גשם!
אין לי שום תגית שאני יכול לסמן בה את הפוסט הנהדר הזה. בעיקר כי זה אירוע די נדיר בישראל.
את התחושה הנפלאה, האושר העילאי, הרוח הקלילה שהביא איתו הגשם (שגם קצת לכלך לי את האוטו בבוקר, וקצת ניקה אותו בערב)!
ביום שישי נרדמתי, כהרגלי בשבוע שחלף, רק לפנות בוקר, אחרי לילה מלא כאבים. קצת לפני 9 בבוקר, שמעתי, כמתוך חלום, רשרוש קל מבחוץ. מאחר ואני ישן עם מזגן (אין מה לעשות, אם יש משהו שמעלה את סף הכאבים שלי עוד יותר, זה החום הישראלי), לא הייתי בטוח אם אני הוזה, או שומע את הדבר האמיתי. התעוררתי, פקחתי עיניים, הסתובבתי במיטה, ו… כן! זה אכן גשם!
תמיד מתפשטת לי תחושה כזו טובה, מאושרת – כשהגשם הראשון יורד. למרות שאני יודע שהשבוע רחצתי את המכונית, אחרי חודשיים נטולי רישיון, התמלאתי במין תחושה מנצחת. כזו שגורמת לי לחייך, לרצות לצאת החוצה ולהריח את הכבישים. התחושה הזו מלווה תמיד במין רעננות, טריות שכזו, הרגשה ירוקה, שאומרת לי ש: "כן. עכשיו יהיה יותר טוב". אם הייתי ישן טוב בלילה לפני, ככל הנראה היית קופץ מהמיטה ופותח את כל החלונות בבית, כי זה מה שאני תמיד עושה כשהגשם הראשון מגיע. אולי אפילו הייתי מתקשר לחבריי הטובים וצועק להם באוזן, ביום שישי בשעה 9 בבוקר, תוך הסתכנות רצינית ברצח, שהגשם הגיע! אז נכון – השנה זה לא קרה, בגלל הנסיבות, אבל עדיין..
אין לי שמן של מוסך אם זו תחילתה של עונה נפלאה, כזו שתחזיר לי את האמונה בחורף הישראלי (ולא כאוקסימורון – הדרך שבה אני רואה את הביטוי הזה בדרך כלל), אבל היה גשם!!! כן, כן – ברעננה ירד ביום שישי בבוקר גשם. וגם בערב. אולי בכלל זה מסמן את תחילתה של שנה חדשה וטרייה כבר מעכשיו. אולי אני אופטימי מדי, ונאיבי כתמיד. אבל קשה לי לעצור את עצמי! השבוע ירד הגשם הראשון! אני כל כך מאושר! אפשר בבקשה להשאיר את התחושה הזו? pretty, pretty please…?
זהו פוסט מחוייך. כזה שלא צריך תגיות.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אני אוהבת מאוד גשם. מאחלת לנו שנה גשומה במיוחד ובלי מלחמה. ככה מן שנה גשומה וטובה. הרבה בריאות.
כן כן, גשם. אמיתי לגמרי, רטוב לחלוטין, וכזה שעושה ריח של גשם באויר. גם אצלנו ירד, והיה כל כך כיף 😛
כן ירבו!
אומרים שהעדפהלקיץ או לחורף תלויה בחודש בו נולדת. אצלי, כשהייתי קטנה העדפתי חורף, ועכשיו אני מעדיפה קיץ. הגשם תמיד מזכיר לי את ההגעה מבית הספר אחרי מבול, וההחלפה לבגדים יבשים עם שוקו חם מתחת לשמיכה, אח…געגועים.שנה טובה 🙂
שנה נהדרת!
אני נולדתי בדצמבר. אני לא יודע אם יש לזה קשר, אבל דווקא האפור הזה בחוץ, הרוח, הירוק – גם הצבע וגם הריח – זו הרגשה פשוט נפלאה.
והעניין הכי יפה – שזה בכלל לא סותר את הפוך והשוקו (או הוויסקי, תלוי את מי את שואלת). ההתכרבלות, ההתעטפות (עדיפות לבת זוג, אבל במצבי הנוכחי, אני איאלץ להסתפק גם בהתעטפות יחידים..).
אין. בקיץ זה פשוט לא אותו דבר, מבחינתי.
הכי כייף להיות מתחת לפוך כשגשם זלפות משתולל בחוץ, אה…ובנוסף לשוקו הנוסטלגי גם ספר טוב (אם אין בת זוג).
ספר טוב הוא ברירת מחדל מבחינתי…
ללילות החורף הרציניים במיוחד, הנה מתכון ל"תה הפתעה" שסבתא שלי ע"ה הייתה עושה:
מצרכים:
1 ספל תה
1 שקיק תה ארל גריי
קמצוץ סוכר חום
מים רותחים
קפטן מורגן אדום (רום)
אופן ההכנה:
שמים את שקיק הארל גריי בספל.
ממלאים 2/3 ספל במים רותחים.
מוציאים את השקיק.
מוסיפים מעט סוכר חום (ניתן להחליף גם בסוכר לבן/סוכרזית וכו').
מוסיפים 1/3 כוס של קפטן מורגן אדום.
מערבבים.
לוקחים למיטה עם ספר ופוך.
בגדול האדים עצמם אמורים לעזור לך לישון יותר טוב, אבל גם אם לא – המתכון הזה יעשה את העבדוה.
ולמה "הפתעה", אתם שואלים?
כי בלילות ממש ממש קרים, כמו כאלה שחווים בחורף האמיתי של אירופה, אפשר להפוך את הכמויות של התה-רום.
לא תאמינו איזו הפתעה תהיה לכם…
לקחתי את המתכון. עכשיו אני צריכה רק רום.
לא סתם רום.
אני יודע שזה נשמע קצת פלצני, אבל ספציפית קפטן מורגן אדום זה הרום הנכון בשביל זה.
רום לבן, למשל, לא עושה את אותה עבודה, משום מה. גם בקרדי לא הביא את אותן תוצאות. זה פשוט משהו שעובר במשפחה. מין מתכון סבתא לגרון כואב, או סתם ערב קריר במיוחד.
החדשות הטובות הן, שקפטן מורגן אדום הוא לא ממש יקר. הוא אמור לעלות בסביבות ה-20-30 דולר לבקבוק.