אודות
(יולי 2007)
אז אומרים שזה הדף שבו צריכים לפרסם קצת פרטים על כותב שורות אלה.
הסיפור שלי הוא קצת מורכב, ולנסות לשכתב את כולו בכמה משפטים מעבר למקצוע, מקום מגורים ומחשבות שאין להן צל של שפיות – זו קצת בעיה. אז נסתפק בזה שקוראים לי גיא, אני נשוי באושר לאלה (ואבא לצ'יפי – הכלבלב החכם והמתוק בעולם), נצר למשפחת ברווזים עתיקה, שעובד בתעשיית ההיי-טק הידועה מימים ימימה, וכל מה שסיפרו לכם על התעשיה הזאת נכון. וזה רק קצה הקרחון.
עדכון: נכון לספטמבר 2010 – יש לנו חבר חדש במשפחה ושמו דובי. דובי הוא אח של צ'יפי, ואכן רואים דמיון רב של שניהם לאבא ואמא. בעיקר באוזניים ובאף היהודי..
אני מתכוון לכתוב כאן על כל מה שזז, וגם מה שלא. זה יכלול הרבה יינות, ויסקי וחברים שאני שותה איתם (ומקווה להמשיך במלאכה הקשה הזו עוד שנים רבות). עבדאללה (האלטר-אגו-פליט שלי) יספר לכם על מסעדות שהוא מבקר בהם. זה יכלול דיעות על הכל ועל לא כלום. רובן ציניות. מתברר שיש לי לא מעט כאלה. זה מה ששואה עושה לבנאדם, מתברר.
רגע נדיר של רצינות: הבלוג יכלול גם רגעים קצת יותר רציניים של עדכונים על מחלת ה-FMS (פיברומיאלגיה) שתקפה אותי בתחילת אוגוסט 2006. רק לצורך הבהרה: עברתי תהליך לא פשוט מאז, ששינה הרבה בגישה שלי לחיים. אני עדיין עובר תהליך של שינוי מדי יום ביומו. זה כולל גם את פתיחת הבלוג הזה. ה-דבר שהכי חשוב מבחינתי – אני רואה את עצמי היום כבנאדם בריא ומתפקד, במגבלות שקיימות. וזה בהחלט לא עניין של מה בכך. מי שעובר FMS על בשרו יידע את זה. אני כותב את הבלוג הזה גם כי אני מקווה שאני אוכל לעזור למישהו/י, ולו במקצת, באבחון נכון ובהתמודדות עם המחלה.
כדי להבין קצת יותר למה אני חותר בבלוג הזה, אני מניח שפשוט תצטרכו להתחיל לקרוא (לרוב פשוט תבינו אחרי כמה פוסטים שאני חותר עם משוט אחד, ורק בצד אחד של הסירה).
[הערה: לא מומלץ לצפות בבלוג זה באמצעות דפדפן IE].
בהצלחה..
נ.ב.
אפשר גם ליצור איתי קשר מהיום במייל: sabbath נקודה monkey אצל ג'אמיל