פסטיבל הבירה

בשבוע שעבר, בין ה-14-16.5.08, נערך פסטיבל הבירה ה-6 של Beer Master ב"בית היין" במעברות. אחרי לא מעט טלפונים, הלכנו בסופו של דבר רק נועם ואני לערב בירה נהדר! זה היה ביום רביעי, בשעה 19:30 בערך, כשעוד המקום היה כמעט ריק מאנשים (המקום התמלא מאוחר יותר, אבל לא היה צפוף בטירוף). אף על פי שלא טעמתי את כל מה שהיה להציע שם, יצא לי לטעום הרבה בירות שאני לא מכיר, רובן פשוט מעולות. אבל למה להרחיב יותר מדי בתיאורי סרק – נלך ישר לעניין שהביא אותנו הלום.
המקום הראשון אליו צעדתי בגאון היה הדוכן של בעלי ה"נורמן" וה"נורמה ג'ין", שהביאו כמה דברים מעניינים מאוד:
Maredsous – בירת טריפל בלגית, בעלת חוזק של 10%, אדמדמה ונהדרת, פתחה בשבילי את האירוע. זוהי בירה מתקתקה ופירותית ויש בה גם תיבול שמאזן אותה היטב.
אחריה הלכתי על Old Speckled Hen – בירת Pale Ale אנגלית, בעלת חוזק של 5.2%. זוהי בירה מרירה מאוד, בעלת גוון אדמדם. בדיוק כמו שהאנגלים אוהבים.
באותו דוכן המשכתי עם St. Bernardus Wit – עוד בירה בלגית, עם חוזק של 5.5%, העשויה מחיטה. זוהי בירה בעלת גוון בהיר מאוד, והיא פירותית ועדינה, קלה מאוד לשתייה.
האחרונה שטעמתי באותו דוכן היא Chimay אדומה – בירת מנזרים בלגית, 5.5% אלכוהול בנפח. גוון חום-אדמדם, פירותית ומתוקה. לדעתי – השימיי הכחולה טובה ממנה (היא גם כהה יותר), אבל גם זו היתה חביבה למדי.
triple10.jpg1024.jpgbeer_st_bernardus_wit.jpg180px-chimays.jpg

כאן החלטתי כבר לעבור לדוכן אחר – של עוד מבשלה, הפעם ישראלית למהדרין, בשם Dancing Camel. למי שלא מכיר, אני מאוד ממליץ לכם לבדוק אותה. איש חביב ביותר בשם דייויד עשה עליה והתחיל את הסיפור הזה לפני כמה שנים, כשעוד בארץ לא ידעו בכלל איך להגות את המושג "מיקרו-מבשלה". הם עשו השנה, כבר בפעם השניה, אירוע של שתיה מפסקת, לפני הפסח במבשלה בתל אביב. החבר'ה האלה מוכשרים מאוד, והם הביאו לא מעט חידושים לפסטיבל. לרוב הבירות שלהם, יש לי רק מילים חמות. לכל הבירות שטעמתי יש חוזק של 5%, מלבד אחת (ה-IPA שלה יש חוזק של 7%). דבר הראשון – ה-APA (מדובר ב-American Pale Ale) – בירה קלילה מאוד, בהירה מאוד. מעט קלילה מדי בשבילי. דומה מאוד למה שהמונטי פייתון אמרו פעם (It's fuckin' close to water).
בדקות אלה הצטרף אליי נועם, ואני החלטתי ללכת איתו על ה-IPA – ה-Indian Pale Ale – בירה אדומה יותר, פירותית יותר (בעיקר פירות יבשים ודבש), ובעלת נוכחות יותר מאסיבית. יופי של בירה!
אחריה הגיעה ה-Midnight Stout – בירה שחורה משחור, כיאה לשמה. לדעתי – היא הטובה ביותר במה שיש למבשלה להציע. היא מרירה, עם סיום שמזכיר פולי קפה טובים, עם מעט מאוד מתקתקות על הלשון. מומלץ!
לסיום, ניסיתי בירת צ'ילי – ולא, זו לא טעות כתיב (אבל לא תמצאו עליה כרגע באתר שלהם. אין לה עדיין שם, למיטב ידיעתי). זוהי בירה cloudy, בהירה למדי, שיורדת חלק בגרון ומעלה אחר כך חריפות נהדרת כשתרגישו את הגרעפס מגיע.. מאוד חמודה, ובהחלט מיוחדת!

