בלי קשר לבלוג דיי
אני לא זקוק לבלוג דיי בסוף אוגוסט, כדי להמליץ על דברים טובים שאני קורא (ולא – אני לא מנסה לדוג מחמאות פה מאנשים שאני כותב עליהם). לאלה מכם שישימו לב, רשימת ה-Bread & Butter שלי בסרגל משמאל, השתנתה קצת בימים האחרונים, וגם קצת גדלה. בחצי השנה האחרונה התוודעתי לדי הרבה בלוגים, ומאז שהתחלתי להשתמש בגוגל רידר, לפני חודשיים, הרשימה הולכת וגדלה. יש לא מעט דברים שאני באמת שמח לקרוא ולהתעדכן בהם על בסיס כמעט יומי. אז נכון, גם דברים ישנים יותר כמו הבלוג של ואנדר ושל קרייזי יהיו עוד הרבה זמן בין הדברים שאני אתעדכן בהם (כל עוד שתי הכותבות הנהדרות האלה תמשכנה לכתוב, לפחות – רמז-רמז). אבל פתאום התחלתי לשים לב לבלוגים חדשים שצצים להם, וגם לבלוגים ותיקים יותר. דרך אגב, רובם די אישיים, כלומר לא מדברים רק על תחום מקצועי זה או אחר. הכתיבה שלהם מתאפיינת בעיקר בהומור על הכל ולא כלום, אבל לא רק – יש בה בעיקר המון רגש, וזה תמיד מצליח לגעת בי, הקטע הזה. דוגמאות? הנה:
צריכה לחשוב על זה – הבלוג של זרש. כותבת פוסטים קצרצרים על כל מה שעולה לה בראש באותו רגע. אחלה מחשבות. גם מצחיקות וגם מרגשות. ואפילו יש שיר, פה ושם.
בלוג דמיוני – הבלוג של אלמה פריי – הגיגים ומחשבות על הכל. בלי סינון (לפחות ככה זה נראה).
חדר 404 – הבלוג של עידו קינן – אחד מהוותיקים.
לא שומעים! – הבלוג של דובי קננגיסר – כבר המלצתי עליו באופן מאוד כללי בבלוג דיי, אבל עדיין – האיש פשוט כותב בצורה נהדרת.
לאחרונה צצו אפילו עוד שניים, חדשים-דנדשים לגמרי, שברור לי שאני אעקוב אחריהם:
מלכת הביצה הקפואה – הבלוג של מקפיסטה – כתיבה אישית של ירושלמית לא כל כך גאה.
The blog remains the same – הבלוג של Lizibee – תל אביבית, אולי קצת מצוייה, אבל עם טעם נפלא במוסיקה..
ויש גם את הבלוגים המקצועיים יותר, אלה שאני מתעדכן מהם בעיקר בתחום הטכנולוגי:
GO2WEB20 – הבלוג של אורלי יקואל.
המכללה – הבלוג של ניצן ברומר.
אני גם יודע שהוא עלול לא לאהוב את העובדה שאני מספר לכם את זה, אבל Sorter סוגר את הבלוג שלו. אין לי מושג כמה מכם קראו את מה שהיה לו לכתוב, אבל מי שלא – הפסד שלו. הוא היה בין המומלצים שלי במשך לא מעט זמן, והיה אחת ההשפעות שלי לכתיבה אישית. סתם רציתי שתכירו, לפני שהמסך יורד על הבלוג הזה.
אלה רק כמה דוגמאות, כאמור.
אני אומר לכם, הגוגל רידר הזה ממכר ומעייף – אם אתם יכולים לברוח ממנו – תעשו את זה עכשיו… לי כבר אין תקווה 🙂
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
הגוגל רידר הזה בהחלט ממכר, לא הייתי בו יומיים ויש לי איזה 300 רשומות שהצטברו וטרם נקראו 🙁
ומה זה אומר עליי אם מתוך 11 הלינקים שנתת בפוסט, אני מנוי על תשעה? 🙂
יש בתפוז את הבלוג של נעה אויסטרייכר בתפוז ומטהקפה
ובכן, זה אומר שכולנו קוראים את כולם. הביצה הבלוגספירית.
אה, רגע- יא! הזכרת אותי! כבוד. קולה כבוד! (עכשיו תגיד את זה בקול רם)
וואו, תודה. אני ממש מסמיקה פה מול המחשב 😳
כאילו, נראה לי שזאת הפעם הראשונה שמישהו ממליץ עלי. (איזה כיף!)
אז אשכרה כולנו קוראים את כולם הא..
בוריס – זה אומר עליך רק דברים טובים..
ג'ירפה – אני לא מכיר את הבלוג הזה. אני אחפש.
מקפיסטה וליזי – אכן, יש משהו מרענן מאוד בבלוגים של שתיכן, ואני אוהב כתיבה שגורמת לי לחייך ולהרגיש. לא יודע לגבי "כולם קוראים את כולם", אבל כשאני מוצא משהו מעניין, אני נשאר איתו. היו מקרים בודדים, לצערי, שבהם הפסקתי קצת לקרוא בלוג מסוים, אבל זה רק בגלל שהוא נעשה טרחני מדי אפילו עבורי. אבל זה באמת נדיר. בקיצור – לכבוד הוא לי להמליץ על הבלוגים שלכן. אני תמיד שמח לתת מחמאות כשהן מגיעות למישהו/י. אני מאחל לשתיכן שתמשיכו לכתוב ככה (נא לא לבייש את הפירמה).
ושוב – שיהיה לכולם חג שמח.
תודה רבה! כמה כיף לשמוע!
לא הצלחתי להחליט אם "הגיגים ומחשבות בלי סינון" זה טוב או רע, אז אני אקח את זה בתור מחמאה. אני אופטימית.
זה טוב, אלמה, זה טוב…
אני אוהב את הישירות שלך. היא בדרך כלל מעלה לי חיוך מטומטם על הפרצוף.
שוב תודה על התזכורת.
כאמור אני לא כועס ולא בטיח, לא ניסיתי להחריש את העזיבה, ובוודאי שלא את החזרה.
כאמור, החלטתי לחזור, ופרסמתי פוסט שמנסה להסביר את הלבטים (אני מודה שללא הצלחה רבה).