מס פיראטיות
אוקיי. אז חזרנו בשעה טובה אחרי צום ט' באב. היה קשה, אבל לפחות אכלנו טוב.
היום שוב יש לנו כמה מתמודדים חדשים על התואר המפוקפק, "תחרות יולי ליוצרים חסרי בינה".
להלן אוסף רשמים מהשבוע האחרון:
הפעם, כמובן, אני מדבר על המס החדש של קנדה על קניית מכשירים אלקטרוניים, לדוגמת iPod, שיש להם את הפוטנציאל להוות כלי להפרת זכויות יוצרים. אם אינני טועה, קנדה היא הראשונה שהעבירה החלטה כזו, ללא שום קשר אם האזרח התמים שקנה את המכשיר, שילם על קבצי המדיה שלו או לא.
מעניין כמה זמן ייקח עד שהעולם ה"נאור" המערבי יילך בעקבותיה.
המתמודד השני להיום, הוא איגוד האינטארנט הישראלי, אשר ברוב חוכמתו לא עומד אפילו במילה שלו. אני מבין את הצורך העז לשמור על שמות דומיינים לחברה או לאדם שהחזיק/ה בו בעבר, אבל יש גבול ברור שצריך לאכוף אותו. עד עתה טען האיגוד שהוא שומר על שם הדומיין עד ל-4 חודשים מיום הפסקת תוקפו. מתברר, שמי שרוצה להשתמש בשם הדומיין שאינו תפוס גם אחרי 4 חודשים, נתקל בחומה בצורה ללא סיבה ברורה.
המתמודד הנוסף, שהגיע עד עתה למקום מכובד ברשימה, הוא היכולת של ממשלת טג'יקיסטן לאכוף פלילית שקרים באינטרנט. מוזר ומעניין – שווה קריאה קצרה. בקרוב אצלינו. אולי זה אפילו יהיה הצעד הבא של שר התקשורת: אכיפת עשרת הדיברות באינטרנט. רק תזכרו שאני הייתי זה שנשא את שם האלוהים לשווא לפני כולם. אלוהים, אלוהים, אלוהים.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
שתי הערות:
1) לגבי המס- מה ההבדל בין זה לבין "חוק הקלטות הריקות" שיש גם בישראל? שניהם אותו עקרון.
2) לגבי isoc- פעם, forbes.co.il היה שלי. זמן קצר מאוד אחרי שפקע (הייתי בחו"ל באותו הזמן ופיספסתי את החידוש), החבר'ה מפורבס רכשו אותו. אז מסתבר שיש מקרים בהם לא מחכים הרבה בשביל למכור מחדש דומיין…
לגבי ההערה שלך על isoc, זה עוד יותר מעורר השתאות לדעתי, מהסיבה הפשוטה שהם מחליטים על דעת עצמם וללא קריטריונים כתובים, מי יקבל ומי לא. כעמותה ששולטת ללא עוררין בדומיינים בישראל, אף על פי שהיא כביכול "בלתי תלויה" ועצמאית, אני חושב שצריך לבצע בדיקה מקיפה על סמך מה הם מקבלים החלטות כאלה.
גם במדינת ישראל, למרות שלפעמים זה נראה קצת מגוחך, יש חוק.
אתה יכול להיות חבר בה ולרוץ לועד המנהל. אני מכיר כמה מחברי האגודה אישית, אנשים לא רעים.
לגבי מדיות – כמו שאמרתי לך, בקנדה כבר כ4 שנים או יותר משלמים על מדיות ריקות אי אילו אחוזי מס (אני זוכר בראש 30% אבל אולי אני טועה. גם אם זה 3% זה מעצבן)
מה שהאריה אמר