו, כמעט במקרה. כמו שמרמזת הכותרת של הפוסט הזה, אני חושב שהאיש מבטא את דעתי בצורה טובה מאוד, ולכן חשבתי לצטט את הטור הזה, בלי לגעת בו (אני רק מקווה שמערכת "גלובס" תהיה נדיבה מספיק בכדי להימנע מתביעה..):

"לאחרונה התפרסם סקר דעת קהל בו נשאלו אזרחים אילו מהאיומים מדאיגים אותם בימים אלה. האיומים שהוזכרו הם: ההתחמשות האיראנית, המצב הכלכלי והמתיחות הביטחונית בצפון. למרבה הפלא, האיום היחידי שיבוא עלינו בוודאות מוחלטת לא הוזכר כלל בסקר. הכוונה למחסור חמור בבעלי השכלה טכנית ומדעית: מהנדסים, רופאים ומורים. מחסור זה יגרום למשבר כלכלי עקב אי פיתוח תעשיה מתקדמת, לקריסת מערכת הבריאות והתפרקות מערכת החינוך.
‏מדינת ישראל זכתה לעלייה גדולה ממדינות בריה"מ לשעבר, שהביאה לכאן בעלי השכלה גבוהה, שמהווים מרכיב חשוב בהצלחה הכלכלית של השנים האחרונות. מדינת ישראל זכתה מן ההפקר: ללא השקעה בהכשרה קיבלנו אנשי מקצוע שתרמו לקפיצת מדרגה ביכולת הטכנולוגית שלנו. היום, חלק מאותם עולים פורש לגמלאות. מספר הפורשים ילך ויגדל בשנים הקרובות. כיוון שלא נוצלו "שבע השנים הטובות" על מנת להכשיר מספיק בעלי השכלה טכנית ומדעית, נמצא את עצמנו בקרוב סובלים ממחסור אדיר. אנו מכשירים כיום רק 80% ‏ממספר המהנדסים היוצאים לגמלאות כל שנה. יותר ממחצית מורי המדעים והמתמטיקה גילם מעל חמישים שנה. המצב חמור אף יותר בתחום הבריאות.
‏השאלה היא כמובן מה צריך לשנות על מנת למנוע את המשבר או לפחות לצמצמו. התשובה פשוטה. המחסור כולו נובע מכך שאין מספיק בוגרי תיכון שהכשרתם מספקת על מנת להתקבל ללימודי הנדסה ומדע. בחלק מבתי הספר התיכוניים לא מלמדים את כל תחומי המדע, ביולוגיה, כימיה ופיסיקה וחסרים מורים מעולים בכל התחומים. ללא שינוי יסודי במשאבים הניתנים להוראת המדעים בבתי הספר לא נוכל לעמוד בדרישת כוח האדם של כלכלה מודרנית.
‏כשמדובר במשאבים למערכת החינוך, הכוונה לגיוס מורים צעירים בלי רצון ויכולת. צעירים אלו יכנסו למערכת רק אם שכרם יהיה ראוי. כדי להופכו לכזה חייב לחול שינוי מהותי בשכר המורים. כמו כן יש להוסיף שעות לימוד במקצועות המדעיים ולהקים כיתות ומעבדות שיתאימו לצרכים. במקביל, יש לקיים תכניות שמטרתן להגדיל תוך זמן קצר את מספר בוגרי התיכון המסיימים לימודי מדע ומתמטיקה מוגברים. תכניות כאלו קיימות ומצליחות, אולם היקפן קטן בגלל מחסור תקציבי.
‏יש שיטענו כי מהלך כזה, הדרוש לטענתי, מחייב מיליארדים רבים של שקלים ו"מאין ניקח?" קשה לענות על השאלה במאמר וללא נבירה בספרי התקציב. אבל ברור לכל בר-דעת שמדינה המשגרת לוויינים, קונה נשק במיליארדים ומחזיקה בצבא גדול, מדינה כזו חייבת למצוא את המיליארדים הנחוצים לחינוך. ללא כוח אדם מדעי וטכנולוגי גם ביטחוננו ייפגם. לכן ,אפילו מהראיה הצרה של נושא הביטחון, ברור שהשקעה בחינוך היא הכרח מיידי.
‏מוזר שלמרות שהעוברות שהוצגו כאן גלויות וידועות, ולמרות שברור שאנו עומדים בפני משבר בעל השלכות אדירות על עצם קיומנו כמדינה מודרנית, למרות כל זאת, לא מוקדשת לנושא תשומת לב ציבורית ואיננו שומעים על דיוני ממשלה או "התייעצות שרים" שמטרתן לפתור את הבעיה.
‏כיוון שהנושא אינו "פוליטי" או "מפלגתי", חשוב שאנשי ציבור, אנשי עסקים ומחנכים יקימו קול צעקה עכשיו, לפני שנעמוד בפני שוקת שבורה. "

כאמור, כל מילה בסלע, וכל המוסיף גורע.

