תחושת מחנק
אני לא יודע מה אתכם, אבל יש לי קצת תחושת מחנק ברשת בזמן האחרון.
גרביל פרסם אתמול פוסט קצר מאוד וזו לשונו:
-
אני לא מסוג האנשים ששוחים נגד הזרם. אני אוהב את הזרם. כל זרם. לפעמים אני הולך ברחוב, רואה זרם ומייד מחליף לבגד ים וכובע אמבטיה ומתחיל לשחות. אבל כשרואים את ההתגייסות הגדולה והעצומה הזאת למען דב חנין, אי אפשר שלא לשים לב שמדובר באותם אימבצילים שוחרי טוב שבחרו בשינוי ב-2003 ובגמלאים ב-2006.
צחוק בצד, אני רואה את ההתגייסות למען דב חנין ברשת, ואני מרגיש שמישהו עוקב אחריי. לכל מקום בו אני משוטט, מגיעה הודעת תמיכה בדב חנין בצורה זו אחרת. שלא תבינו לא נכון – אני בעדו. אני נגד כל מה שחולדאי מייצג ויותר מכך – אני מתעב את מה שהוא עושה לעיר היפה ששמה תל אביב. האיש הזה הורס את העיר עבור בצע כסף, ומרחיק את כל מי שהעיר הזו הפכה לו לבית, עבור כמה תיירים ובעלי ממון.
כשזה נאמר – ההתגייסות למען דב חנין, היא מה שאני בהחלט יכול לכנות כ"יותר מדי". אתם יכולים לומר לי אלף פעם שאם אני לא רוצה אני לא חייב לשוטט בעולם הבלוגוספירה, אבל זו כבר סתימת פיות מבחינתי. אני חושב שההתארגנות למען בחירתו של חנין היא חיובית למדי, אבל די. יש לי גוש בגרון וקוראים לו חנין. אני לא מסוגל לבלוע גושים בסדר הגודל הזה, ומצד שני, לא מנומס לירוק ברחוב, אז מה עושים..?
חבר'ה, דב חנין הוא אחלה, בסדר?! זהו. לא יכולתם להסתפק באמרה הזו פעם אחת ולעבור הלאה? הייתם חייבים לסחוב את כל הבלוגוספירה איתכם?
הגיע הזמן שמישהו ילמד אתכם כמה תרגילים בשיווק. מי שמנסה לדחוף לי לתוך הגרון את חנין, יגרום לזה שבסוף אני אקיא אותו. בסופו של דבר, גם אם הייתי כרגע תושב תל אביב ואפילו רשום ככזה, הייתי מעדיף לא ללכת להצביע בכלל. זה מה שאתם משיגים. אם עוד לא הבנתם את זה – הגיע הזמן שתבינו. ובזה אתם יודעים טוב מאוד מה אתם משיגים – את בחירתו של הטמבל מחדש.
מזל טוב. זכיתם.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
ראה באותו עניין:
http://webster.co.il/2008/08/24/943/
נפלא..
אני מניח שיצוצו עוד כמה בקרוב, כתגובות לפוסט הזה. אני מצפה לעוד לינקים וגם תגובות נזעמות אולי..
לדעתי דווקא מדובר באנשים שדווקא דחפו את מפלגת העבודה (וגם קצת את חד"ש) בבחירות האחרונות. לא את הגימלאים. חלק מאותם אנשים שאחר כך מצאו את עצמם ב"עבודה שחורה".
אני ממש לא מבין על מה אתה מדבר. מה שונה הקמפיין למען חנין מההתגייסות נגד חוק הצנזורשת. מה, אתה ילד קטן? "נא נא נא, לא יפה לי המשחק של המגניבים, יואו, מעמדות וכזה. אני אברח מהבית, לא אצביע חנין ואראה לכם מה זה, אתם עוד תצטערו".
ואני מניחה שפספסת את העובדה שציינתי מפורשות בפוסט שקישרת אליו תחת "לדחוף לי לתוך הגרון" שנשבר גם לי עצמי מהקמפיין החניני שכבר תפח למימדים מגוחכים משהו, כן?
[מכאן שרון מחקה כמה הערות מעליבות]
וגם יש סיכוי שהרימו להנחתה מעט מוקדם מדי…
נקווה שיישאר להם כח לדחוף אותו בספרינט האחרון.
אוקיי. יכול להיות שדרכתי על כמה בהונות פה..
