עבדאללה ב”קקאו” – סניף כפר סבא
לפני כמה שנים, לא חשבתי אי פעם שאני אמצא את עצמי יושב כל כך הרבה בבית קפה. תמיד היתה לי ההרגשה הזו, שיש יותר מדי ילדים או יותר מדי אנשים מבוגרים עם ריח נפטלין (ותסלח לי המורה שלי לשעבר ליידיש), וזה עשה לי צמרמורת. הרגשתי כל כך לא שייך לשם. הרגשתי שסלטים זה דבר בעייתי, כי אין בהם את האפקט המדמם שיש לסטייק טוב. ובכלל – בסלט יש צבע ירוק, שזה דבר שמקובל להגדיר אותו כ"אוכל של אוכל".
אבל מאז שהתחילה הזוגיות הנוכחית שלי, הבנתי שבתי קפה הם משאת ליבה של אהובתי, ושבזה יהא עליי להתפשר. ומאז זה כך. ואני חייב לומר, שאיכשהו התחלתי אפילו להנות מחלקם. אפילו ריח הנפטלין כבר לא מציק כמו פעם (רעש הילדים עדיין מביא לי את הסעיף, ומאיים להוסיף לי צלקת של הארי פוטר על המצח, מרוב ורידים שמתפוצצים לי במוח.. ). זה לא אומר שאני לא עורג לפיסת בשר הגונה (ואני מצטער, חבר'ה – "כריך רוסטביף" לא נכלל בהגדרה של "פיסת בשר הגונה" ), אבל ישנם רגעים שעליך להבין שזה הדבר הטוב ביותר שתמצא בתקציב העלוב שבו אתה יכול לאכול בחוץ. ויש דווקא מקומות עם דילים לא רעים.
כזה היה לנו במוצ"ש האחרון, עת הגענו למתחם "ספיר" בכפר סבא, כדי לבדוק את מצאי בתי הקפה, ולהחליט לאן הולכים.
בבית קפה שהיינו בו לא מזמן, זוגתי זכרה את השקשוקה הירוקה לטובה. מה רבה היתה הפתעתה (לאחר שהיא אמנם נהנתה מאוד מאותה שקשוקה), למצוא את עצמה נגררת לאסלה חצי לילה, תוך שהיא מוציאה את השקשוקה דרך אותו פתח שאליו היא נכנסה… טוב – זה די פסל את אותו בית קפה, מסיבות מובנות. במקומו, החלטנו ללכת על בית הקפה הראשון שראינו, "קקאו". בגלל בעיית אמון קצרה, הצצנו בתפריט עוד בכניסה ,כדי לראות מה יש לחבר'ה להציע, והאמת – התרשמנו לטובה. אז התיישבנו לנו בכיף במזגן הנהדר שבפנים.
דבר ראשון ולפני הכל – ולא רק כי הבטחתי – יעלי שולטתתתת111! – יעלי היתה המלצרית שלנו לאורך הזמן שהעברנו שם, ואין על הבחורה הזו – היא צריכה לקבל את פרס מלצרית השנה, ואני לא מסתלבט עליכם. הבחורה הזו, מלאת חיוכים (היא טוענת שהיא כבר היתה מעופפת בשעה הזו – אנחנו הגענו קצת לפני 23:00), צחקה וזרמה איתנו כל הערב, ונתנה לנו להרגיש כמו בבית. אני יודע שלי לפחות, לא יצא בחיים להרגיש בבית, בבתי קפה. כל שיגעון הכי קטן שלנו – ולנו יש שגעונות לא קטנים, כלומר לי, עם קרח שחייב להיות בכוס בצד, למשל – היא פשוט היתה שם עם חיוך. להיות לקוח שלה זו חתיכת חוויה. אז יעלי – תודה רבה על השירות! הלוואי וכולם היו לומדים ממך!
שנית, ועכשיו נעבור לתכל'ס – לגבי האוכל:
זוגתי ואני החלטנו ללכת על ארוחת בוקר זוגית (75 ש"ח), שבניגוד לכל מיני בתי קפה אחרים (שמשום מה לא נאה להם להגיש אותה אחרי 12:00 או 13:00 בצהריים – תהרגו אותי אם אני מבין למה), מוגשת כל היום. המנה כוללת 2 ביצים לכל אחד (איך שרוצים (עין/מקושקשת/חביתה), עם אפשרות לתוספות (עד 3 תוספות ללא תוספת תשלום: אני הלכתי על שילוב של צהובה, בולגרית ופטריות, זוגתי הלכה רק על בולגרית), צלחת זכוכית ענקית וכבדה בצורת כָּן של ציירים, שבה יש מכל טוב: גבינה צפתית, סלט אבוקדו עם המון שום, עגבניות שרי ברוטב פסטו, סלט טונה מצויין, גבינה צהובה, גבינת שמנת, וסלט ירקות ענקי, 2 סלסלות לחם, חמאה, ריבה ועוד מיני רטבים לסלטים בצד (תודה לאל.. ). הארוחה גם כוללת 2 כוסות משקה קל (תפוזים, אשכוליות אדומות או לימונדה), וכן 2 כוסות של שתייה חמה.
אחלה עסקה, לדעתי! מה גם שכאמור – השירות היה מצויין!
ואיך היה האוכל עצמו? – נהדר. ממש כך. החביתה היתה עשויה בדיוק במידה הנכונה, והשילוב של שלושת התוספות שלקחתי היה מצויין. הסלט היה מאוד טרי (וזאת למרות, שבמוצ"ש לא העזתי לקוות לגדולות ונצורות מירקות, שחשבתי שלא יהיו מאותו יום), הגבינות (אולי מלבד הצהובה), היו טריות, והלחם היה עשוי נהדר. תוסיפו לזה כוס תפוזים טבעית (במקרה של זוגתי, הוספנו עוד 2 שקלים, כדי שהיא תוכל לקבל בקבוק של קולה זירו), ואספרסו קצר ומדוייק בסיום – והחיים יפים.
אה, ועוד משהו – המוסיקה היתה ממש מצויינת! איזו הנאה! מספרינגסטין, דרך אליס אין צ'יינס, סטינג, ומה לא. אווירה פשוט כיפית.
סיכום:
חשבון: 77 ש"ח לזוג, לא כולל טיפ (השארנו 20 ש"ח. היה שווה את זה לחלוטין).
אוכל: ארוחת הבוקר מאוד משביעה, ומאוד טעימה. אחלה דיל!
שירות: כבר אמרתי שיעלי שולטתתתת11!! ?? – עשה לנו את כל הערב.
חניה: יש 2 חניוני חינם צמודים למתחם "ספיר", ואחד מהם ממש-ממש צמוד ל"קקאו".
רומנטיקה: ככה-ככה. אמנם מואר מאוד, אבל היי – זה בית קפה! למה בעצם ציפיתם פה? זה לא קולנוע או בר אפלולי.
ציון כולל של קופי השבת: 9.5 (אני עדיין צריך שיהיה משהו מדמם בתפריט הזה, לא יעזור.. )
קקאו – סניף כ"ס
כתובת: רח' ירושלים 42, כ"ס
טלפון: 1599-5555-35 (כללי של הרשת)
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
רוב בתי הקפה זוכים לתפוסה נרחבת בשעות הצהריים. כדי להצליח להגיע לקהל גם בשעות מוקדמות יותר, ולהרוויח יותר כסף על דמי שכירות זהים – ישנן מנות המוגשות רק עד השעה 12 \ 13.
עד כאן "מבוא לשיווק בתי קפה".
קיבלתי את הלינק לאתר מחבר. ובתור הבעלים של קקאו כפס שמחתי מאוד ….. לשמוע על החויה הנעימה שהיתה לכם . יעלי היקרה תצופר (היא גם ברמנית מעולה וגם סטודנטית גאונה) אני מודה לצוות הנהדר שלי ששומר על הגחלת ודואג שהכל ידפוק גם בהעדרי . שמחתם אותי מאוד תודה
נ.ב לא הבנתי את התגובה של גורו יאיא אותי לימדו שאם אתה יכול למכור אז תמכור המטבח עובד בכל מקרה (חשובנאות ניהולית א' -ב המחלקה לכלכלה אונ' בן גוריון)
איזה כיף לשמוע!
אם הצלחתי לעשות למישהו/י טוב, זה כבר נפלא!
אני גם שמח לשמוע שיעלי תצ'ופר על זה. באמת שמגיע לה.
ולגבי ההערה שלך בסוף – זה גם מה שמלמדים אותי.. משום מה, יש הרבה מאוד בתי קפה ומסעדות, שלא בדיוק מבינים את זה, וחבל.
[…] אצלי קבוע – האיזכור של "קקאו" אינו חדש. כבר כתבתי בעבר על בית הקפה של הרשת בכפר סבא, שאליה אנו מאוד אוהבים […]