יקב ויתקין – טעימת אביב 2008
כדי לסיים סוף שבוע ארוך ומעניין במיוחד של טעימות יין, הוזמנו היום להשקה של פטיט סירה 2005 של יקב ויתקין, ובניגוד למה שחשבתי – יש לא מעט חדשות. למי שכבר קרא, אתמול היינו בפסטיבל האביב בבית היין (יש פה גם לינק לפוסט של ליאור), וכבר טעמנו 3 יינות של היקב: את המסע ישראלי לבן 2007, המסע ישראלי ורוד 2007 והפינו 2006. היום, אני חייב לציין יש עוד תוספות מהיקב, וכמו שאומרים: I have seen the top of the mountain, and it is good.
נתחיל:
בגזרת הלבנים, הוגש לטעימה אותו מסע ישראלי לבן 2007, והרושם שלי מאתמול לא השתנה. אחד היינות הלבנים הטובים שתתטעמו השנה, בהנחה שתצליחו לשים את ידכם על אחד כזה. אני יצאתי מהיקב עם 4 בקבוקים כאלה היום. זהו יין יבש מצוין, בלנד של פרנץ' קולומבר, וויוניה וגווירצטמינר, בעל ניחוחות מלאי אשכוליות, ליים ופרחים לבנים. הטעם ממלא את החיך, ונותן טעמים של אשכוליות, אפרסקים ופירות קיציים מרעננים. במחיר של 55 שקלים ביקב (ובדר"כ 65 שקלים) תקבלו תמורה נהדרת לכסף שלכם.
אחת ההפתעות שהיו לי היום, היתה מהכיוון המסע ישראלי ורוד 2007, שאתמול לא עשה עליי רושם מיוחד. בטעימה שניה ביקב, הבנתי את את האיכויות שלו בצורה טובה יותר. נכון – היין פחות מתחנף מזה של שנה שעברה, והוא פחות קליל לחיך הישראלי שרגיל ליינות מתוקים יותר. יחד עם זאת – דווקא היובש שלו נותן לו קצת יותר "משקל".
היין היחיד שלא נהניתי ממנו יתר על המידה, היה המסע ישראלי אדום 2006. הוא בעל צבע סגול בהיר, ובעל ארומות של ווניל, ציפורן, פירות בשלים וריבת תותים שהורגשה מאוד, ריחות שהתחלפו להם בכל הסנפה (וזה נהדר) אבל הבעיה מתחילה בטעימה עצמה. היין קצת יבש מדי לטעמי. שוב מורגשת בו ריבת תותים, פרי סירופי למדי, אבל הוא לא ממש התפתח בכוס. זה לא שהיין רע, אבל הוא די סתמי יחסית ליינות האחרים שיודעים לעשות ביקב הזה.
הבא אחריו היה פינו נואר 2006 מסדרת ויתקין, ששוב – הרשמים מאתמול הוכיחו את עצמם שוב, ובמלוא עוצמתם. תזכורת: צבע: אדום-חום כהה. ריח: פירות יער, וניל, מעט עץ. טעם: עוצמתי, פירותי בשל, מוכן לשתיה (למרות שביקב טוענים שניתן לשמור אותו גם לעוד כמה שנים).
עכשיו הגיע תורו של הפטיט סירה 2005, גם הוא מסדרת ויתקין, המושק הטרי של היקב, שבאופן רשמי – זו הסיבה שלשמה התכנסנו כאן. שמחתי שארגנו בקבוקים בקנייה עתידית כבר לפני שנה. איזה יין! צבע סגול ארגמני מלא, אפשר אפילו לומר לכיוון השחור. באף הורגשו דובדבנים ופירות יער בשלים ופרחים, וגם מעט עץ, טחב ווניל. עוד ארומות שפשוט התפתחו בכוס לאורך כמה דקות טובות. ועכשיו לטעם: עור, עור, עור. יש גם מעט עץ, והרבה אוכמניות ופטל. טעם שלא נגמר בפה, גוף עוצמתי מאוד, ומצד שני – לא תוקפני יתר על המידה. איזון. זו המילה המתאימה ביותר ליין הזה.
