טעימת יינות עתידיים (בציר 2006) של יקב ויתקין
בתיאום מראש בלבד, ערך היום יקב ויתקין טעימה מיוחדת של יינותיו העתידיים (בציר 2006), במסעדת רובינשטיין בנתניה (על המסעדה, יספר לכם עבדאללה בפוסט הבא). במסעדה ארגנו חדר פרטי בקומה השניה לצורך האירוע. האירוע עצמו החל בצהריים, וכלל כמה סבבים, בני שעתיים כל אחד, כאשר בכל אחד מהם היתה כמות מוגבלת של אורחים, שיכלו להשתתף בטעימה, בעלות מצחיקה של 25 שקלים טבין וטקילין. אנחנו הלכנו על הסבב של 16:00-18:00 ולשם כך, כאמור נרשמנו מראש. את פנינו קיבלו עם הרבה חיוכים אסף, דורון ושרונה, ומהר מאוד מצאנו את עצמינו ישובים בחדר הפרטי. המסעדה, המתמחה בגדול בבשרים, היתה אחראית על מתן לחמים, שמן זית על בלסמי, וכן פלטות צנועות של בשרים קרים מנסוגים שונים (הפלטות הגיעו רק לקראת סוף הטעימה).
אבל לא לשם כך התכנסנו. נתחיל בתיאורים המעניינים יותר:
כדי להתחיל בעדינות עם החיך, החליטו "לפנק" אותנו ביין גווירצטרמינר 2007 (יין זני), יבש ומותאם ליום קיצי כמו שהיה היום.
צבע: זהוב חיוור.
ריח: אשכוליות, פירות לבנים, פרחים לבנים ומעט ליים.
טעם: יבש. בעל סיום ארוך. אשכוליות ופרחים לבנים מורגשים בעיקר. חמצמץ ומריר קלות בסיום. יין שהוא פשוט נהדר לסושי, כי מצד אחד הוא לא מתבלט יחתר על המידה, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מנוכחותו. אחלה יין לקיץ, כאמור.
מחיר: סביר מאוד יחסית לתמורה שהוא נותן: 80 ש"ח (נשמע קצת יקר, אולי, ליין ישראלי לבן – אבל המחיר בהחלט מוצדק).
מכאן בעצם התחילה הטעימה ה"אמיתית" של יינות אדומים, בציר 2006, אשר בוקבקו כבר, אבל ישווקו רק החל מהשנה הבאה. כל אלה נפתחו כבר לנשימה בערב הקודם!
הראשון היה קריניאן 2006. מדובר ביין, שבציר 2004 שלו, גרם לי להתאהב ביקב הזה.
צבע: רובי-סגול. שמנוני.
ריח: ריבת תות, תפו"ע אדומים, פלפל, טחב.
טעם: תות שדה, פלפל, אדמה רטובה, מעט טחב. אחרי כחצי שעה בכוס, יש גם רמזים לתפוז סיני (אסף טען שהוא טועם שזיף שחור, ואני לא אתווכח איתו).
מחיר: 75 ש"ח לבקבוק (בקניית 6 בקבוקים, המינימום להזמנה).
היין השני, היה קברנה פרנק 2006 (אל 86% של הק. פרנק מתווספים 14% של ענבי פטיט ורדו).
צבע: סגול-שחור, מעט שמנוני.
ריח: עור, טחב, פלפל, פירות יער (אוכמניות שחורות) ורמזים לבשר מעושן.
טעם: עור, טחב, פלפל, פירות יער בשלים, ציפורן ופרחים אדומים ומעט וניל. הטעם מתפתח ומשתנה בכוס לאורך זמן. מורכב מאוד.
מחיר: 80 ש"ח לבקבוק (בקניית 6 בקבוקים, המינימום להזמנה).
השלישי היה פטיט סירה 2006 (הזן ידוע גם בשמו דוריף).
צבע: סגול-שחור.