נעבור הלאה: ושוב – הבלגיות ממשיכות לעשות לי טוב..
המשכתי עם Delirium Tremens – בירה בלגית מתוצרת Huyghe Brewery, בירה כהה, בעלת חוזק של 8.5%. שוב – גם כאן הפירותיות מנצחת, והקטיפתיות הקלה בבירה הזו מעמידה אותה בשורה ראשונה עם הבירות שאהבתי בערב זה.
מאותו דוכן – Mongozo Banane – גם הבירה הזו היא מאותו הבית, מבשלת Huyghe Brewery בבלגיה. וכן – השם שלה באמת מרמז על טעמה. זוהי בירה בטעם בננה (!), בעלת חוזק של 4.8%. אני יודע – זה יישמע מוזר לחלקיכם, אבל זו בהחלט היתה בירה לא רעה. היא לא היתה מעולה כמו אלה ששתיתי לפניה, אבל היא היתה ממש חביבה. מומלץ בעיקר לאנשים שרוצים לשתות משהו קל, ללא המרירות הרגילה של הבירות שהם הכירו עד עכשיו.
delirium-nocturium-130.jpgmongozo-banane.jpg

לסיום הערב, בעיקר כי כבר היינו "קלילים על אצבעותינו" (וגם כי לא ממש ראינו עוד דברים מעניינים במיוחד – בירות תאילנדיות לא עשו לי את זה אף פעם), הלכנו על טעימה של Kasteel Brune. מדובר בבירה בלגית (כמה מפתיע), שיש לה חוזק של 11%!! היא מרירה-מתקתקה, ופשוט מעולה! אין ספק – זו היתה הבירה המנצחת של הערב (למרות שה-midnight stout של dancing camel נתנה לה פייט מעולה). מתברר אפילו ש"התפוח לא נופל רחוק מהעץ", כמו שאומרים. גם אבא שלי, שחזר מרוצה מאוד מהפסטיבל ביום שישי, התרשם עמוקות מהבירה הזו, ואפילו חזר לקחת "טעימות" 5 פעמים! למבשלה הזו יש גם, מתברר בירת Blonde בהירה וגם Rouge, שהיא בירת דודבנים, אבל אותן לא טעמתי, ואמינות חשובה כאן… 🙂
kastbrune.jpg

המון תודות לדרינקינג על המבצע המשובח שלו. בזכותו לקחתי בקבוק של Belhaven Ale הביתה (בירה סקוטית שאני אוהב, בעלת חוזק של 4.6%).

והנה עוד כמה תמונות קטנות מהאירוע עצמו, רק כדי שתראו כמה נועם ואני סבלנו..
bartenderdancing.JPGcrowd3.JPGcrowd.JPGnoam2.JPGguy2.JPG

ד"א, הערה לסיום – במהלך הערב אכלתי שתי לחמניות עם נקניקיות, כי זו הדרך האהובה עליי לשתות בירה. אני לא יודע מה היה באוכל הזה, אבל למחר הקיבה שלי צעקה עליי, והייתי חלש במשך רוב הסו"ש האחרון, כתוצאה מזה. אני לא יודע אם מישהו אחר סבל מזה כמוני, אבל אולי כדאי לבדוק את העניין הזה לפעם הבאה, ועוד יותר מזה – להתרחק מהדוכן הזה ולאכול טוב טוב לפני שנכנסים לפסטיבל כגון זה.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

4 תגובות לפוסט “פסטיבל הבירה”

post_author." -->\n"; ?>
  1. yud הגיב:

    בננה! בננה! דובדבן!

    spam, spam banana & spam

    אהמ, מצטער

  2. גיא הגיב:

    זה בסדר.. אם אתה מוכר ארטיקים, אתה מוזמן להכנס :mrgreen:

  3. ליאור הגיב:

    לגבי המרדסו – מאז שכתבתי עליה את זה
    http://drinking.wordpress.com/2007/11/22/maredsous-triple10/

    שתיתי אותה כמה פעמים (כשלא נהגתי) והיא פשוט בועטת בראש. זה לא מוסבר, ההשפעה שלה גדולה משמעותית מכמות האלכוהול שיש בה.

    למזלי לא מניסיון אישי – אבל שתיינים גדולים וקטנים ששתו יותר מאחת גמרו את הערב על האסלה (ביותר ממקרה אחד). עוד נקודה מעניינת בה היא שהשכרות שמקבלים ממנה מחזיקה לדעתי יותר זמן מאשר בירות אחרות.

    בקיצור – נחמדה, טובה, אבל חזרתי לגינס פחות או יותר 🙂

    למתעניינים – מגישים אותה טריה מחבית באייריש האוס בחיפה (לצד עוד בירות מהמגוון של הנורמן פרמיום).

    לגבי הנקניקיות – להזכירך – אכלנו אמפנדס מ-ע-ו-ל-ו-ת בבית הבירה 8)

  4. גיא הגיב:

    גם פה היו אמפנדס לא רעות בכלל, אבל יש משהו בלאכול נקניקיה ליד הבירה.

    לגבי המרסדו – אתה צודק. גם לי היא עלתה די מהר לראש. כבר אחרי 4 טעימות בדוכן של נורמן פרימיום, אני הרגשתי טיפונת מסובב. מה שהצריך כמובן, נקניקיה. :mrgreen:

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות