כשתתחילו להתנהג כמו כלבים, הכלב שלי יתחיל להתנהג כמו בנאדם
זו המחשבה שרצה לי בראש הבוקר, כשעשיתי את הסיבוב שלי עם צ'יפי (למי שלא עקב עד כה – זה הכלב שלנו). זה גם נשמע לי כמו כותרת לא רעה לפוסט.. 🙂
בכל מקום סביב שכונת המגורים שלנו בראשון, יש שלטים שמזהירים מפני קנסות לבעלי כלבים, שיאפשרו לכלביהם להטיל את צרכיהם במרחב הציבורי. 660 שקלים, רוצים הפקחים בעירייה על הפשע המתועב הזה. האמת היא, שבאמת רוב השכונה הזו שבה אנו גרים, היא די פסטורלית, עם לא מעט ריאות ירוקות, הרבה מקום לכלבים ולבני אדם להסתובב בהם, ולהנות מכל רגע. פה ושם אתם תפגשו בפריחה או בערס המקומיים, אבל אלה מסוג הדברים שפשוט צריכים לחיות איתם כאן.
מה שאני לא מוכן לחיות איתו, אלה השלטים האלה עם הקנסות. במיוחד כאשר אותם אנשים שדואגים להם, מתנהגים כמו חיות (במובן הרע של המילה. אני אוהב חיות בכל ליבי, בדר"כ). בסיבוב הבוקר שלי עם צ'יפי, אני מקיף את מתחם בתי הספר בשכונה, סביב פארק גדול, וחוזר הביתה. זה סיבוב של חצי שעה בערך. במהלך הסיבוב הזה, אני נתקל ב-2-3 שלטים כאלה מטעם העירייה. כמה לא מפתיע אותי לראות הרבה יותר מקומות, בהם יש שקיות של טרופיות ענבים (כן, המשקה הזה חי ובועט בשכונה שלנו בראשון), צלחות ח"פ מפלסטיק, ניירות, סתם ממתקים ובעיקר עטיפות שלהם, זרוקים על אותן מדשאות שעל הכלבים אסור לחרבן עליהן, ובאופן אירוני למדי – גם מתחת לאותם שלטים ממש. כל אלה הם סוגי זבל שאינם מתכלים, לעומת אותם צרכים של כלבים, שהופכים לדשן ו/או מתכלים תוך זמן קצר מאוד.
הבוקר בסיבוב עם צ'יפי, ראיתי גם כלבה חמודה שהיתה קשורה לעמוד, בכניסה לבית הכנסת הספרדי (גם ממש מתחת הבית), במשך יותר מחצי שעה (כשיצאתי מהבית ראיתי אותה וכך גם היה כשחזרתי). אני בטוח שבתוך בית הכנסת הזה עמד לו איש ירא שמים מגעיל, שהתפלל סליחות ותודות לאלוהיו, רק לא יבקש סליחה פשוטה מהכלבה שלו, שלא הפסיקה לבכות ולנבוח.
אין לילה או שעות צהריים (שעות מנוחה די מוסכמות), שבו אנו לא שומעים נפצים מתפוצצים (וכן – אני יודע שפורים עבר מזמן), וצרחות של בני נוער שמשתוללים מתחת לבניינים שלנו. זה כולל גם שעות כמו 2 ו-3 בלילה. את הכלבים, לעומת זאת, אנחנו לא שומעים בשעות האלה.
אז בואו נחשוב רגע, אנשים יקרים – את מי באמת צריך לקנוס כאן?
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
את העירייה?
close, my friend – but no cigar…
זו הסיבה שאני מעדיפה חיות על בני אדם…
כל מילה בסלע..
אני חושב שאם היינו נותנים לכלבים למשול, העולם שלנו היה נראה לגמרי אחרת. איפושהו איזה אלוהים אחד, או איך שלא יקרוא לזה, טעה בהרכבה של העולם הזה…
אוי מסכנה הכלבה. אנשים הם איכסה. זה כל מה שיש לי הלגיד. אנשים הם איכסה.