קצת על כותרות ופרשנויות

אני עדיין לא יודע אם זו תחילתה של מסורת, אבל עיתונים כמו זה שהגיעו אליי הבוקר ("ישראל היום" ) עם כותרות כאלה, העלו בי את רמת הציניות לגבהים חדשים. חשבתי לחלוק איתכם כמה מחשבות בעניינים החשובים של היום. נתחיל מהארץ ומהאיזור:

לבני: "לא נשלים עם הברחות הנשק מסוריה ללבנון". תת כותרת של פרשן: "הכדור בידיים של החיזבאללה". אין לי שום דבר ממשי להוסיף לזה.

בסוריה, מתברר, פתחו בחקירת הרצח של מקורבו של בשאר אסד, כך דיווחה השרה בוטומניה משהו-משהו. אחרי הבוטומ-מניה לא הפסקתי להתגלגל מצחוק. המציאות עולה על כל דמיון.

נועם שליט ל"אל קודס", המגזין: "גלעד שליט מחזיק בשבי אלפי פלשתינים". אוקיי. לא. לא נראה לי. יכול להיות שמישהו שכח לספר לי משהו על החדשות בזמן האחרון? באותו עניין כמעט, ראש הממשלה אולמרט הסכים לשחרר אסירים פלשתינים כמחווה של רצון טוב. הוא הבטיח לאבו-מאזן, שהדבר ייעשה לא יאוחר מה-25 באוגוסט. אני מקווה שגלעד שליט לא יעשה בעיות.

לבני ומופז עושים הכל כדי לזכות בתמיכת יו"ר הכנסת דליה איציק. הכל?? האמנם?? בקרוב הריאליטי בערוץ 10. צפו פרומואים.

אלפים הפגינו בעצרת לציון 3 שנים לפינוי גוש קטיף. במהלכה נחתה רקטת קסאם אחת בשטח הנגב המערבי. החמאס מתנצל: כל התקציב של זיקוקי הדינור הלך על מהפיכות ברצועה. בשנה הבאה נשתדל יותר.

חבלנים של משטרת ישראל פרצו לרכב נטוש וגילו שהוא שייך למשטרה. לאחר שהתגלה שהרכב אינו נושא מטעני נפץ, הם השאירו אותו שם. הקצין שלו שייך הרכב: חארות! ניפצו לי את החלונות! למה לא השאירו פתק?

גננת שהואשמה בהעלמת מסים, הובילה לרשת מבריחי יהלומים, ביניהם אנשים בכירים בעולם ההיי טק. היהלומים הוסלקו באיברים מוצנעים בגוף. אני לא בטוח שאני רוצה את התמונה הזו בראש שלי.

חשד: גבר בן 60 גנב מאות יצירות של הפילהרמונית. ואני שואל: אח שלו, לא חבל? לא עדיף פשוט להוריד באינטרנט?!

מנכ"ל ניו פארם העניק אתמול במשרדו את כרטיסי ה-VIP להופעה של מדונה באמסטרדם. אני הייתי לוקח את כרטיסי הטיסה ועושה פילטרים מהכרטיסים להופעה. ככה ההנאה באמת מובטחת.

מהפך בשכר: השכר הממוצע של השכירים בבנקים עולה על זה של עובדי חברת החשמל. כמובן, הממוצע בבנקים נעשה בין 10 מנהלים בכירים שמרוויחים עשרות מליונים בשנה (לא כולל בונוסים) ובין כמה אלפים שמרוויחים שכר מינימום, אבל מי סופר? בחברת החשמל כולם מרוויחים כמו המנהלים בבנק..

אינטל, גוגל ויבמ ניצבות השנה בראש חברות ההיי טק בישראל, שהכי כדאי לעבוד בהן, כך עולה מדירוג עובדי ההיי טק לשנת 2008. אני מניח שכרגיל, שכחו לתשאל גם את עשרת מנהלי הבנקים מהסעיף הקודם..

