עוד שלב מאחורינו
איך הדברים רצים!
לא האמנתי שהכל יילך ככה.
אתמול היה יום סידורים לחתונה. בבוקר, ארוסתי הלכה עם חבורת הפולניות (אמא שלי, אמא שלה ודודה שלה) לראות שמלות אצל תופרת ברעננה, בשם "גולדי".
המטרה היתה ללכת לראות, לבחון, לשאול על מחירים, ולהמשיך למקום הבא.
אבל מה – הפתעה! ארוסתי מדדה בדיוק 3 שמלות, עד שהוחלט שהשמלה השנייה לוקחת, ובגדול. לדברי הפולניות – היא נראתה "ממש מלכותית"! על הדרך גם אמה של ארוסתי קנתה שמלה, ואמא שלי תלך לשם בעוד שבועיים, כפי הנראה, כדי למדוד משהו עבורה.
אני חייב לציין פה, שנתנו לי את האפשרות להחליט אם לראות את הכלה בשמלתה לפני החתונה. החלטתי לתת לדברים לזרום, כפי שנהוג, וויתרתי על זה. את השמלה אני אראה רק ביום האירוע.
אחד הדברים שאני לא כל כך מבין, זה המחירים של השמלות האלה, ורצונן של הכלות לקנות את השמלות. הרי ברור שזה הלילה היחיד שבו השמלה הזו תילבש. אבל עזבו – אני גבר. מה אני מבין… אני בעיקר שמח שכולם מתרגשים, ואני שמח ומתרגש בשביל ארוסתי. כיף לראות אותה מחייכת ככה, עומדת ומדגמנת לנשים במשפחה.
עוד תהיינה מדידות בזמן הקרוב וכו', אבל בינתיים, לפחות יש גזרה ויש רעיונות.
בהמשך, נפגשתי עם ארוסתי ושתי האמהות אחרי הצהריים, והלכנו לנו למעצבת, כדי לבדוק רעיונות לעיצוב החופה, עיצוב השולחנות, ובכלל – עיצוב המקום כולו. המעצבת היא "מעצבת הבית" של "גן הפקאן", שושי קורדון. מעבר לעובדה שלשושי יש כלבה חמודה בגודל עכברוש מגודל בשם קושקש, והיא אחד היצורים הכי חמודים שהכרתי (במיוחד כשהיא נובחת – אלוהים יודע מאיפה יש לה ריאות כאלה.. – היא גנבה ממני ומזוגתי תשומת לב לא קטנה במהלך כל הישיבה), יש למעצבת הזו המון הצעות נהדרות, לכל טווח המחירים שאתם יכולים לעלות על דעתכם. אנחנו, בתור אנשים שלא ממש רואים את עצמם כמופרעים מבחינת עיצובים, החלטנו ללכת על קונספט חמוד, שאני אשאיר לכם לטעום ממנו בזמן החתונה. תתאפקו. אני רק ארמוז, שעמדתי על כך, שלא יהייו פרחים אמיתיים, בגלל שאנחנו החלטנו שאנחנו מעדיפים להרוג כמה שפחות מהם, ושוורוד לא יהיה הצבע השולט.. יש גבול למה שאני יכול להסכים לו 🙂
העניין הוא, שאני ממש הייתי בטוח שאנחנו "רק הולכים להסתכל". ומה קרה? יצאנו עם חוזה, עם מחיר, ואפילו נתנו מקדמה.
היום כבר אמא שלי התחילה לעזור לנו בבירורים לגבי הרבנות ברעננה, מבחינת שעות הקבלה, מתי ללכת אליהם, מה להביא, וכו'. במהלך היום אני אתקשר ל"גן הפקאן" כדי לקבל את הטלפון של "רב הבית" שלהם, כדי להגיע גם לחופה שהוא עורך. משום מה, למישהו במשפחה זה חשוב לראות איך נערכת חופה שלו מראש. ביני לביניכם – לא ברור לי למה. אני לא אדם מאמין, וחופה היא חופה היא חופה. אין פה הרבה מקום לפרשנויות. מה בעצם יש לנו בחופה?
– הצגת המתחתנים
– הצגת כתובה
– 7 ברכות
– שבירת כוס.
מעבר לזה – כל השאר הם הניסיונות של הרב להצחיק את הנוכחים, ולשעמם אותנו. אז מה זה בעצם משנה?
מה אני אגיד לכם – העיקר שהדברים מתחילים לרוץ. בקרוב – די ג'יי וצלם. ארוסתי כבר מתחילה להראות סימנים של ייאוש מכך שבעלי מקצוע שאנחנו מתארחים אצלם, לא מכבדים אותה בעוגיות מסוגים שונים או סתם כיבוד קל. ממש לא בסדר. לתשומת לבכם – כל בעלי המקצוע הקוראים כאן.. 
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
גיוש
המון ברכות על ההתקדמות. איזה כייף לאלה שמצאה שמלה. זה אחד החלקים הכי כייפים בתכנון חתונה.