בואו נראה:
שרון – ראיתי. זה נוסח קצת אחרת, אני מודה, אבל המטרה היא זהה, לפחות על פי מה שקורה ברשת. תלכו, תירשמו, תצביעו. זה חשוב! אה, כן – ואל תשכחו להירשם…
ערן – יש מצב שאתה צודק. לא התייחסתי לקטע הזה בפוסט הקצר של גרביל, באופן ספציפי.
ועכשיו אליך אלעד-וו. שמע, איש – דבר ראשון, אני חושב שאתה זקוק לקורס בסיסי בהבנת הנקרא.
חוצמזה, יש הבדל עצום בין שני המקרים שאתה מציין, ולמען האמת אין שום דבר משותף בין השניים:
ההתגייסות נגד הצנזורה היא משהו שמדינה שלמה צריכה לעמוד על רגליה האחוריות כדי שהוא לא יקרום עוד וגידים. זו בעיה של כולנו. כל אזרח בר-דעת חייב להבין את זה. אפילו אתה.
דב חנין, לעומת זאת, בניגוד למה שאתה חושב, הוא רחוק מכך שנות דור. אני לא מכיר את האיש, ואין לי שום דבר נגדו או נגד פועלו. כן יש לי בעיה עם אנשים שלא מבינים שתל אביב היא לא "העיר של העם".
אתה יכול להמשיך לכתוב על דב חנין כמה שאתה רוצה, בהנחה שאתה בכלל כותב. התגובה שלך חונקת לא פחות מהקמפיין הזה.
מה שניסיתי להצהיר, לפני ההתפרצות חסרת הפרופורציה שלך, הוא שאני לא מוצא סיבה לנשום את כל הפוליטיקה הזו, והעובדה שהרשת הפכה לפרסומת אחת גדולה לפוליטיקאי – ולא אכפת לי כמה הוא חסיד אומות עולם – זה מפחיד אותי, וגורם לי לתחושת מחנק.
ועוד משהו – ככה בקטנה – אתה צודק בדבר אחד. משחק המעמדות הזה ממש, אבל ממש, לא מדבר אליי. מעולם לא "שיחקתי עם המאגניבים" (ומשום מה, דווקא בעקבות התגובה שלך, אני שמח שלא עשיתי את זה).
והנה עוד תגובה:
http://kusit3g.blogli.co.il/archives/252
יש אנשים שפשוט לא יודעים לקבל ביקורת…
לחיי הדמוקרטיה!
כשתגמרו להלל את הפוליטיקאי שלכם, אני עדיין אהיה כאן.
כשתפכחו, אני ממש אשתדל לא לומר "אמרתי לכם".
אין דין היסטריה המונית בעניין מועמד מסויים כדין עידוד אנשים להיות מסוגלים להצביע בבחירות המוניציפליות בעיר מגוריהם על מנת שיוכלו להשפיע על איכות חייהם בחמש השנים הקרובות.
ישנה חשיבות רבה להשתתפות בהליך הדמוקרטי, ולא משנה במי אתה תומך. אז כן, כמו שאמרת קודם – לחיי הדמוקרטיה!
הו… לא הגזמנו, נכון?
לא אוהב לקרוא על חנין, אז אל תקרא את הפוסטים. אתה מספר לנו כאן איך אתה מפתח על חנין דיעה ותדמית לפי מה שכותבים עליו חבורת מתלהבים שאינם פועלים בתיאום איתו ועם המטה שלו, זה בערך גרוע כמו האדיוטים בחגורת התנ"ך ששומעים בפעם העשירית כתב של פוקס ניוז מדגיש "בראק חוסיין אובאמה" ומחליטים שהוא מוסלמי (בלי להקשיב למילה שיוצאת לאיש מהפה).
חנין אולי חכם ואולי אידיוט, אולי צודק ואולי טועה, אבל למה שתקבע דעה אם להצביע או לא להצביע לפי ההתלהבות של חבורית גרופיז? קראת במקרה בלוגים אמריקניים בזמן הפריימריז של הרפובליקנים? אותה התלהבות היסטרית וחסרת תקדים מרון פול, עוד ליברטארי קיצוני שעוד הסתבר בהמשך כאמביוולנטי בשאלת אבולוציה או בריאת העולם לפני 6000 שנה והפסיד בצורה מחפירה למועמדים האחרים. התלהבות לא אומרת שהמועמד רע, היא בד"כ אומרת שהאלטרנטיבות פשוט דפוקות. רוב דוחפי דוב לא יודעים אפילו מה המצע שלו, אבל כבר החליטו שהכל עדיף על חולדאי.