וקצת למה שקורה בעולם:
הצבא השתלט על מאוריטניה. הנשיא סידי-אולד שייח' עבדאלאהי פיטר מתנגדים פוליטיים, והם בתמורה, כלאו אותו בארמון. בתו של הנשיא אמאל-מינט (אני נשבע שאני לא ממציא את השם הזה): "אנו מוחזקים בבית ונאסר עלינו לעזוב. יש חיילים במטבח, בחדרי השינה ואפילו במקלחות". על זה יש לי שני דברים לומר:
1. אני בטוח, אנאל-מינט היקרה, שתצליחי להוציא את הטוב ביותר מהמצב. לא כל יום יש לך "קחי אותי, אמאל" בגרסה המאוריטנית (לא לזלזל – היה לנו שם שגריר עד לפני שבוע).
2. כל הקטע הזה של כליאת הנשיא אחרי פיטורים: אתם חושבים שהמודל הזה יכול לעבוד גם בעולם ההיי טק בארץ..?

מוכרת בהולנד העידה ב-2007: "ראיתי את מדלן". מדובר, כמובן באותה ילדה מסכנה שנחטפה ומאז נעלמו עקבותיה. אותה מוכרת, טוענת עכשיו בתוקף שהיא גם ראתה את אלביס מוביל את הילדה למקום מבטחים, ואת הנדריקס מנגן רק בשבילה. אין כמו אמסטרדם, אנשים. בפעם הבאה אני נרשם להגרלה של ניו פארם.

פאריס הילטון בעקבות הקמפיין הלא ממש מחמיא של מקיין: "גבר מקומט עם שיער לבן ניצל אותי לקמפיין שלו". הזמרת-שחקנית-מליארדרית מבכה על כך שזה לא נעשה בחדרה במלון לעיני המצלמות בלבד, כמו שהיא רגילה.

בריטניה: הובאו שוורי קובו מיפן. בעל העדר מציין שהוא הולך להשמיע שוורים שלו קונצרטים על מנת להשביח את הבשר. אני רק מקווה שאלה לא יהיו "קונצרטים" של המטומטמת מהסעיף הקודם.

בזמנכם החופשי: אש

אני לא מאמין שאני עושה את זה, אבל בפוסט הזה אני עומד להצדיק את ארגון "בצלם", שממנו אני נגעל בדר"כ. מתברר שבצבא החליטו להעמיד את את סגן-אלוף עמרי ברוברג, אותו המג"ד מנעלין לדין על סעיף "התנהגות שאינה הולמת חייל בצה"ל". להזכירכם, האיש נתן פקודה לחייל לירות במפגין מוסלמי ברגלו, כאשר המפגין היה כבר כפות והובל לרכב הצבאי ללא התנגדות.
חבר'ה, מדינת ישראל פשטה את הרגל. איבדנו את הדבר היחיד שמבחינתי עמד כפסע בינינו לבין החבר'ה מעזה, שמשתמשים באזרחים חפים מפשע על מנת "להוכיח נקודה". ביום שבו עברנו על סעיף חשוב מאוד באמנת ז'נבה, אנחנו בבעיה. צה"ל איבד את הזכות להיקרא מוסרי, מבחינתי. האיש נתן פקודה לירות לעבר מפגין כפות! אין דרך אחרת להסביר את זה. אחרי זה הוא עוד העיז לשקר ולנסות לטייח את זה ע"י האשמת הפקוד שלו במעשים שלא ייעשו. מי המטומטם שנותן לאיש הזה "לעבור מתפקידו", לעזאזל? אה, כן: והוא גם קיבל כבר הערה בתיקו האישי, מתברר. בוהוהו! כמה מפחיד! הערה!
אז נכון – קראתי והבנתי שהפלוגה נמצאת באיזור סוער במיוחד מבחינה פוליטית, ומבחינת כמות הפציעות שיש בגדוד, הנגרמות מזריקת אבנים וכל זה. אבל יש הבדל גדול בין ירי לכיוון מי שמאיים עליך, לבין ירי כלפי מי שכבר אינו יכול לאיים עליך. אני לא קרבי, אבל אני יודע מה לחץ פסיכולוגי יכול לגרום לאנשים לעשות. אבל כאן נחצו כל הקווים.

מה קורה לנו, תגידו לי?

