עבדאללה ב-Kai
אז אתמול היה לעבדאללה דייט עם יהודיה כשרה. או לפחות כשרה חלקית 🙂
לאחר כמה שיחות, ובהתאם להמלצה של שותפתי לדייט, הלכנו על הסושייה Kai, שנמצאת ברמת החייל בתל אביב. כבר בכניסה התברר לנו שהמקום מאוד פופולרי. אני לא שמעתי עליו מעולם, אבל מתברר שאני כנראה היחיד. בכניסה היה תור רציני מאוד, במיוחד לאור העובדה שמדובר בסושייה לא גדולה במיוחד, לא בפאב או מועדון כלשהם. Kai עןבדת בשיטת ה-Running Sushi, מה שאומר בגדול: מסוע נע בכל פינה בה יושבים סועדים, וניתן פשוט להוריד צלחות ממנו. התשלום מתבצע עפ"י צבע הצלחת שבחרת, עפ"י סרגל מחירים/צבעים שהונח בפנינו בפתיחת הארוחה. בנוסף, את השתייה, או קונוסים ואונארים למיניהם, ניתן להזמין מהמלצר/ית, מתוך תפריט. כך שאין ממש חובה לאסוף צלחות מהמסוע.
אז אחרי שהייה של כרבע שעה בכניסה למסעדה (וזה רק בזכות העובדה שהזמנו מקום מראש), הושיבו אותנו לשולחן. האמת – המנקום עצמו די אינטימי וחמוד להפליא. זה נכון לגבי התאורה, המוסיקה ברקע וגם הצורה שבה בנויה המסעדה. אנשים לא יושבים "אחד על השני", מה שנקרא. יש מרחב סביר ביותר לדיבור אישי. מפעם לפעם, אמנם, משתנה המוסיקה למשהו בלתי מזוהה המציין חגיגת יומולדת של אחד הסועדים/סועדות, בה מוגש קינוח עם – איך לא – זיקוק, וכמובן מבטי וקולות של השתאות לנוכח הפלא הזה..
אבל עזבו – באנו לדבר על אוכל, לא?
אז ככה. נתחיל מראש בעובדה שלצערי היה חסר צלופח (למרות שבדר"כ יש אותו, והוא מפיע בתפריט), הסושי האהוב עליי. אבל יחד עם זאת – המגוון בהחלט יפה. מעבר לאונארי של ספייסי טונה וקונוס אחד של יילו-טייל, שהיו שניהם מצוינים, את המנות הורדנו מהמסוע מפעם לפעם, וליווינו את הארוחה עם קורונה לגברת וסאקה חם עבור עבדכם הנאמן. המנות שהורדנו היו בעיקר כאלו של אינסייד-אאוט, כאשר היו בהן טונה אדומה עם גבינת שמנת וירקות, סלמון, שרימפסים, וגם בשר סרטנים. הסושי עצמו היה נהדר. בגדול אכלתי לדעתי כבר טובים יותר (קיוטו נשארה האהובה עליי, אין מה לעשות, וגם לאונאמי יש מקום נוסטלגי בלב), אבל עדיין – הורגשה ההשקעה בסושייה הזו. שווה להדגיש בעיקר את האונארי ספייסי טונה, שהגיע בעטיפה של טמפורה והיה פשוט יוצא מין הכלל. הסאקה הוגש חם וחלק, ועזר לי לא מעט במהלך הערב.
השירות גם הוא היה אדיב מאוד ומהיר מאוד. לא נרשמו שום תלונות בצד הזה, ואני חושב אפילו שמגיע להם קודוס על השירות: מצד אחד לא מציק מדי, מצד שני שקט ומתבצע בצורה המקצועית ביותר, תמיד עם חיוך. אין ספק שהשירות מעלה את הציון למסעדה הזו מבחינתי.
בעיה אחרת שבה נתקלתי לאחרונה בכמה וכמה סושיות בארץ: הוואסאבי. אני לא יודע מי התחיל את הטרנד הזה, אבל התחילו להביא וואסאבי פחות חריף למסעדות ארצינו, וזה ממש מורגש. בתור מישהו שאוהב חריף, ואוכל את הוואסאבי שלו ישירות על הסושי, ללא התערבותה הגסה של הסויה, אני מרגיש מיותם משהו. עד לפני כמה חודשים, כשהייתי מכניס חתיכת וואסאבי עם קצת סושי לפה, הייתי מרגיש חורים שלא ידעתי שיש לי בגוף. זו היתה הרגשה עילאית. לאחרונה – לא חורים ולא נעליים. מישהו החליט להפיל עליי וואסאבי משוקולד או משהו כזה, כי אין זכר לפצצות שכל כך אהבתי. אז אם מישהו מוכן להרים את הכפפה בעניין הזה – בבקשה, החזר עטרה ליושנה וצבע אדמדם לפניי.
סיכום:
אוכל: טוב מאוד. אף על פי שהורגשו קצת תנודות באיזור הקיבה במהלך הלילה (שותפתי לדייט לא דיווחה על בעיה דומה).
שירות: מצוין. כל מילה מיותרת.
אווירה: כדאי להגיע קצת יותר מאוחר. ב-22:00 המקום מפוצץ לגמרי, גם אם הזמנתם מקום מראש, כנראה ותחכו קצת. מעבר לזה – יש מצב לרומנטיקה באוויר. אתמול גם שידרו (ללא קול) על מסך ענק מעל בר הסושי את המשחק בין מנצ'סטר יונייטד לבין ליון בשמינית גמר גביע האלופות, למי שמתעניין. המוסיקה לא מחוררת אזניים, אין עישון בתוך המסעדה.
חשבון: 176 ש"ח לפני טיפ. בהחלט לא נורא, יחסית לעובדה שהורדנו לא מעט צלחות טובות מהמסוע.
ציון: 8.5, בעיקר בזכות השירות.
Kai Fresh Sushi
רח' הברזל 4, רמת החייל, תל אביב
03-6446485
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
וואו. אפילו א-נ-י מכירה את קאי! (וממליצה עליה)
הייתי בטוחה שאתה מכיר, אחרת כבר מזמן הייתי גוררת אותך לשם. טוב נו, כל יום לומדים משהו חדש 8)
והכי חשוב: איך היה הדייט?!
בחורה חמודה ביותר.
לאן דברים ילכו? רק הזמן יגיד, אני מניח