ארכיון כותב
טרגדיה תקשורתית
אני יודע שהנושא הזה רחוק מלהיות קונצנזוס, ואני בטוח שהוא יפגע בנימי נפשיכם, אבל אין לי דרך אחרת לומר את זה: הדיווח התקשורתי המטורף של השבוע האחרון, על מותו של אסף רמון ז"ל, יצא מכל פרופורציה. כן, הוא היה הבן של. כן, הוא היה חלק מאותה משפחה שאיבדה אב, האסטרונאוט הישראלי הראשון. וכן – התקשורת […]
התנצלות קלה בפני הקוראים
כמו שאתם מבינים, עברנו כמה שינויים "קטנים" הלילה. אלו חלק מענייני "חבלי לידה" של הבלוג במתכונתו החדשה. אני עדיין בעיצומם של שינויים אלו, ואני מקווה שאתם אוהבים את התבנית החדשה. מקווה שכל תהליך השינוי לא ייקח עוד הרבה זמן, ובינתיים, כאמור – התנצלותי הכנה. להערות / הארות או רעיונות חדשים – אני אשמח להקשיב. גיא
מדיניות ההגירה במדינת ישראל
ביום חמישי האחרון, התכנסו 3 פרופסורים, לצורך פרסום ספרם "מתווה למדיניות הגירה בישראל". שלושת הפרופסורים הם אנשים בעלי שם: רות גביזון, אמנון רובינשטיין ושלמה אבינרי. אני בטוח שאת השמות הללו שמעתם יותר מפעם אחת, במיוחד אם אתם חיים פה מספיק זמן. יחד איתם, עבד על נייר העמדה הזה גם דוקטורנט מהרווארד בשם ליאב אורגד. נייר […]
אזרח מאבטח חייל
זה נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, נכון? אזרח מאבטח חייל.. אבל במדינת חלם, זה בדיוק מה שקורה. בזמן שבנה של ראש האופוזיציה משרת בצנחנים, מחליט נתניהו לשלוח את בנו לצה"ל, ליחידה הקרבית הידועה "דובר צה"ל", שממנה מעטים חוזרים אחרי 3 שנים (בעיקר כי הם באמת אוהבים את המצלמות), עם מאבטח צמוד, על חשבון צה"ל […]
אני מוקף בטבעוני!
זה פשוט לא ייאמן! כמות הטבעונים, שאני בקשר איתם בזמן האחרון חורגת מגבולות הסביר – לפחות לפי מה שהיו אמות המידה שלי, עד לפני תקופה מסויימת. תמיד הייתי מוקף בקרניבורים, כאלה שהמילה "בשר", מעלה חיוך זב-דם ועיניים בורקות על פניהם! הם היו חלק אינטגרלי מההוויה האנושית והחברתית שלי. ועכשיו – אני בקשר חברי עם 3 […]
עבדאללה ב-Nooch
כן, כן – עוד ערב של "סבל" עבר על עבדאללה אמש. הפעם הלכתי להיפגש עם חבר טוב שמזמן לא יצא לנו להתראות בארבע עיניים. מכיוון שהוא גר בנתניה, ואני בראשון, החלטנו להיפגש איפושהו באמצע – ברמת השרון. נכון – זו לא אם המושבות הקולינריות, ובכל זאת – אם האיש מכיר מקום טוב כפי שהוא טוען, […]
הו, איטליה!
איזו התרגשות! זו הפעם הראשונה שבה זוגתי ואני מתכננים חופשה ביחד, ולא סתם חופשה – אלא חופשה רומננטית באיטליה. כמעט שנתיים עברו מאז הפעם האחרונה, שעליתי על מטוס, ואז זה היה מטעם העבודה (לסינגפור וללונדון). ובהחלט עברו שנתיים מאז שעליתי על מטוס בשביל חופשה אמיתית – זו שכתבתי עליה כה רבות כאן – החופשה ההיא […]