טיול בספארי

היום, ילדים, נלמד צביעות מהי באמצעות תרגיל:

ביום שישי האחרון, פורסמה ידיעה קצרה על נערה בת 17, שנפצעה ע"י הפיל "מותק" בספארי.
לאחר מכן הורחבה הפרשה ונאמר כי הנערה פרצה ע"י טיפוס על הגדר וכניסה לכלובי החיות בעזרתם האדיבה של חבריה. כלומר לא מדובר באירוע תמים כל כך, לכאורה. האירוע קרה לאחר שעות הסגירה של הספארי.
כמה שעות אחר כך, כבר התברר שה"נערה", היא נכדתו של שר בממשלת ישראל. שימו לב, ילדים, ששמה של הנערה החביבה מכפר סבא טרם פורסם (אני מוכן להתערב, שבשל גילה ומיקומה, היא נכדתו של שר הבריאות, מר בן-יזרי, אבל זה לפעם אחרת).
תיקון טעות: סליחה, מר בן-יזרי. זה לא אתה. זה פואד. אני לא מבין יכולתי לטעות ככה…

באותו יום שישי, פורסמו כבר שמות שני הנערים שהיו עם אותה נערה (השניים הם אנדרי קצין מפתח תקווה ומקסים גרוס מתל-אביב, שניהם בני 20). שמה של הנערה נעדר מהפרסומים עד עכשיו.

ועכשיו לשאלה: אם שמתם לב, מתוך שלושת המטומטמים, רק שמותיהם של שניים הותר לפרסום. מה לדעתכם הוא השם שמקושר מספיק כדי שלא יזכירו את שמה לעולם, ולא יעשו לה כלום, בניגוד לנערים האחרים? רמז: התשובה בגוף השאלה.

מדינת חוק, גבירותיי ורבותיי. כשיש פרוטקציה – מי צריך קשרים..?

סתם לשם ידע, המשפחה כבר חשבה לתבוע את הספארי על כך שהם לא שמים אמצעים למניעת מעשים מטומטמים, כפי שביצעה אותה נערה בת 17 באותו לילה. כמובן – הנהלת הספארי אשמה. לא החינוך הלקוי של ההורים שלה. טוב שלא תובעים את הפיל וזהו.
עלתה בי אפילו מחשבה קטנה: אי אפשר לתבוע את ההורים על העובדה שהם לא חשבו על אמצעי מניעה לפני שעשו אותה? אני בטוח שזה היה פותר הרבה דברים..

שופרי המשטר

רק לפני כמה ימים סיימתי לכתוב פוסט נוסף על משטרת ארצינו ולהגיב לעירא על בקשתו לרדת מגבם של השוטרים המסכנים.
ובימים האחרונים, אני מרגיש כמו במבול של כתבות / אזכורים על המשטרה ועל הדרך המגוחכת שבה פועלת מדינת החלם שלנו ושופרי המשטר שלה.
דוגמאות:

1. אלימות משטרתית שאינה יודעת גבולות, כנגד העולים האתיופים – כתבה שהתפרסמה בסוף השבוע במוסך "7 ימים" בידיעות אחרונות. אם רק חצי ממה שסופר שם נכון – אנחנו בבעיה גדולה מאוד. הנה שניים מהמקרים המצוינים בכתבה:
א. שוטר מתחנת ראשל"צ שבועט בילד אתיופי בן 11, עד שהוא גורם לפצעים פנימיים בבטן ובכבד של הילד, וטוען אחר כך בשיא הרצינות ש"הילד מעד" מעל גדר.
ב. שוטר נוסף מתחנת לוד סטר לנערה אתיופית בת 19, על כך "שהתערבה" בזמן שהוא ניסה להכות ילדים שלא פשעו במאום.

2. תושבת הרצליה בת 42, שנתפסה חוצה באדום, היתה ללא תעודת זהות ולכן נאזקה והועברה למעצר בתחנת משטרה.

3. מוקד 100 של משטרת לוד, שקורס עקב עומס פניות על רעש ביום חמישי בלילה, גורם לאזרח ותושב העיר לפנות לעזרה לתחנת כפר סבא.

4. שוטרים שאינם יודעים את החוק. הלינקים האחרונים הם בעיקר דוגמאות מהשבוע האחרון.

5. משטרת כרמיאל, שסוגרת תיק של נערים מקומיים על תקיפת בחור דרוזי, בגלל המבטא ה'ערבי' שלו, בתואנה שאין הוכחה שהנער הערבי לא תקף אותם. כמובן. ברור שנער אחד יתקוף 30 נערים אחרים.

6. אתר האינטרנט ה"חדש" של המשטרה שהוקם לפני חודשים רבים, ועדיין מחכה לאישור הסמפכ"ל, למרות שהאתר קיבל כבר את כל המחמאות והאישורים מכל שדירת הפיקוד. בינתיים, האתר מפיל את שוא"ש, וב-IE האתר נראה מיושן, וגם אינו מעודכן (למשל "אגף שיטור וביטחון", אגף שעוד ב-2005 הוחלט לא להקימו). ד"א, מדובר באותו סמפכ"ל שככל הנראה יש לו מספיק זמן לארגן את כל מערך החבלה של איזור ירושלים, לתצוגת תכלית לכבוד יום הולדתו של בנו.