מהפטיט סירה עברתי לקברנה פרנק 2005, שקיים בו רכיב של 12% של פטיט ורדו. אם חשבתי שהפטיט סירה היה מעולה, הוא ירד למקום השני אחרי הטעימה של הקברנה פרנק. היין הוא מאותה סדרה גבוהה של ויתקין (נאמר לנו שבקרוב תושק סדרה גבוהה אף יותר – "סדרת על" – ואני מקווה שזה לא אומר עלייה במחירים והזנחת הסדרה הזו – נחכה ונראה). אבל נתרכז במה שיש עכשיו: צבע סגול-שחור מלא. הריחות השולטים ללא עוררין הם של טחב ועור, אוכמניות, מעט בשר מעושן ופלפל ותבלינים. ריח מהמורכבים שיצא לי להסניף לאחרונה. הטעם – וואו! מתפוצץ בפה! גם פה הטחב והעור שולטים, ואיזה גוף! ארוך, ארוך, ממלא את החיך בטעמים מצוינים של תבלינים ושל אוכמניות שחורות. לדעתי – היין הכי טוב בטעימה של היום, בלי צל של ספק. המחיר שלו הוא 96 ש"ח (שוב – בהנחה שתספיקו לקנות) והתמורה לכסף היא הרבה יותר מטובה. מומלץ בחום!
לצערינו, לא הגישו לטעימה את הקריניאן 2006 (בציר 2005 כבר אזל, וניתן לקנות עככשיו רק קריניאן 2006 עתידי!), וגם לא את הריזלינג. בקרוב "ניאלץ" לעשות השלמות…
אבל חכו! זה עוד לא נגמר!
המשכתי לכיוון הויתקין מחוזק NV, שהוא מעין פורט, שמורכב לאורך השנים מפטיט סירה, קריניאן וקברנה סוביניון. מה אני אגיד לכם..? החבר'ה הצליחו שוב. צבע סגול כהה, מעט שמנוני. ריח: מורכב משוקולד, פירות יבשים וטבק. הטעם: מתיקות לא תוקפנית, מלאה בטעמים של פירות יבשים, ותיבול עדין של פרחים ופלפל. שוב – יופי של יין!
יין הקינוח האחרון שטעמתי, שאזל כבר מהמדפים, היה הויתקין בציר מאוחר 2005. היין מורכב מפרנץ' קולומבר, וויוניה ויוהנסבורג ריזלינג. הצבע שלו זהוב חיוור. הריחות כוללים תבלינים מתוקים ובעיקר פירות יבשים. הטעם – מתוק-חמצמץ, ושוב – מלא בעיקר בפירות יבשים. בהחלט לא רע (קשה לי קצת לשפוט בגלל שאיני חובב יינות קינוח במיוחד).
ומה לקחתי בסוף? רשימת המצאי שלי כללה 12 בקבוקים בשבילי ו-2 בשביל אבא שלי:
4 מסע ישראלי לבן 2007
2 מסע ישראלי ורוד 2007
2 פינו נואר 2006
2 קברנה פרנק 2005
2 פטיט סירה 2005
2 ויתקין מחוזק NV
לא רע לסוף שבוע אחד…
אם הייתי צריך עוד הוכחה למה היקב הזה מסוגל להוציא, בהחלט קיבלתי אותה היום. זה מסוג היקבים שבאמת כיף לי לשווק ללא תמורה. כל עוד הם ימשיכו לעשות יינות כאלה ובמחירים האלה, אני אהיה שם להלל ולשבח.
לחיים!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אני חשבתי אחרת על המסע האדום – קישור
אני מודה ומתוודה – כשטעמתי אותו לצד כל שאר יינות היקב הוא הכי פחות הרשים אותי. אבל כשאתה יושב על בקבוק זו אופרה אחרת. הוא פשוט יותר עדין וידידותי מהאדומים הזניים העוצמתיים ולכן בטעימה לידם הוא די מחוויר.
אחת ההמלצות המובילות שלי גם למתחילים.
אני מאוהב, לא פחות במסע השיראלי האדום !!
אמנם הוא צריך יותר זמן ממה שתמיד נותנים לו, לפעמים אני מתחכם ופותח אותו לכוס אחת יום קודם בשביל להנות ממנו ליום המחרת.
אגב אם אני לא טועה הוא זכה לפני כמה ימים בתחרות אשכול הזהב בשתי מדליות זהב – מישהו יודע באיזה קטגוריות?
מ.
לפני הכל – ברוך הבא לבלוג. אני שמח שאני לא לבד באהבתי ליקב הזה.
מה שכן, האמת היא שאני לא ממתלהבי המדליות למיניהן. גם כל כרמל סלקטד שמעתי שהם זכו במדליות בעבר. אז זה באמת לא אומר לי כלום.
בסופו של יום, פלצני ככל שאהיה, מה שמשנה זה "טעים או לא טעים". וזה כבר עניין אישי לחלוטין.