ריח: פלפל שחור, גמבה, ורדים, עשב ירוק ורמז קליל לקינמון. אחרי כ-20 דקות בכוס הוא מעלה גם ריחות של אוכמניות.
טעם: פלפל שחור, גמבה, תפו"ע ירוקים ואני חושב שהצלחתי למצוא שם רמז קל ללימון שחור (פרסי). מדובר ביין מאוד אגרסיבי והוא מומלץ לשתייה עם בשר, בעיקר. לדעתי – יש לו עוד כמה שנים יפות בבקבוק. להשכיב יפה ולשכוח עד 2011 לפחות. בטעימה של שנה הבאה, נהיה חכמים יותר 🙂
מחיר: 80 ש"ח לבקבוק (בקניית 6 בקבוקים, המינימום להזמנה).
והנה, מהיר ככל שיישמע, הגענו לסיום הטעימה. כאן הכינו לנו אנשי היקב עוד פינוק: יין פטיט סירה 2003 מאגנום, היישר מ"האוסף המשפחתי", מה שנקרא. אני מניח שזה היה גם כדי שנוכל לראות איך היינות של ויתקין מתיישנים יפה. והם אכן הצליחו שוב.
צבע: שחור.
ריח: ציפורן, פלפל, פרחים אדומים, בושם, פטל, תפו"ע אדומים.
טעם: פלפל, פטל ציפורן ומעט וניל. יין מורכב ועוצמתי מאוד, בשל, וכאמור – עושה נפלאות לארוחה בשרית טובה.
מחיר: הצחקתם אותי. תשכחו מזה. על זה הייתם צריכים לחשוב לפני 3 שנים..
כהרגלינו, יצאנו עם מבחר יפה של בקבוקים, ואין לי אלא לחזור ולהמליץ לכם על ויתקין. אני נשמע כמו תקליט מקולקל – אני יודע. ככה זה כשמאוהבים.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
נשמע מעולה. חבל שלא יכלתי להגיע…
אתה בטוח לגבי המחירים של הפטיט סירה והקברנה פרנק? בהשקה הקודמת אני זוכר משהו כמו 96 לבקבוק בשישייה. גם המחיר לצרכן שלהם גבוה בכמעט 20 שקל לעומת הקריניאן.
בהעדר אמצעי יישון ואחסנה אני חושב שאצוד לי בקבוק קריניאן 05 או פטיט סירה 05 מחנות לא יקרה שאני חושב שעדיין מחזיקה בהם (לארגן כמה לחבר'ה).
ליאור, אלה היו המחירים במכירה עתידית. גם בשנה שעברה, נמכרו הפטיט סירה 2005, הקריניאן והקברנה פרנק באותו מחיר של 80 ש"ח, אבל השנה, למי שקנה אותם (כמוני) ביקב, עלות הבקבוק היתה אכן 96 ש"ח (שישייה לא היתה מחויבת המציאות, אבל הביאה להנחה ולמחיר של 90 ש"ח לבקבוק).
לגבי הקריניאן 2005 – אני בספק אם תמצא אותו. מה שהיה – הלך למסעדות, לא לחנויות. מבחינת פטיט סירה 2005 – אותו ניתן עדיין למצוא, אבל לא ב-80 שקל.
בכל מקרה – בהצלחה עם הציד. בשתי שבתות, יצאתי עם למעלה מ-20 בקבוקים מהיקב. חלקם כבר אצלי בבית, וחלקם בקניה עתידית. נראה לי שעשיתי בשכל, מאחר וצפויה עליה נוספת במחירים, גם אם נאמר לנו בינתיים שהעלייה לא תהיה דרסטית. ביקב מנסים לשמור על המיצוב שלהם כיקב שמוכר יינות מעולים במחירים הגיוניים, בניגוד ל"מרגלית", למשל, שהחליט של קברנה סוביניון ריזרב טוב (שים לב שלא כתבתי "מצוין", "מדהים" או אפילו "טוב מאוד"), הוא יכול לקבל 230 ש"ח. זה סכום שאני לא אוציא על יין בארץ בשנים הקרובות.