לבסוף ביננו, ת"א מכוערת, ועדיף שחולדאי יאלץ אנשים לעזוב אותה ולגרום שיקומו מרכזי בידור וחיי תרבות גם מחוץ לתל אביב, מאשר שיבחר מועמד שמסתובב עם חולצה של טיגריס, אבל מתחת אולי יסתבר שהאיש לא יעיז לשנות סטאטוס קוו-אים? ימים יגידו, לא בלוגרים.
שרון, אם זו היתה כוונתך בלבד – הריני מתנצל. השתתפות בהליך דמוקרטי הוא דבר חשוב, ועידודו הוא בהחלט חשוב לא פחות. הבעיה שלי היתה השילוב הזה של "תבואו, תירשמו, תצביעו לדב חנין, כי רק בגללו שווה בכלל להירשם".
עירא, אני מסכים איתך לגבי הקיצונות של אותם מטומטמים בחגורת התנ"ך. אין ולא היתה לי כוונה לסתום פיות, או להחיל צנזורה על הרשת בכל מה שקשור לדב חנין. כמו שכבר כתבתי – אין ולא היתה לי הזכות להכיר את האיש או את פועלו. כל מה שכתבתי היה נכתב בדיוק באותו אופן, לו דפנה דקל ודודידו היו רצים בצורה כזו לראשות המועצה.
כוונתי היתה להסביר, כי שיווק אגרסיבי מדי, כפי שהבלוגוספירה התגייסה למענו, היא חרב פיפיות. יכול להיות שדב חנין הוא סופר-פוליטיקאי, בלי אף שלד בארון ואיש ללא רבב, עם יכולות-על לשנות את "מדינת תל אביב" מן היסוד – אבל מעריצים שרופים מדי עלולים לשרוף אותו ולא לעזור לו, במקרה הזה. במדינה שבה אורך הרוח והסבלנות קצרים הם, תחושת המחנק הזו ברשת תתחיל לגאות בקרוב גם אצל אנשים נוספים. אלה אותם אנשים שיימאס להם מהכל, ובסופו של דבר לא יילכו להצביע בכלל. אני מבין את הרצון לעזור לדב חנין להיבחר באמצעות הרשת, בעיקר בגלל חוסר התקציב של המועמד. אבל יש דבר כזה שנקרא הגזמה…
כל מומחה לתקשורת המונים, כל איש שיווק, יודע שיש מושג בשם "חשיפת יתר". מלמדים את זה בשיווק 101. כשיש עלייה חדה מדי בכמות האזכורים של סלב זה או אחר, האכזבה והירידה התלולה בוא-תבוא. את הדוגמא האחרונה, הביא פיטר קרלייל, סוכנו של מייקל פלפס, השחיין האמריקאי, שיאן העולם במדליות בכל הזמנים (נכון לכתיבת שורות אלו). קרלייל יודע שיש לו "ביצת זהב" ביד, כזו שתניב להם, לפי הערכות, מעל 100 מליון דולר – סכום לא רע לכל הדעות. יחד עם זאת, את האסטרטגיה השיווקית שלו, הוא בונה כבר במשך 6 שנים (!!), לאט ובזהירות, ולא על סמך איזו גחמה או סימן של דולר בעיניים.
טוב יעשו אותם גרופיז של דב חנין, אם לפחות ילמדו משהו בתורה שיווקית, לפני שהם יוצאים בצעקות בכל רחבי הרשת.
גיא, לי יש קשיים הבנת הנקרא? אתה כתבת "גם אם הייתי כרגע תושב תל אביב ואפילו רשום ככזה, הייתי מעדיף לא ללכת להצביע בכלל".
ולי, אישית, נראה שאתה מרגיש left out או משהו, ומחליט לרדת על הקמפיין של חנין במקום לגבש דעה על האיש.
התגובה שלך לא רציונאלית ולא בוגרת. אבל תמשיך לרדת עלי, מה אכפת לי. נקווה שאנשים שרוצים עיר נעימה וירוקה עם מעט מכוניות, הרבה תחבורה ציבורית, מעט אינטרסים ופרסום והרבה תרבות (אמיתית, בלי הקראות ופרסום עצמי של חולדאי), יחשבו וילכו להצביע. אם לא, בעסה לכולנו.
