עוד שבוע עבר…
אז מה.. עוד שבוע עבר. שבוע אחד – שני חגים בקצוותיו. ובאמצע – מחסור בלחם, בעיקר. אבל לא רק. היה שבוע עמוס בחוויות, גם פיסיות וגם רגשיות. הסדר עצמו עבר בצורה יוצאת מן הכלל, בלי תקלות כמעט – ועם אוכל – כרגיל, מבית מדרשן של אימי וסבתי, שהיה מדהים. כרגיל, כבר אחרי המרק לא יכולתי לזוז. אני כבר מזמן לא האיש שמסוגל להכניס לתוכו 7 מנות בלי הפסקה, אבל עדיין מנסים לדחוף לי אותן עם נימה פולנית.. 🙂
שמתי לב שלאחרונה לא כתבתי כמעט על מצב הפיברומילאגיה שלי, וחשבתי לעדכן קצת. זה לא שהמחלה עברה, אבל היא יותר בשליטה לאחרונה, באופן יחסי למצב שבו היא היתה לפני שנה בערך. הפסיכו' שלי, מתברר, עוזרת מאוד בשנה ורבע האחרונות שאני אצלה. הביקורים השבועיים אצלה הפכו להיות עוגן מאוד חזק אצלי, ואני שמח שבעזרת קופת חולים ש"שידכו" לי אותה, אני מגיע לכל מיני תובנות לגבי עצמי, רגשותיי, הקשר לכאב שלי וכן – גם לגבי ילדותי. יש קשר לא קטן בין גוף ונפש, ואני שמח לגלות אותו מחדש בשנה האחרונה. זה לא אומר, כאמור, שהכאבים חלפו. יש לי תקופות לא קלות, אחת מהן עוברת לאחרונה, כשאני מחפש עבודה ללא הצלחה מרובה, והימים שלי קצת מתהפכים (וזו צורה עדינה לבטא את המצב). המצב הזה גורם לכאבים לא קלים ולמחסור די רציני בשינה. בשבוע שעבר, למשל – "הצלחתי" לא לישון 3 לילות שלמים, עם שעתיים שינה טרופה בין הימים האלה. רק בזכות תרופה חדשה שנרשמה לי ושבת נעימה באופן יחסי, קרסתי וישנתי כמעט יום שלם. ברור לי שזה לא מצב בריא, ואני עובד על זה, אבל הפעילות הגופנית שלי לאחרונה, מוגבלת בעיקר להליכות ולעבודה בחנות ספרים ברעננה (זמנית, בשכר זעום ואקראית מאוד, עד שאני אמצא משהו אחר שתואם את כישוריי). שני הדברים האלה גורמים בעיקר לעוד כאבים, יותר מאשר לעזור לי להתגבר עליהם. לא משנה מה הרופאים אומרים, אני עוד לא מצאתי שום קורלציה בין הפעילות הזו לבין מצב בריאותי שפיר יותר. אבל אני רחוק מלהרים ידיים. מה שכן מצאתי, לצערי, הוא שיש קורלציה, לפחות חלקית, בין שתיית אלכוהול לבין כאבים ברגליים ובגב התחתון. אז בחודשים האחרונים אני מאוד משתדל לשתות לא יותר מפעם בשבוע. זה בהחלט ויתור לא פשוט, למי שהכיר את הצורה שבה חייתי עד לפני שנתיים, אבל זה בהחלט יוסיף בריאות, אז לפחות יש משהו אחד להתגאות בו..
דבר אחר שקרה לאחרונה, ואני חייב להודות שאני מאוד מרוצה ממנו, הוא החזרה שלי לכתיבת שירה. אחרי יותר מ-5 שנים שבהן לא כתבתי שורה אחת של שירה, חזרתי לפתע לכתוב, ועוד בעברית! נחמד לי לחזור לזה ככה פתאום. לא את הכל אני יכול עדיין לפרסם כאן (ולכן השירים שמופיעים בעמוד השירה – רובם יחסית ישנים והם מתקופה אחרת בעברי ובחיי), אבל אני כן יכול לומר שהשירים האלה מוציאים ממני דברים אופטימיים למדי, וזה בהחלט משפר את מצב הרוח. גם העובדה שאני "מחסל" ספרים בקצב אסטרנומי עוזרת לי להעביר את הזמן בצורה מאוד חיובית, אבל את זה אני אשמור לפוסט אחר ומפורט יותר.
רק עוד דבר קטן לסיום פרק העדכון הקצר הזה..
בשבוע שעבר, חגג חברי הטוב מכנס יומולדת. הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב בעולם הזה, ולצערי, דווקא בערב חגיגת היומולדת נאלצתי לא להגיע בגלל כאבים מטורפים ותשישות, שבאה בעקבותיהם. אז למרות כל העצב שבהחמצת הערב החגיגי שהחבר'ה ארגנו לו בנורמה ג'ין, אני רוצה לנצל את הבמה הקטנה הזו כדי לאחל לו שוב, המון מזל טוב (אושר זה דבר שיש לו בכמויות, הרבה בזכות אשתו.. לי אין שום צד בזה).
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
תודה רבה על האיחולים!
וחברים כמוך זה בהחלט חלק מהמזל הטוב שיש לי.
איך אני אוהב שאנשים גורמים לי להסמיק… 😳
תרגיש טוב, איש יקר.