מי צריך אישור לגראס??
מראש אני מודיע – אני יודע שמישהו עלול לקרוא את הפוסט הזה בעתיד. אני גם יודע שזה עלול לפגוע בי. אבל החלטתי בכל זאת לכתוב על זה. כי באמת זה עניין מפגר שכל מי שאי פעם יצטרך את זה, לא עלינו – שיידע למה הוא נכנס.
לפני כמה חודשים, אישר משרד הבריאת לחולי מחלות כרוניות מרובות כאבים וסימפטומים שונים (חלקן סופניות – רובן לא), כגון מחלת קרוהן, פיברומיאלגיה, סינדרום טורט ועוד, להתחיל לקבל מריחואנה כטיפול. מודה ומתוודה אנוכי, שאף שאיני מעשן כבד כלל ועיקר (מעולם לא קניתי מריחואנה, אלא עישנתי מעט אצל חברים, אחת לחודשיים-שלושה במקרה הגרוע), גראס עזר לי השנה יותר מכל חומר אחר. המחלה הזו שהחלה לפני שנה (ביום חמישי הקרוב אני חוגג שנה להתפרצות המחלה), גורמת לכאבים עזים, ואין ספק שג'וינט פה ושם נותן לי שקט לכמה שעות, ותמיד עוזר לי לישון הרבה יותר טוב אחרי זה. הבעיה היא כמובן, שאני גר עם ההורים כרגע, ולא משנה כמה אני אסביר להם שכל ג'וינט כזה הוא הרבה פחות מסוכן מכל אחד ממשככי הכאבים שאני לוקח – חלקם נרקוטיקה מאוד קשה – הם לעולם לא יסכימו. ולא שלא ניסיתי לרמוז להם בעדינות על המחקרים הרבים שנעשו בכיוון. ניסיתי גם ניסיתי. אבל יוק. אין עם מי לדבר. שניהם מאוד אולד-פאשן בעניין, ובגדול – אני בהחלט מבין אותם.
אבל נחזור לנושא העיקרי – משרד הבריאות נתן אישור לטיפול במריחואנה. כמובן, שאין טוב בלי רע. אמנם יש אישור, אבל ביום שאני אקבל את פיסת הנייר הזו, אני אצטרך להחזיר את רשיון הנהיגה שלי. למה? ככה. כי יש כמה דפוקים שנוהגים אחרי שהם מעשנים או כשהם מסטולים. זה שאלכוהול כן חוקי, ועדיין אנשים נוהגים אחרי ששותים אותו בכמויות – על זה אין פיקוח משמעותי. אף אחד לא שולל רשיון נהיגה למי ששותה כשהוא בחופש, ואינו נוהג. אבל על גראס יש גם יש פיקוח כזה. מוזר ולא ברור.
וזה עוד לא הכל, לצערי. בנוסף, משרד הבריאות מאשר חד משמעית שאין לו את האמצעים לפקח על החומר שמגיע למטופל. כלומר משרד הבריאות עצמו לא מספק את זה מה שהוא בעצמו מאשר לצורכי בריאות. יפה, הא? כלומר – אני גם אמשיך לעשן אצל חברים או אקנה את החומר ברחוב, אבל תהיה לי פיסת נייר שתאשר לי, אבל תמנע ממני לנהוג גם אם לא עישנתי באותו יום.
תודה, אבל נראה לי שעדיף כבר לקנות ברחוב, לא?
עכשיו, מתברר, כפי שנכתב היום ב-ynet, שגם מחוץ לבית שלך אתה לא יכול לעשן. אפילו אם אתה בחופש, ואפילו אם יש לך את האישור של משרד הבריאות. כלומר – נגיד ובעבודה יש לך התקף כאבים מטורף באמצע היום (ומי כמוני יודע, היו שניים כאלה בשבוע שעבר) – אתה לא יכול לקחת ג'וינט כדי להקל על עצמך. אתה חוזר לנרקוטיקה הקשה באמת. מתברר שהמחוקק לא ממש ידע איך לסתום את הפרצה הכל כך מובנת מאליה, והשאיר למשטרה המפגרת את יכולת השיפוט במקרים כאלה. ומה עושה המשטרה? עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – לעצור אנשים על לא עוול בכפם, רק בגלל שנכפתה עליהם מחלה שהם לא ביקשו ולא איחלו אותה לעצמם בחלומות הכי גרועים שלהם.
כמו שאמרתי – אני מאחל לכל אחד שלא נצטרך את זה לעולם. אבל למי שקורא את זה – מתברר שבכל זאת צריך לשקול את כל מה שאומר "אישור" ממשרד הבריאות.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
עמדתי בענין נפרשה מזמן. גראס ואלכוהול צריכים להיות שוויםם בעיני החוק. או ששניהם חוקיים או ששניהם לא. להיפך: אלכוהול יותר ממכר ויותר מזיק לבריאות, והא גם משחרר עכבות לאלימות ומין, מה שגם אומר אלימות מינית. THC לעומתו הוא סם מרגיע. הסיבות היחידה שאלכוהול לא יוצא מהחוק הן דת והרבה כוח פוליטי שיש לתעשיה כ"כ גדולה. ההיסטוריה גם מראה שכמות השתיה לא פחתה עם תקופת היובש בארה"ב ולא עלתה עם הסרתו. אני עושב שלגליזציה של סמים קלים תשחרר את המשטרה לעסוק בדברים האמיתיים ולא בשטויות.
עצוב מאוד 🙁
"תשחרר את המשטרה לעסוק בדברים האמיתיים" כלומר הממממ …דונאט
מעשה שהיה באמת בארצינו החמה ושוטריה:מעשה באשת טבע אשר אספה לה סירפדים להכין תה (כל אחד והתה שלו או שלה במיקרה זה), ערב אחד מתקשרים אליה מהמשטרה ושואלים אותה אם פרצו לה לבית וגנבו לה תיק כלשהו (שהשם ופרטיה היו רשומים עליו) לאחר חיפושים היא ענתה בחיוב וזומנה לאסוף את התיק.
בהגיעה לאסוף את התיק היא זומנה לחקירה בה האשימו אותה בהחזקת סמים מסוכנים, שאלו אותה החכמים ,סליחה השוטרים אם היא יודעת מה נמצא תיק ,היא השיבה בחיוב שישנם עלים של סירפדים .
נשאלת שוב השאלה:מה הבלשים לוקחים לפני המשמרת שלהם?
בשן ועין הצליחה לצאת ללא אישום (זה קרה שבוע שעבר)