אלעד-וו, אני חושש שהאקט שלכם נובע מפחדנות יתר.
אני לא מרגיש left out, משתי סיבות פשוטות:
1. להזכירך – יכולתי בעצמי לכתוב בבלוג שלי על כמה שדב חנין הוא אהוב ליבי ומנצח את כווווולם !
2. הבעיה העיקרית שלי היא, שגם אתם בעצמכם לא גיבשתם שום דעה על האיש! אתם אפילו לא מכירים אותו! כל מה שמעניין אתכם זה "רק לא חולדאי". אני אפילו מסכים אתכם במקרה הזה, אבל אתם יורים לעצמכם ברגל, והגיע הזמן שמישהו יסביר לכם את זה!
אז זהו, שאני מהאנשים שלא הולכים כמו כל הכבשים הפועות אל המטבחיים.
העניין איתך ועם כל החברים הנפלאים של דב חנין, הוא שאתם לא מוכנים לשמוע בכלל ביקורת! אני רואה את התגובות אצל הגרביל, ואני בהלם. אתם מדברים על דמוקרטיה, אבל אתם סותמים פיות! חס וחלילה שתיאמר מילה לא יפה על מה שאתם עושים. ואם זה כבר נעשה – אתם הולכים וקוראים לכל החברים שלכם, ומתנפלים ישר על אלה שמבקרים אתכם. אם מישהו מתנהג פה בילדותיות, זה אתם.
אז לך, תמשיך לצעוק עם כווולם כמה דב חנין הוא חסיד אומות עולם, וכמה הוא נפלא, וכמה הוא יפתור את בעיות כל העולם בו אנחנו חיים, ונראה אם בעוד חודשיים יישאר זכר מהקמפיין הזה, או אם מישהו בכלל יאמין לכם.
תראה לי בבקשה היכן בשם אללה ישתבח שמו זה מופיע בפוסט שלי?
נכון, ציינתי שאני מתומכי חנין, אבל זה בא הרבה אחרי ציון מידת המיאוס שיש לי מהניג'וס בנדון. ואני חושבת שהדגשתי כמה פעמים בפוסט שלי שלא משנה במי תומכים – מה שחשוב זה להיות מסוגלים להצביע במקום שחשוב לכם לקבוע לגביו.
אבל אני חושבת שאפסיק לנסות להסביר את עצמי ולהתנצל בפני אנשים שמעדיפים לקטר ולהדגיש את אדישותם וחוסר התועלת שלהם לדמוקרטיה.
שרון – מה לא היה ברור במשפט:
"שרון, אם זו היתה כוונתך בלבד – הריני מתנצל", הא?
אבל כן – את צודקת. אני חושב שאני אפסיק את עניין ההתנצלויות בעצמי.
אני מצביע לנינט!
כל דבר שנתקע בגרון אפשר להוריד אותו עם גינס (רצוי אקסטרא קולד).
אחרי 2-3 ליטר גינס, תראה שההתגייסות למען חנין כבר לא תחנוק אפאחד.
זו אחת הסיבות שאני אוהב כל כך ג'ירפות…
תמיד יש להן את הרעיונות הטובים ביותר.
היי, רציתי להגיד שאני מצטער אם הרעש שאנחנו עושים (ובעקבותינו בלוגרים ואנשים אחרים) בעניין דב חנין יוצא קצת מציק מדי. אני מניח שזה באמת עלול להרגיש קצת מנג'ס מהצד, במיוחד למי שלא תלאביבי. אז באמת סליחה – בלי ציניות או משהו.
אבל רק להסביר את הרציונל: דב חנין והתנועה שהוא עומד בראשה, "עיר לכולנו", רצים בקמפיין הזה בעלות אפס. פרקטית, יש להם כמעט כלום כדי לקדם את עצמם. מועמדים אחרים – בין אם הם קיקיוניים כמו המיליונר צברי ואורן שחור או מאוד רלוונטיים כמו רון חולדאי ות"א אחת – מחזיקים בסטיפה די רצינית של כסף לקידום. חולדאי ממומן ע"י שתי המפלגות הגדולות בארץ, העבודה וקדימה, ואני שמעתי הערכות לא-יודע-אם-מבוססות על יותר מ-10 מיליון ש"ח שמתוקצבים לקמפיין שלו – אם כי זה לא משהו שאני יודע לאשר.