איך אני אמור לכבד משטרה, שנוהגת בצורה כזו, ועוד טוענת בשיא הרצינות שאלה "מקרים קיצוניים שאינם מעידים על הכלל"? אלה דברים שהעליתי בחיפוש של השבוע וחצי האחרונים ב-ynet הארצי והמקומי. בכירי המשטרה, טוענים כמובן, שה"מדינה נכשלה". לא המשטרה, אלא המדינה.

וכמובן – הרעיון החדש המשותף של משטרת ישראל ושל משרד הפנים: דרכון ותעודת זהות ביומטריים.
אני קורא את כל אלה שמנסים להצדיק את העניין הזה באמתלה של איומים, ש"דברים נוראים ואיומים יקרו אם לא נעשה את זה". או ש"זה יקל עשרת מונים את העובדה על משטרת ישראל", או אפילו שהעניין "יעזור לציבור שומרי החוק בישראל נגד גניבת זהויות". תסלחו לי, אבל יש לי מילה אחת שעומדת לי בראש בימים האחרונים בהקשר הזה: בולשיט.

אם משטרת ישראל כל כך דואגת לגבי גניבת זהויות, אולי כדאי שתשים לב לרשימת העוסקים המורשים של B&D ישראל שמתפרסמת ללא בעיה (עירא כתב על זה כבר פוסט שלם, ובעקבותיו גם וואלה). אולי כדאי היה לשים לב לעובדה שמרשם האוכלוסין נפרץ ומופץ לכל דורש על גבי הרשת, בלי שהמשטרה תעשה משהו לגבי זה. איך אותה משטרה יכולה להבטיח לנו שדבר דומה לא יקרה למאגר ביומטרי? תנ"צ משה מזרחי, ראש אגף החקירות לשעבר, כתב היום ב"ישראל היום" במדור "דעות", שהוא לא מבין איך תושבי ישראל מוכנים לתת למידע על חשבונות הבנק שלהם להתפרסם ברשת, והם מפחדים ממאגר תושבים ביומטרי.
ובכן, מר מזרחי – הרשה לי לענות לך: הבנקים, כמו חברות פרטיות רבות אחרות, עושות את כל שביכולתן על מנת למנוע פריצות כמו אלה שמתרחשות מתחת לאפה של משטרת ישראל ומשרד הפנים על בסיס יומי. משטרת ישראל, שכל מה שהיא יודעת לעשות זה להקים ועדות חקירה בדיעבד, על דברים שעם קצת שכל לא היו צריכים לקרות מלכתחילה, היא גוף שאי אפשר לסמוך עליו יותר. כל יום אתה שומע על עוד ועוד מקרים, הנותנים דוגמא בדיוק לבעיה הזו. ועזוב אותי משטויות וקלישאות שחוזרות על עצמן כמו "הרס משטר החוק" ו"טובת האזרח", כי המשטרה עצמה לא שומרת על החוק, ויש לי כל כך הרבה דוגמאות, שאני לא יודע באיזה אגף במשטרה אני צריך להתחיל. וכל זה עוד לפני שהתחלתי לדבר על זכויות האדם שהמשטרה מפירה באופן תדיר גם ככה (רק בשביל זה, ד"א, החלטתי להוסיף תגית חדשה, ע"ש הכותרת של הפוסט הזה).

השוטרים הם רחוקים מלהיות מסכנים. הם מנצלים היום את עובדת היותם עובדי משטרה, על מנת להשתמש בכוח שלהם בצורה צינית, כאילו להראות לכולם שהם בעצם מעל החוק. ואז קם לך השר לביטחון פנים, ואומר לך בפנים רציניות לגמרי, ש"הממשלה החליטה לפגוע בביטחון הפנים במדינה". שוב – לא המשטרה אשמה, אלא הממשלה. בפנים תמימות של עובד ציבור נעלב, זה מה שיש לדיכטר לומר על הקיצוץ בתקציב משרדו: "מה צריך הציבור להבין מכך? מה צריכים השוטרים להבין מכך? שביטחון הפנים לא חשוב?" התשובה שלי למר דיכטר היא: "לא, מר דיכטר. זה מה שאתה מבין. אני, בתור אזרח, מבין מזה שהמשטרה לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך גם ככה, עם השוטרים שיש לה. האם אני, כמשלם מיסים, רוצה עוד כאלה אנשים שיאכפו את החוקים בצורה כל כך מעוותת?".