יום שישי, 14.9.07 – נוחתים בסקוטלנד

טוב – כמו שאתם רואים, אצלי הפוסטים יפורסמו לפי תאריכים, ולא ימוספרו כמו אצל עירא. כבר הבדל ראשון! חוץ מזה, התמונות עדיין לא ברשותי, אבל הקהל צמא, אז אני אשמח להרוות את צמאונו בפוסט ראשון (התמונות יפורסמו בהמשך).
הערה: כל הפוסטים הקשורים לטיול יהיו תחת נושא "סקוטלנד" שאתם יכולים לראות בענן הנושאים שמשמאל, או פשוט לחפש את הערך.

כמו כל סיפור טיסה ישראלי, גם שלנו התחיל בדיוטי פרי. ההמראה תוכננה ליום שישי ב-5:00 לפנות בוקר, ואנחנו נחתנו בנתב"ג מספיק זמן מראש, בכדי לבחון את האפשרויות העומדות בפנינו – דהיינו, סוגי הסינגלים בחנות של ריצ'רדסון. חשוב לציין ולדווח, שהמצב בהחלט השתפר. המגוון של הסינגל מאלטים גדל מאוד בשנים האחרונות, ועימו גם הבחירה נעשית קשה יותר. יש לא מעט סוגי מאלטים מצויינים במחירים אטרקטיביים, ויש לא מעט מבצעים.
אחרי התלבטויות לא מעטות, ההחלטה נפלה על ארבעה בקבוקים – שניים לעירא ושניים לי. עירא אסף Macallan Fine Oak NV וגם Highland Park 18 years במחיר מצויין של 150 דולר לשניהם. אני לקחתי לי Glen Ord 12 years וגם Glen Livet 18 years, במחיר כולל של 114 דולר.

בשעה 5:00 עלה המטוס של KLM השמימה לכיוון סחיפול, אמסטרדם – יעד הקונקשן שלנו, לפני החלפת המטוס לאדינבורו. בנתב"ג היתה בחורה מאוד חמודה, שעזרה לי כשהושיבה אותי במטוס ליד דלת החירום, מה שנתן קצת יותר מקום לרגליים. הטיסה עברה בצורה סבירה. נחתנו בשדה התעופה ההולנדי ב-9 וחצי, והיו לנו כמה שעות טובות להרוג לפני הטיסה הבאה. הן בעיקר עברו עלינו בחיפושים אחרי אוכל נורמלי (שהסתיים בסנדוויצ'יה חביבה) ואחרי כורסאות המנוחה שיונתן סיפר לי עליהן יום קודם לכן. מתברר שהכורסאות האלה כל כך פופולריות על ידי נוסעים, שהם פשוט משאירים עליהם את התיקים שלהם בחוסר התחשבות, והולכים לטייל, בזמן שלאחרים לא נשאר מקום. מתברר שיש תופעות דומות לישראלי המכוער גם במקומות אחרים בעולם…
אבל עזבו. אנחנו היינו בדרך לסקוטלנד! קשה היה להתיש אותנו מההתרגשות הזו. אף על פי כן, זה היה אחד הימים היותר קשים שלי בחופשה הזו, מבחינת כאבים. השרירים שלי היו גמורים.
המטוס לאדינבורו, היה צפוף מאוד, והרגשנו כמו סרדינים דחוסים. לרגע הייתי בטוח שהכניסו 100 איש לתוך ססנה. לשמחתי, הטיסה הזו הייתה קצרה. רק שעה וחצי, כשבסיומה נחתנו באדינבורו, רק כדי לגלות שהתיק שלי נקרע בצידו. בשלב הזה חשבתי שהיום הזה עלול להיגמר רע יותר ממה שקיוויתי. כמה עצירות אצל AVIS ואצל KLM במחלקת תלונות, והיינו במגרש החניה, כדי לאסוף את הפורד פוקוס שהזמנו. כמובן שאז חיכתה לנו עוד הפתעונת. במקום הפוקוס המוזמנת, קיבלנו מיני-ואן ידני. משהו בשם זאפירה, ליתר דיוק. כנראה של פולקסוואגן. אחרי התלבטויות על צריכת דלק, החלטנו ללכת על זה. מעתה תקרא המכונית ברכה.
הוסכם שעירא יהיה בובת הניסויים שלנו לטיול, ולכן הוא נבחר ברוב קולות (להלן: הקול שלי) להתחיל בנסיונות הנהיגה מצד שמאל. מאחר ואף אחד מאיתנו לא התנסה בזה בעבר, לקח לעירא כמה דקות להתאפס על העובדה שההילוכים בצד השמאלי שלו והחגורה בצד ימין, אבל אחרי כמה דקות, יצאנו ממגרש החניה בקול תרועה, לא לפני שחיברנו את ה-GPS (שתיקרא מעתה חנה'לה, עירא כבר יסביר למה).
היעד: איזור Falkirk, ספציפית לעיירה בשם Polmont, שם אנחנו אמורים להעביר את הלילה הקרוב, במלונית קטנה.
מרחק נסיעה: כ-20 מייל, פחות או יותר, ומדובר ב-20 מייל קשים, בגלל שלך תבין למה לעזאזל אנחנו צריכים לנסוע במעגל תנועה מצידו השמאלי, ואיך לעזאזל מבינים את ההוראות של חנה'לה. כשהגענו לדרך המהירה המובילה אל מחוץ לאדינבורו, נרגענו קצת, והדרך ל-Polmont עברה בקלות יחסית, ועם שדות ירוקים-ירוקים מסביבינו. כשהגענו לעיירה, התברר שהכתובת שלנו שגויה, ונאלצנו להיעזר בהסברים ממוכרת חביבה בסופרמרקט השכונתי, כדי להבין את חוק מס' 1: אין מצב שתגיע ליעד שלך, בלי לעבור ליד grave yard לפני זה. החוק הזה היווה נר לרגלינו במשך השבועיים הבאים, ועוד יחזור בתיאורים עתידיים.
בשעה טובה, בערך ב-16:45, הגענו למלונית שלנו, עייפים אך עייפים. אחרי התארגנות קלה, החלטנו לבקר את המסעדה של המלון השכן כדי לבלוס איזו ארוחה קלה, וללכת לישון מוקדם. מאחר ומבחר סוגי הוויסקי שלהם היה לא משהו, הלכנו על כוס גינס קרה במיוחד כדי לפתוח את מסעינו בסקוטלנד בצורה חיובית. כמובן שתיעוד לא יהיה מלא בלי פירוט האוכל, אז הנה מה שקרה:
עירא החליט ללכת ישר על המאכל הלאומי של סקוטלנד – האגיס. מדובר בחיה חביבה, שהסקוטים מבשלים או אופים או מטגנים או ממלאים בכל דבר שהוא. הטעם – משהו דומה לקישקע, למי שאוהב את זה. אז הוא לקח האגיס פיקנטיים, ואני הצטרפתי עם טארטלט של גבינות ודג. ההאגיס היה בהחלט לא רע, והטארטלט היה פשוט מצוין. אחלה פתיחה. כבר חשבנו ש"הנה. כל מה שדיברו עליו לגבי הבישול הסקוטי פשוט לא נכון. יש גם דברים טובים". ואז הגיעו המנות העיקריות.
למנה עיקרית, עירא הלך על הצלי כבש שלהם, ואני על המבורגר עם רוטב פלפלת. שתי המנות האלה היו לא מלהיבות בלשון המעטה, ורק הרוטב של ההמבורגר הציל קצת את המצב. מזל שלקחתי עוד גינס. הקינוח היה חביב: מין גלידה עם סוכריות טופי וכאלה, ששיפר את מצב רוחינו. חשובות לא פחות היו המלצריות המתוקות שהיו במסעדה. זה נראה כמו תיבת נוח: שתי בלונדיניות, שתי ג'ינג'יות, שתי ברונטיות. ממש תאווה לעיניים.
מה שכן, ראינו גם חתימה של אורי גלר על הקיר שלהם.. WTF??? עד לכאן הוא רודף אחרינו..?

