טעימה מפסקת
טוב.. פסח מגיע עלינו לטובה, אבל יחד איתו מגיעה גם בעיית החמץ הידועה. אז כדי לחגוג לאנשים מסוימים ששומרים את מצוות החג כראוי, החלטנו לעשות "טעימה מפסקת" אצל מכנס, טעימה של סינגל מאלטים, אלא מה…
המגוון, כמובן היה גדול מאוד: טאליסקר 18 מצוין, קליינליש 13 CS, גלן מוראנג'י CS, טמנאוולין 35, גלן אורד 12, ועוד הרבה כאלה שכבר כתבתי עליהם בעבר (אולי ליאור יוסיף לכם רשמים שאני לא מצאתי בעבר, על התרשמותו מהסינגלים של היום). יחד עם זאת, הצטרף אלינו אורח חדש היום, בשם אורי, ובזכותו ובזכות מכנס, הוספתי עוד שני מאלטים חדשים לרשימה.
הראשון – Glen Goyne 1994 CS Rum Finish – צבעו הוא זהוב סמיך ושמנוני למדי, אבל בהיר. הריח: וניל, פרחים לבנים, אשכוליות, מעט קינמון ולמון גראס. הטעם הוא מאוד עוקצני ותוקפני על הלשון (לא משהו שהייתי ממליץ למישהו שמתחיל רק עכשיו לנסות את עולם הסינגלים), יש בו הרבה עץ, לא פירותי מבחינת העוצמה כמו הריח, אבל ניתן להרגיש מעט פירות לבנים וגם יש מעט קינמון. ציון: 8.
השני היה עולם שונה לגמרי: PC6, או בשמו המלא Port Charlotte 6 yo CS. הרבה זמן חיכינו לפתיחת הבקבוק הזה אצל מכנס (כבר עברה חצי שנה מאז שהוא הביא את הבקבוק, וסחתיין עליו שהוא הצליח להתאפק מלפתוח אותו). הצבע – גם הוא בהיר למדי, ולא מסגיר שום דבר לקראת הבאות. הריח: וואו! פצצת עשן לפנים! המון עץ, ריח סיגר, וניל, פרחים (בעיקר ציפורן מודגשת), דבש וגם משהו שהזכיר לי תפוחים אדומים. הטעם: שוב – עץ בכמויות! גם זה ויסקי תוקפני ומעקצץ בטירוף. כל הפה מתמלא בטעמים – הלשון, החיך, הגרון. בהחלט לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. טעם מאוד פרחוני, ושוב – וניל ודבש, קצת שקדים. טעם ארוך מאוד, מלא מאוד. פשוט ויסקי עם גוף. מכנס הזכיר בשר מיושן, וזה בהחלט התאים. לדעתי – הסינגל הזה יילך בצורה יוצאת דופן ליד מנות בשריות כבדות, ועלול אף להתעלות עליהן.
מכנס הצילח גם לעבוד עלינו קלות: אחרי מהילת הויסקי במים, בלי שנשים לב, הוא נתן לנו להריח ולטעום אותו מחדש, ולומר לו מה אנחנו חושבים שיש בכוס. אני הייתי בטוח, ועירא יחד איתי, שהוא עבר לשתות את הקליינליש 13. מבחינת הריח הוא היה דומה מאוד לרשמים שלי מהעבר. העץ כמעט ונעלם, ואת ריחות הטבק, הדבש והוניל, החליפו ריחות ליים, אשכוליות ופרחים, שהיו מאוד מעודנים, ולא הזכירו בשום צורה את "המקור". הטעם במקרה זה, לצערי – הרגיש פשוט מאוד של ויסקי מהול. המים לא עשו לו שום דבר טוב מהבחינה הזו. העץ "נמחק" כמעט לגמרי. עירא ניסה מהילה עם כמות גדולה יותר של מים. הריח התפתח עוד קצת מבחינת פרחוניות (אני הגדרתי את זה כריח של "עשב ירוק אחרי הגשם", משהו נעים מאוד לאף) ופירותיות, אבל שוב – הטעם כבר לא היה משהו ששווה לספר עליו בבית. יחד עם זאת – הניסוי הזה תמיד מעניין. בכך אין ספק. כאמור – כל שינוי הטעמים הזה – ב-PC6. ציון: 9 לפני המהילה, 7 – אחרי.
בקיצור – אחלה טעימה של פסח…
חג שמח לכולכם, ותודה על עוד טעימה מוצלחת!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
יופי. הפעם יש לי את הכבוד להיות ראשון המגיבים.
אני דבק בעמדתי לגבי הידידותיות היחסית של הגלנגוין, אבל האמת שכעת בעיקר מעניין אותי לנסות מתישהו (ובהשוואה, כמובן) רום פיניש של מזקקה אחרת.
וכמו אצל ליאור, גם לך תודה על הסברת הפנים ועל מגניבות כללית. אחת מהפעמים הבאות גם אצלי, אני מקווה. יש לי כמה דברים נוספים שתשמח לטעום.
אם אתה רוצה משהו טוב עם רום פיניש, הנח לי להמליץ לך על ARRAN. זה רום פיניש נהדר, ותוכל למצוא רשמים עליו גם ברשימת הטעימות שלי. אני כבר אומר – לא יהיה לך קל להשיג אותו כמדומני, אבל למי שאוהב עקצוצים קלים על לשונו, זה אחלה ויסקי.
והוא בהחלט לא למתחילים.