מן הצד השני, כאמור, לחנין ועיר לכולנו יש לא יותר מכמה שקלים לשלטים ופליירים מסכנים. זה באמת כלום.
ואנחנו, סתם תל אביבים מהאינטרנט, באמת חושבים שדב חנין הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לתל אביב כרגע. לכן אנחנו מנסים לעזור לו בכל דרך כיפית וחוקית שאנחנו יכולים.
אני באמת מבין איך זה יכול להפוך לניג'וס כשמדברים על זה כל כך הרבה, אבל חייב להדגיש: זו הדרך היחידה שלנו כרגע (כתומכים מן הצד) להניע וליצור בחש ותזוזה – והצלחנו כבר להתחיל לעשות רעשושים עם כתבות בהעיר, בטיימאוט, בהרבה אתרים ובהמון בלוגים.
הבעיה היא שגם אם באינטרנט זה כרגע "רועש", בחוץ זה עדיין לא מספיק. וכדי שהדבר הזה ייצא מהאינטרנט גם אל הטלוויזיה ואל העיתון היומי ואל שיחות סלון ובית קפה, אנחנו חייבים להמשיך לעשות רעש.
אז כאמור, אני באמת מתנצל על החפירה – הכי בכנות ובלי להתחכם או משהו – אבל אנחנו באמת ממש רוצים שדב חנין יהיה ראש העיר שלנו, אנחנו חושבים שזה אפשרי, ואנחנו הולכים להמשיך לנסות לעשות גלים עד שזה יקרה.
נשיקות
—
אגב, קלינגר כתב מעניין בנוגע לבאזז
http://www.2jk.org/praxis/?p=1457
איתי,
בשיא הכנות – תודה על התגובה הרצינית. זו אחת היחידות שקיבלתי עד עתה.
חשוב לי לציין שוב – שלא היתה כוונה לפגוע באף אחד מהמתמודדים. אני יודע מה חולדאי עשה לתל אביב, ואני הראשון שאשמח אם יהיה מתמודד ראוי מולו, בין אם זה חנין או מישהו אחר. 10 שנים בתל אביב, שאת רובן "העברתי" תחת "הנהגתו" של חולדאי לימדו אותי שהאיש הזה צריך ללכת הביתה.
בסופו של דבר, הנקודה שלי היתה שיווקית נטו. ההתלהמות שקיבלתי כתגובה, היתה חסרת פרופורציות לדעתי, ולכן הגבתי כפי שהגבתי. באופן כללי, פוליטיקאים הם "זן" של אנשים שאני לא מחבב במיוחד, בעיקר מתוך נסיון אישי.
שיהיה בהצלחה. אני רק מקווה שאתם יודעים מה אתם עושים. זה הכל.
גיא – תודה רבה על הביקורת הבונה. (בלי טיפת ציניות)
יש לך רעיונות איך אפשר להמנע מ"חשיפת יתר"? אני לפחות אשמח לשמוע. אהבתי גם את התגובה של איתי.
הסבר למה לדעתי חנין (ועיר לכולנו) כל כך חשובים גם ללא תל אביבים.
שמתי כאן
http://cafe.themarker.com/view.php?t=619762
– אבל זה אוף טופיק לנושא.
מחוץ לבלוגספרה (וגם בתוכה) יש עדיין המון אנשים שבטוחים שהבחור שלא אוהב לדבר עם אף אחד (ולעשות רעשים שכן( אין שום סיבה להעלות לו את הדרוג בגוגל לא?)) הוא ראש עירייה נפלא, ושחנין מחמל נפשנו כפרה שלי, לא.
דבר ראשון – עליי לציין שאינני איש שיווק מקצועי, אלא רק חובב ותיק של התחום. אני קורא חומרים רבים בנושא הזה, שקרוב מאוד לליבי.
ועכשיו לגבי העניין עצמו:
"חשיפת יתר" היא בעייתית בשיווק, בגלל שהיא עלולה לגרום למצב של "דילול המוצר", שאתה מנסה למכור לקהל הרחב.
מצב כזה נגרם, כאשר משתמשים בצורה מאוד מסוימת, שחוזרת על עצמה שוב ושוב, על מנת לפרסם מוצר או אדם מסוים. על מנת להימנע ממצב כזה, כדאי – בתור התחלה – לראות כיצד ניתן להשתמש בצורות שונות של מדיה, לטובת הפרסום. במצב שבו אין ממש תקציב, כמו במקרה שלפנינו, אפשר למשל לנצל את העיתונות כדי לקדם רעיונות מסוימים. העיתונות היום, ובה אני כולל גם מקומונים, למשל – רודפת אחר כותרות. מצב זה הוא תמיד בבחינת הזדמנות, למי שרוצה להעביר מסר.
אבל פה חשובה האסטרטגיה, לא פחות מהפרסום עצמו. מאחר ופרסום יכול להפוך לחרב פיפיות (כפי שקרה לא אחת לשלי יחימוביץ'), זהירות היא חשובה ביותר. במקרה של דב חנין, השימוש ברשת האינטרנט הוא רעיון מעולה – גם כי הוא חינמי, וגם כי הוא אפקטיבי. אבל הפקטיביות שלו עלולה להיגרע, אם יותר מדי כותבים, "ימליכו" ו"יפארו" אותו יתר על המידה. חשוב להבין, שאני, למשל, בתור אדם בשר ודם, לא יכול להסתכל על מר חנין כעל אלוהים פוטנציאלי, או אפילו כעל אדם-על. ולמה? כי כאזרח ישראלי, שבעתי לא מעט מרורים מכאלה שהמליכו אותם כבעלי יכולות-על.
השורה התחתונה, דרור – ושוב, מדובר בדעתי הפרטית בלבד – היא שמנסים לדחוף לי את דב חנין בכוחנות, הישר לתוך הגרון. ההקמה של הבלוג שמריץ אותו היא חשובה, וגם קידומו חשוב – אבל צריך לעשות את זה במידה.
מה זה במידה, לדעתי? אני אענה לך על דרך השלילה – האתר הזה, למשל, חסר טעם: http://dovkhenin.com/
ראיתי עשרות קישורים אליו בזמן האחרון, ואני חושב שדווקא ההתייחסות כאן יוצרת אנטגוניזם. אם היא אמורה ליצור תדמית חיובית – היא מפספסת את המטרה.
השימוש החוזר ונשנה בביטויי חיבה מוגזמים, שנתקלתי בהם הרבה מאוד בשבועים האחרונים, כגון "דב חנין כפרה", "דב חנין אהובי" וכו' – נותנת לכל העסק נימה של חוסר רצינות.
בנוסף, יש הרגשה של מעין "אלוהות", בכל פעם שמר חנין פוצה את פיו: "דב חנין אמר", "דב חנין עונה", "דב חנין שתה שוקו". אני מצטער להרוס לכולכם את האשליה, אבל דב חנין, בסופו של יום – הוא בנאדם. כמוני וכמוכם. מילה שלו לא יכולה לגרום לאדמה לרעוד, כפי שזה ניכר בהמוני הפוסטים בבלוגוספירה.
שימוש נכון ב"מוצר" שלכם, שימוש מושכל – כזה שגם אם לא תדווחו על כל יריקה שלו הוא עדיין יעמוד בפני עצמו – הוא זה שיעזור לכם יותר. כרגע, עומס הדיווחים הזה פוגע בעיקר בכם.
דווקא כראש עיר פוטנציאלי, דב חנין חייב להראות עצמאות במערכת הבחירות שלו. ביטויים שממליכים אותו, גורמים לי לראותו כדמות מוגבלת, כזו שתלויה בדיווחים בלתי פוסקים על אודותיו – יותר מאשר כמישהו שעומד בפני עצמו. כמאמר הפתגם הידוע – "מרוב עצים, לא רואים את היער" – ההתגייסות של תושבי תל אביב היא חיובית מאוד בעיניי, כי זה מראה על אכפתיות, אבל אתם מסתירים את דב חנין האיש, בנסיונות הרבים שלכם להציג אותו.
אני מקווה שעזרתי קצת.
משום מה אני מרגיש את הצורך להוסיף שוב את הדיסקליימר שבהתחלתה של התגובה הזו: אינני בנאדם מקצועי, ואינני תושב תל אביב בהווה (אלא רק בעבר). יחד עם זאת – אני אוהב את העיר הזו, ואת מה שהיא ייצגה עבורי במשך שנים רבות. אני בהחלט לא הייתי רוצה לראות את חולדאי לוקח את הבחירות הקרובות.
אגב, קבל טיפ מאוגליבי- שחור על רקע בהיר, לא להפך.
אוקי. אני מסכים למה שאתה אומר אבל.