מה שווים השלטים אם אין אכיפה, ואני מתכוונת גם לזריקת כל זבל על המדשאות. אני עדיין מאמינה בחינוך לאיכות הסביבה, אבל יש אנשים שלצערי לומדים רק בדרכי ענישה.
אהלן גיא. אני מאוד מקווה שההערה על צואת כלבים כדשן לא אומרת שאתה לא אוסף אחרי הכלב שלך, ואני כותבת את זה כבעלת כלב בעצמי (שמקפידה מאוד לאסוף).
מעבר לעובדה שצואת כלבים (וטורפים בכלל) אינה טובה כדשן, יש הרבה סיבות טובות למה לאסוף אחרי הכלב, בלי קשר לשלט כזה או אחר.
קודם כל, יש כמובן את העניין האסתטי. הפסקתי לספור את הפעמים שחזרתי הביתה מטיול חצות עם הכלב שלי, כשצואת כלבים אחרים מרוחה על הנעל.
שלא לדבר על הריח והזבובים (הגינה מאחורי הבית שלי מלאה בצואת כלבים, וכבר כמה פעמים התחשק לי להזמן פקח).
זה מבאס מאוד לשמור על הכלב בשבע עיניים כשהוא מתגלגל בכיף בדשא, כדי שלא יתגלגל בטעות על צואה של כלב אחר (זה כבר קרה).
יש כמובן את העניין הבריאותי- וקטור ההדבקה הנפוץ ביותר בין כלבים היא צואת כלבים אחרים. הכלב שלי עד לאחרונה היה על תרופות אימנוסופרסיביות. זה פשוט מפחיד לטייל איתו. שלא לדבר על כל הגורים שלא סיימו את סדרת החיסונים שלהם עדיין.
ויש כמובן את העניין הפעוט שקשה עד בלתי אפשרי לשכנע עיריות לתת לכלבים אפשרות להכנס למקומות שהיה אסור להם קודם, כשהמקומות הללו (ומקומות שכלבים מותרים בכניסה אליהם) מלאים בצואת כלבים.
יצא לי להיות בציריך, שוויץ. ויש יש כלבים בכל מקום (כולל אפילו בחנות h&m בקניון), אבל אין צואת כלבים באף מקום, גם לא על גדת הנהר. זה לא מקרי.
אז כן, לכלוך שאנשים זורקים מרגיז, והשלטים האוסרים על כניסת כלבים לכל ריאה ירוקה מרגיזים מאוד, אבל בעלי כלבים שלא אוספים אחרי הכלבים מרגיזים לא פחות.
סליחה על ה-rant, אבל כמו שאפשר לראות, זה נושא שקרוב לליבי.
תשמעי – ההערה שלי באה מתוך עצבים עם אנשים בסביבה בה אני גר. בדר"כ אני משתדל כן לאסוף אחרי הכלב שלי, אבל אין ספק, שכשאני רואה את כל החרא שמשאירים גם כלבים באיזור ובעיקר בני אדם באיזור, יש לי את הרצון העז למצוא את בעלי הלכלוך ולדחוף להם אותו עמוק לתוך ה..
אני מצטער לשמוע על הכלב שלך, אבל איכשהו, אני שמח שאני לא חי ממש בתוך העיר הגדולה, שנקראת תל אביב, עם כלב. צפיפות החרא למ"ר גדולה עליי. לשמחתי, יש לי המון ריאות ירוקות מסביבינו, ואני מקווה שהן תישארנה כאלה בעתיד.
לגבי מה שראית בשווייץ – סחתיין, אבל אני לא מאמין שמדובר רק בבעלי הכלבים. יש גם כלבים משוטטים בעולם. מה שאומר בדר"כ, שבעירייה יש מדיניות ניקיון טובה יותר.
להזכירך, אינני גרה בת"א אם כי בהרצליה 🙂
לצערי, הריאה הירוקה החביבה עלי לטיולים עם הכלב (השטחים החקלאיים של קיבוץ גליל-ים) מועמדת לבנייה 🙁
הסר דאגה מליבך. פקחי העיריה בראשל"צ טובים רק בלתקוע שלטים, ולא חלילה לתקוע דוחות לעוברים על חוק הקקי.