במחיר הזה היין צריך להיות משהו יוצא מן הכלל, ולא – אני אלך על יין מצוין תוצרת חוץ, או אפילו על שני בקבוקי ויתקין, ועוד יישאר לי עודף. כבר כתבתי אצלך בבלוג, וגם אצלי, כמדומני, בעבר – שבעניין הזה אני חושב ובעצם מקווה שביום אחד בעתיד, כל יקבי ה"קלו דה גת", "מרגלית" וחבריהם ישלמו את המחיר והעניין יתפוצץ להם בפרצוף. אין שום סיבה לקחת מעל 100 שקל על יין בינוני. גם אם הוא "ריזרב".
בחזרה לעניינינו: אנחנו חושבים לארגן טעימה קבוצתית אישית בויתקין במהלך חול המועד. אם מישהו מעוניין להצטרף, אני אשמח להוסיף אותו לקבוצה המתגבשת.
לגבי הזמינות, כמו שאמרתי – אני חושב שאני כן יכול להשיג בציר אחד אחורה. אם אתה מעוניין (ובמחירים טובים) אתה יודע איך להשיג אותי 🙂
לגבי טעימה ביקב – count me in.
לגבי יינות ב-100 שקל פלוס. אני פשוט לא קונה כאלה. אם יש סיבה או אין סיבה – לא יודע. כלכלית – כל עוד יש מי שמוכן לשלם (ויותר ויותר אנשים מוכנים לשלם גם 150-200) זה מהלך מצויין. אני לא קונה יינות כאלה כי אני ממש נהנה גם מיינות ב-60-70-80 שקל.
אולי כשאצבור יותר ניסיון…
בכל מקרה, מתבשל אצלי בחום בינוני פלוס פוסט על מחירי יין באופן כללי ועל עלייתם. אני רק מנסה לחשוב איך לעשות את זה בלי ללכלך על אף אחד.
אני חושש שקצת מאוחר מדי בשבילי. נכון להרגע, בכל מקרה. עשיתי קנייה עצבנית מאוד של בקבוקים מהיקב בשבועיים האחרונים, ונראה לי שהגיע הזמן להירגע קצת. אם יש משהו יוצא דופן ואתה נמצא בחנות, תעשה טלפון – לזה אני אף פעם לא מתנגד.
לגבי הטעימה בחול המועד – בגדול רשמתי אותך. אני עוד לא יודע איך ואם זה הולך להתבצע בכלל – כרגע דובר על כוונת התארגנות וכבר דיברתי עם שרונה ואסף.
ימים מועדפים?
כרגע לא ידוע. כנראה שאצטרך להיות בלימודים כמה ימים בחוה"מ, אבל אגיע. כמובן שעדיפות לשעות ערב…
אגב כותרת הפוסט, בדיוק התפרסמו ציונים פושרים יחסית של רוגוב לויתקין (נדמה לי שהרוב 90 ופחות). אני שמח משתי סיבות: אחת כי ויתקין לדעתי מוכר את כל מה שהוא מייצר אז זה לא יזיק להם, ושתיים – ככה נמנעת יצירת הייפ סביב היינות וכל מחפשי הציונים ימשיכו לנדוד ליקבים אחרים.
אין ספק שזה מעודד 🙂
כן ירבו ציונים כאלו לויתקין, ואני בהחלט לא אומר את זה מרוע לב. את ההכרה שלהם הם מקבלים בכל מקרה מאנשים שבאמת מבינים עניין ושמחפשים דברים איכותיים באמת ושונים מהמיינסטרים הישראלי.
כמו שכבר ציינתי בעבר – רוגוב ואני לא מסכימים על הרבה דברים, ואין לי שום בעיה עם זה 🙂