1. חשיפת יתר אני מניח יש למי שממש עוקב אחר הבלוגספרה – מי שקורא את הפוסטים גם של א' של ב' ושל ג' – זה בהחלט חלק מהאנשים, אבל לא הגיוני יותר שרוב האנשים נחשפים, אם בכלל לאחד מהבלוגים האלא לכל היותר?
2. העיתונות – אם היא היתה רצינית יותר היתה יכולה לכתוב על הנושאים (הדגשה) ש-ד.ח. עוסק בהם ועל פתרונות אפשריים לנושאים האלה. זה כשלעצמו היה מקדם מאוד את איכות החיים – אבל העיתונות לא עושה את זה כי היא צריכה למכור והיא צריכה לרצות את המפרסמים ואת בעלי העיתון – ולכן יש לה בעיה לדוגמה לעסוק יותר מידי ברצינות בנושאים של תחבורה וההשפעה של תחבורה על איכות החיים שלנו (לדוגמה פשיעה או אי שוויון).
מצד שני – כשהעיתון כותב משהו רואים את זה לפחות 10,000 איש. בבלוג זה כמה מאות אולי אלפים. ומצד שני בעל הבלוג יכול לדבר איתך – לכן השאלה של חשיפת יתר לא מאוד טרביאלית.
3. אני גם חושב שחנין לא אלוהים, אבל זו נקודה טובה להדגשה.
עוד נקודה טובה היא היחס בין הומור ופרסומי "פאן" לבין פרסומים רציניים ועמוקים.
4. ממה שאתה אומר אני חושב שההדגשות לבלוגרים צריכות להיות – לכתוב על הנושאים העירוניים, לכתוב על עיר לכולנו, לכתוב על בעיות שחולדאי יצר ולא לכתוב על גיהוקים וכו'.
אגב – אני גם לא תל אביבי – אבל חושב שהבחירות האלה מאוד רלוונטיות – כי הן לא עוסקות רק בתל אביב – כל מי שמודאג מהסוגיות שעולות בצורה חריפה בבחירות האלה – חינוך, אי שוויון, שחיתות, דמוקרטיה , שקיפות, אי יעילות, תחבורה וסביבה – צריך לדעתי לשים לב אליהן. הן רקע מצויין להדגמה של איך הדברים מתנהלים מול איך הדברים יכולים להתנהל.
דרור, אני אתך לגמרי לגבי חשיבותן של הבחירות האלה – זו הסיבה שאני כותב עליהן כאן.
תל אביב היא כבר מזמן העיר החשובה בישראל, מבחינות רבות. אני יודע שנוח לאנשים מסוימים להכניס אותה לתוך "בועה", כי ככה נוח להם יותר להתמודד איתה, אבל זה לא המצב. תל אביב היא מיקרו-קוסמוס שלנו כמדינה. אי אפשר להתכחש לזה.
הבחירות האלה תקבענה לא מעט.
כאמור – אין לי שום זיקה לד.ח. דווקא, אבל ברור לי שבמצב הקיים היום, חולדאי הוא אסון. לא רק לתל אביב כעיר, אלא לתל אביב כמדינת ישראל "הקטנה".
ד"א – הנה תראו – אני לא לבד בהרגשה הזו:
http://www.twomuch.info/?p=517
והנה עוד אחד (ערן):
http://eranb.blogli.co.il/archives/265
והיי! מה אתם יודעים? עוד אחד (מרק), שאפילו כתב כמה פוסטים בנושא:
http://marksw.com/wordpress/?p=670
http://marksw.com/wordpress/?p=672
ממליץ מאוד לקרוא את התגובות המתלהמות של חלק מהאנשים שם, בעיקר של צביקה בשור. חוסר היכולת שלהם החבר'ה האלה לקבל ביקורת בונה עבר ממש כל גבול!
כאמור – אני את שלי אמרתי. נמאס לי לנסות לעזור לאנשים שלא מוכנים לעזור לעצמם. אם דב חנין לא מצליח להשתלט על החוליגנים שמייצגים אותו – אז מגיע לו. וכל מילה נוספת מיותרת.
וואו – האמנם יכול להיות שיש אנשים מסויימים שמרגישים את המחנק שאני כתבתי עליו?
הנה עוד אחד:
http://dovy.blogli.co.il/archives/88
בקיצור – חבר'ה, תתחילו להקשיב. זה לא רק אני. יש לכם כמה אנשים רציניים שמנסים להבהיר נקודה.
נסו להקשיב לקולות שנהם לא ההדים של עצמיכם.