אני חייבת לציין שקראתי את הבלוג ודי התפעמתי ואפילו הערצתי אתכם לרגע. איך אתם משלבים את ההורים באהבה ובהנאה בכל שלבי תכנון החתונה. צריך להודות שהורים בחתונה שה לא דבר קל. לא שאני או בן זגי היקר צריכים להתלונן כי טפו טפו טפו ההורים שלנו התנהגו למופת. אבל בכל זאת לתת להם להיות חלק בכל שלב בתכנון. לראות שמלה יחד, מעצבים וכאלה- כל הכבוד לכם על הסבלנות!! ( לי לא היתה יותר מידי סבלנות לזה ורציתי את ה"לבד" שלי עם עמיתי. הכי הרבה שעשיתי זה לקחתי את אמא שלי ואת אמא של עמית לראות מדידה סופית של השמלה על מנת לקבל חוות דעת מקצועית(הן טובות בתפירה). וזהו, הכל כמעט הוחלט לבד. (ואמא שלי היתה חייבת לקטר על זה קצת-אבל קיטורים היו בכל מקרה אז זה כבר לא משנה). האמת אני לא יודעת מה יותר טוב, עם יותר מידי הורים או כמעט בלי ואולי זה בכלל לא חשוב!
יאללה תמשיכו להנות? ואם תרצה הוראות מפורטות לגבי "רבנות" דבר איתי. אל תשכח להביא אליהם את תעודת הסטודנט שלך. יש הנחה של 40% בפתיחת תיק ברבנות- זה משמעותי.
תודה, יעל.
לגבי ההורים – הם באמת שלא מתערבים, איפה שאנחנו לא נותנים להם להתערב. למשל העניין עם הפרחים ממשי, היה רצון שלנו, ולמרות שההורים של ארוסתי חשבו שזה לא יפה או יאה או משהו אחר, הם הסכימו ללכת איתנו על זה, בלי לחשוב פעמיים.
במקרה שלנו, בגלל שההורים מממנים לנו את החתונה, אנחנו צריכים להתחשב בדעתם. אנחנו רואים את כמחווה מינימלית.
חוץ מזה, ארוסתי היא בת יחידה, ובחתונה של אחי, אמא שלי לא היתה מעורבת בכלל. בינתיים זה נראה שהן ממש מתרגשות מעצם העובדה שאנחנו משתפים אותן בהחלטות וברעיונות. וכל עוד זה לא מתנגש עם הרצונות שלנו – למה שנפסיק לעשות להן טוב??
ברור זה מעולה שאתם מכבדים את רצנותיהם של ההורים. גם אנחנו די כיבדנו אותם. ואמנם הם לא באו לכל פגישה ופגישה אבל בהחלט היו מעורבים. אני כנראה החלטתי מראש שלא יבואו איתנו הרבה אנשים כי היה לי מאד כייף ב"לבד" עם עמיתי. ואני מניחה שזה אחרת שאת רוב החתונה ההורים ממנים. לשמחתי הרבה, גם אצלנו ההורים לא יותר מידי קיטרו. למרות שהיו מצבים שידעתי שדעתם לא תהיה נוחה לי וגם לעמית ולכם לא רצינו שיתערבו יותר מידי.
אהה… ובעניין הפרחים- אני לא מבינה אתכם ( אבל מכבדת מאד) אני מסכימה יותר עם ההורים. אם יש דבר שאני ממש לא אוהבת זה פרחים מלאכותיים. לא צריך להגזים עם "טונות" של פרחים על השולחן כי גם זה מכער. אבל משהו סמלי זה יפה ומוסיף מאד.
אבל… זאת החתונה שלכם !!!! תעשו מה שאתם רוצים ובוחרים. זה היום שלכם ואל תחשבנו לאף אחד.( בטח שלא לי… 😀 )
הסיבה היחידה שאנחנו הולכים על פרחים ממשי, היא שאנחנו לא רוצים להרוג כמויות מסחריות של פרחים. בדיוק כפי שלא רצינו שיהיה מקום עם זיקוקים, כדי לא לפהחיד את הכלבים ובעלי החיים האחרים באיזור.
אני מניח שלא כולם חושבים על זה – וזה בסדר גמור. אנחנו, את ההחלטה שלנו – עשינו בשמחה. ד"א – זה גם הוזיל באופן מאוד משמעותי את העיצוב, בגלל שפרחים מלאכותיים אפשר למחזר לעוד אירועים.
כולם יוצאים מנצחים, ופרחים לא מתים עבורינו.
האמת זיקוקים אני שונאת שונאת שונאת
זה כל כך גרנדיוזי מה גם שזה נוראי לכלבים – וטוב שכך עשיתם!
דרך אגב יש מקומות שפשוט אוסרים על כך כי זה די יכול לגרום לנזקים. אצלנו לא הרשו, אבל בחיים לא היינו מביאים.
האמת זה שאתם לא מביאים פרחים רגילים פותח מקום ליצירתיות – לראות מה אפשר לעשות אחרת, זה מעניין