בכל מקרה, ב-19:00 כבר היינו שנינו ממוטטים. חזרנו למלונית, ופשוט נפלנו לשינה טובה על מיטה שהייתה כמעט צרה מלהכיל את שנינו. אני חושב שזו הפעם הראשונה והאחרונה בטיול הזה, שהלכנו לישון לפני שהשמש שקעה בכלל.
אם חשבתי שהיום הזה היה מלא פעילות, זה היה עוד כלום לעומת מה שיבוא למחרת ובימים הבאים.

תמונות ופרטים נוספים על היום הזה אפשר למצוא אצל עירא כאן.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

3 תגובות לפוסט “יום שישי, 14.9.07 – נוחתים בסקוטלנד”

post_author." -->\n"; ?>
  1. sorter הגיב:

    היי גיא.
    עד היום לא ממש הייתי פה.
    מדי פעם ריפרפתי בקפיצות מהכורסא של עירא, לא יודע בעצם למה לא התעכבתי.
    הבוקר פתאום חשבתי לי שמין הראוי לקפוץ לביקור.
    מפה לשם מצאתי את עצמי קורא פוסט אחרי פוסט מהראשון.
    היום קראתי כמעט שלושה חודשים והגעתי עד לכאן.
    למרות שיש לי מה להגיד נראה לי מוזר להגיב על פוסטים שהם כמעט בני שנה, ולכן לא עשיתי זאת.
    רק רציתי ליידע שאני פה, מבקר וקורא.
    נהנה מתיאורי היום הראשון של הטיול (למרות שאת זה דווקא כן קראתי בזמנו אני נהנה שוב)
    התרגשתי נחרדתי והתרשמתי מתיאורי המחלה וההתמודדות איתה, ורק מקריאה אני יכול להתרשם שאתה אדם מיוחד במינו (ולא רק מבחינה סטיסטית).
    ככל הנראה אני פה כדי להשאר – אז נעים מאוד להכיר…

  2. גיא הגיב:

    ברוך הבא!
    בהחלט נעים מאוד להכיר. גם לי יוצא להציץ מדי פעם בבלוג שלך, במיוחד אחרי שראיתי תגובות שלך אצל עירא. מזל טוב על התינוקת החדשה..
    תודה רבה על כל המחמאות. אני באמת ובתמים מתרגש בכל פעם מחדש שאני מקבל תמיכה מקוראים ומחברים. אני מקווה לשבת בימים הקרובים ולסיים סוף-סוף את תיאורי הטיול בסקוטלנד (נשארו לי עוד כמה ימים אחרונים שהוקלטו במהלך הטיול, ואני צריך כבר לתמלל אותם).

    אתה מוזמן להגיב על כל דבר, כמובן. אני שמח לקבל פידבקים (גם שליליים – אני לא מוחק תגובות ולא עורך אותן) על כל נושא שבעולם.
    ח
    עצמאות שמח בינתיים!

  3. […] שאנחנו רוצים. אז נכון, שלמדתי בשנים האחרונות, ובמיוחד בסקוטלנד, שאין דבר כזה "להספיק" בחופש. כי הרי זה סותר […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

לענות לקלישאה טובה והכח לקום.. » Sabbath Monkeys